ארכיון שנתי: 2015

אמונאי מומלץ ומומלץ לאמונאי – משקיע מוסדי בהצעת רכש ותום לב של תובע מייצג

פרשת מגן נ' אוליצקי כריה (1990) בע"מ דנה בבקשה לסעד הערכה בעקבות הצעת רכש מלאה, אשר נועדה להפוך את חברת אוליצקי כריה לחברה פרטית. בית המשפט המחוזי, מפי השופטת אגמון-גונן, אישר את הבקשה אולם פסל את המבקש, ובמסגרת זו קבע שתי הלכות חשובות. אחת קובעת כי הצבעת משקיע מוסדי בעד הצעת רכש מהווה ראיה כמעט מכרעת להגינות המחיר כבר בשלב של בקשת האישור. השניה דנה באמות המידה לנאותוּת של המבקש כמי שאמור לייצג את הקבוצה בתום לב. רשימה זו עוסקת במעמדם המיוחד של משקיעים מוסדיים, אשר עליו נשענת ההלכה שנפסקה לגביהם, ובמהותו של תובע מייצג כשליח ציבור, אשר לאורה יש לבחון את התאמתו למשימה שהוא מבקש לעצמו.

להמשיך לקרוא

המעודן והנשגב – אשם תורם בהפרת חובת אמון

בהתנהלותם של הצדדים בפרשת קדמת עדן בע"מ נ' שגב לא היה דבר מן המעודן או הנשגב. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד יוסי שגב לקידום מיזם נדל"ן באיזור חדרה, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם. לנוכח מסכת ראיות סבוכה, שהצדדים לא הקלו על בית המשפט בבירורה (בלשון המעטה), קבעה השופטת אבניאלי, בתמצית, כי עו"ד שגב פעל ביודעין, בלא גילוי מלא ותוך ניגוד ענינים. לצד הטלת אחריות על עו"ד שגב לעודף המס שגרם, נקבע כי התובעים נושאים באשם תורם. רשימה זו דנה באפשרות להקטין אחריות של אמונאי מחמת אשם תורם של הנהנה.

להמשיך לקרוא

שבחי מעוז – חשבון תקיף נגד אמונאי שסרח ושאלת שכרו

בעקבות רשימה קודמת על תגמול דירקטורים שלא אושר כדין בחברת פייסבוק, רשימה זו חוזרת לפסק הדין בפרשת מעוז נסיעות בע"מ נ' יו.בי. אמ. טרוול בע"מ. יזם הקים שם את החברות הנתבעות כדי לרכז רשת של סוכנויות נסיעות שתפנה בשמן במאוחד לספקים של שירותי תיירות בכוונה להגדיל את התקבולים עבור הסוכנויות. משהתברר שהנתבעים עשו בתקבולים כבשלהם שלל מהם בית המשפט, מפי השופט שינמן, כמעט כל זכות לתגמול מעבר לדמי החבר שנקבעו במקור. לנוכח אי-הבהירות בסוגית התגמול לאמונאי-מפר שנזכרה ברשימה הקודמת, רשימה זו עומדת על הדיוק והטעם בגישה שננקטה בענין מעוז נסיעות ואגב זאת – גם על הבסיס למתן סעד של חשבון (מתן חשבונות) כלפי אמונאי.

להמשיך לקרוא

עומק החקירה כעומק ההפרה – היקף הגילוי לנוכח חשד להפרה של חובת אמון

נקודתנו מוקדשת הפעם להחלטה טכנית-לכאורה שניתנה באנגליה, אשר מבהירה את היקפה של חובת הגילוי של אמונאי כאשר מתעורר חשש להפרת חובת האמון. בשוליה של התדיינות לגבי דירקטורים שהתחרו בחברה הטיל בית המשפט בפרשת Power v. Hodges עיצומים מחמת ביזיון בית המשפט לנוכח הפרת צו שנתן לגילוי כל תקשורת הדואל של הדירקטורים, הודעות טקסט שלהם ומסמכים שהם מחזיקים "בענן". במיוחד ראויה לציון העובדה שהצו התייחס לחשבונות הדואל הפרטיים של הדירקטורים וכי הם נדרשו למסור את שמות המשתמש והסיסמאות לחשבונות אלה.

להמשיך לקרוא

לחופש יוּלד? – אחריות של דירקטור ובעל מניות עם פרישתו מהמשרה

פסק הדין בענין Magnus Technologies AB  נ' מנשה קובע הלכה תקדימית לגבי אחריותו של בעל מניות מן השורה – בעל מניות "סתם", שאינו בעל שליטה או בעל כוח אחר – מחמת התנהגות בחוסר תום לב. מי שהיה בעל מניות מיעוט ודירקטור בחברה פרטית פרש ממשרתו על רקע סכסוך כספי עם בעל השליטה, והדבר גרם לחברה לאבד לקוח פוטנציאלי חשוב. בית המשפט, מפי השופט כבוב, ראה בכך הפרה של חובת תום הלב בניגוד לסעיף 192 לחוק החברות. רשימה זו מתמקדת בקביעתו של בית המשפט כי הנתבע, כנושא משרה, היה רשאי לפרוש – שלגביה הדין אינו פשוט – וביחס בין חירות זו של הדירקטור כאמונאי לבין אחריותו כבעל מניות.

להמשיך לקרוא

המתאכזר לרחמנים – תום לב וניגוד ענינים של תובע נגזר

בהחלטה בענין קרן טוליפ קפיטל ש.מ. נ' רחמני נידונו בקשות לגילוי מסמכים בגדר בקשה לאשר הגשת תביעה נגזרת נגד לוי רחמני, בעל השליטה ונושא משרה בחברת איילון אחזקות בע"מ, הניצבת בראש קבוצת הביטוח איילון, ונגד דירקטורים נוספים בחברה (שביניהם עוד מבני משפחת רחמני) ונתבעים נוספים. רוב הדיון בהחלטה הוקדש דווקא לבקשת גילוי מסמכים שהפנו המשיבים, הנתבעים-בכוח, כלפי מבקשת האישור, התובעת-בכוח. זאת בניסיון להראות כי המבקשת אינה מתאימה לשמש כתובע נגזר. רשימה זו סוקרת את עמדתו של בית המשפט ומתארת בקצרה את המסגרת המשפטית שבה יש לבחון את הסוגיה – דהיינו, כמועמדות של מבקש האישור לכהן כאמונאי אד הוק של החברה. מסגרת זו מבהירה את הדרישה לתום לב של התובע הנגזר ומאפשרת לבית המשפט להתעלם מענינים נוגדים-בכוח שאינם מהותיים.

להמשיך לקרוא

שכר על הפנים – תגמול לנושא משרה שלא אושר במנגנון הקבוע לכך

כשל מביך באישור שכרם של דירקטורים חיצוניים בחברת פייסבוק נידון לפני ימים אחדים בפסק דין של הצ'נסרי של דלאוור בענין Espinoza v. Zuckerberg. בהחלטה תקדימית בדין של דלאוור קבע בית המשפט כי אין די בכך שבעל השליטה, אחד מרק צוקרברג, שלא היה נגוע ביחס לעסקה זו, הביע נכונות מלאה לאשר את שכרם. אישור כזה אין בו כדי לשלול את הפרת חובת האמון הכרוכה בתשלום שכר שלא אושר במסגרת המנגנון הפורמלי הקבוע לכך. בכך מצטרפת דלאוור לעמדה וותיקה שנוקטים הדין האנגלי והדין הישראלי בשאלה זו.

להמשיך לקרוא