ארכיון חודשי: מאי 2015

"התחרות!" צווחה הג'ירפה – מתן צו מניעה זמני נגד דירקטור-לשעבר המתחרה בחברה

הִתחרות של נושא משרה בחברה היא אחת הצורות הבוטות של הפרת חובת האמון, לצד נטילת הזדמנות עסקית של החברה. אך מה דינו של נושא המשרה הפורש מן החברה ואז פונה להתחרות בעסקיה? החלטה יפה בהליך מקדמי לצו מניעה זמני בענין Allfiled UK Ltd. v. Eltis מבהירה את התקיפות שבה בתי המשפט מחילים את חובת האמון גם בנסיבות כאלה. אגב כך ההחלטה מדגימה התנהלות מיומנת בהתדיינות על הפרת חובת אמון, המביאה לתוצאה חזקה, צודקת, ומעשית מבחינה עסקית.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

החמצה מקו השער – או איך לנצח בתביעה נגד אמונאי (כמעט) בלי לזכות בה

אחת השאלות שאולי הטרידו את מבקרי הבלוג היא "ממשל תאגידי ניחא, אבל אמונאות? בשביל מה זה טוב?". פרשת כשדי נ' אונגר, שעסקה בנושא משרה שעבר לחברה מתחרה אגב הפרת חובת אמון, מדגימה היטב את היתרונות ששימוש מושכל בדיני אמונאות עשוי להקנות לעומת התבססות על עילות אזרחיות אחרות, נאותות כשלעצמן.

איש תוכנה בכיר, יהודה אונגר, כיהן כמנכ"ל וכדירקטור בחברה א' וגם החזיק במניותיה עם משקיעים נוספים. יחדיו הם חתמו על הסכם מייסדים שכלל תנית אי-תחרות. לצד קשיי מימון שהחברה ניצבה בפניהם, נתקל פרוייקט התוכנה שאותו הוביל בקשיי פיתוח. אונגר עזב את החברה במפתיע, תוך שהוא נשאר דירקטור ובעל מניות, ולאחר זמן קצר החל לעבוד בחברה ב' – חברה מתחרה שעמה ניסתה חברה א' לשווא לכונן שיתוף פעולה קודם לכן. חבילת התוכנה שפותחה בחברה א' ("ICM") עברה עמו לחברה ב'.

להמשיך לקרוא

ריקושט של רסיסים – עוד על תשתית ראייתית ראשונית לגילוי מסמכים באישור תביעה נגזרת

ימים לאחר שניתן פסק הדין בענין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן נזקק בית-המשפט העליון שוב, בענין בנק הפועלים בע"מ נ' נשר, למידת הראיה בהליך המקדמי לגילוי מסמכים בבקשת אישור לתביעה נגזרת. השופט הנדל הפך החלטה של השופט כבוב [כאן] ופטר את בנק הפועלים מגילוי מסמכים בקשר להלוואה שנתן לחברת טומהוק השקעות. מקרה זה שב ומדגיש את החשיבות של העילה הנטענת, שבה דנה הרשומה הקודמת בבלוג [כאן] לגבי "סברת רסיסי המידע".

להמשיך לקרוא

רסיסים לריסים – מידת הראיה באישור בקשה לתביעה נגזרת

למידת הראיה הנדרשת לאישור בקשה לאישור תביעה נגזרת יש חשיבות מעשית ברורה מאליה. פסק הדין בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן זימן לבית-המשפט העליון הזדמנות להסדיר את הסוגיה, אך למרות ניסיון לעשות כן ההזדמנות הוחמצה למעשה. רשומה זו מצביעה על סוג העילה הנטענת כגורם המכריע בקביעת מידת הראיה הנדרשת. משקבע בית-המשפט באופן כללי כי אין די ב"רסיסי מידע" על מנת לעמוד ברף של הוכחה לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגזרת, הערפל ההלכתי בנושא אף התעבה.

להמשיך לקרוא