ארכיון חודשי: יולי 2015

גילגול מחילות – הפטר במסגרת פשרה בתביעה נגזרת

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה בענין רובין נ' בנק הפועלים את הפשרה שגיבשו הצדדים בתביעה הנגזרת בפרשת הבנק התורכי פוזיטיף, אשר בגידרה גם הורשע דני דנקנר, שהיה אז יו"ר בנק הפועלים, בהפרת אמונים בתאגיד. רשומה זו מתייחסת לנקודה אחת בהחלטתה של השופטת שבח בקשר לטיבו של ההפטר במסגרת פשרה עם אמונאי ולדין המסדיר אותו.

בבסיס הבקשה לאישור תביעה נגזרת ניצבת טענה כי נושאי משרה בבנק הפועלים, לרבות דנקנר, הפרו חובות אמון וזהירות כלפי הבנק כאשר אישרו הסכם, אשר בעטיו שילם הבנק לחברת RP הקשורה לדנקנר 25 מיליון דולר במקום 5 מיליון דולר שהיה עשוי לשלם לה לפי הסכם קודם. במסגרת הפשרה המוצעת ניאותו המבטחים של נושאי המשרה לשלם 6 מיליון ש"ח כנגד סילוק מוחלט של כל הטענות והתביעות כלפי כל נושאי המשרה ו"כל צד שלישי אחר", לרבות חברת RP, שכלל לא היתה צד להליך, וכן "חברות הקשורות אליה".

להמשיך לקרוא

תחרות בין משאיות – תניית אי תחרות בין בעלי המניות בתקנון חברה

אחת התכליות של הבלוג היא לחדד בקרב עורכי הדין את התובנה שלצד העניין המשפטי המרתק, בדיני אמונאות יש גם כסף – הושט ידך וגע בו. או לא. סכסוך ייצרי בין בעלי משאיות שהוכרע בעיצומו של הקיץ המהביל בפרשת הובלות חץ ההר בע"מ נ' עגיל מבהיר נקודה זו ומצביע על החשיבות של טיעון משפטי מלא בעניינים גדולים כקטנים.

העובדות כאן היו פשוטות להפליא. חברה להובלת מטענים במשאיות פעלה בדומה לתחנת מוניות: המשאיות היו בבעלותם של בעלי המניות. סדרן עבודה שהחברה העסיקה חילק למשאיות עבודות הובלה, אשר בגינן החברה ניכתה עמלה מן התקבולים. בחברה הוקצו 17 מניות (שחלקן הוחזקו במשותף). תקנון החברה כלל תנייה שבמשפט כונתה "תניית אי תחרות":

להמשיך לקרוא

מסמכים משמחים – חובתם של מפרק ושל נאמן לגלות פרוטוקולים ומסמכים אחרים

עניין בורגר ראנץ מרכז (1983) בע"מ (בפירוק) עוסק לכאורה בספיח צדדי של תיק פירוק שהושלם כבר – לאמור, בבקשה של נושים לקבל פרוטוקולים של החקירות שערך המפרק לאחר שהטיפול בתיק הפירוק הסתיים. ואולם למעשה, פסק הדין נוגע בשאלות-יסוד של דיני האמונאות ושל מוסד האקאונטביליות כמשטר הדורש מכל אמונאי – כגון מנהל, נאמן או עובד-ציבור – להתנהל בשקיפות מירבית ובמסגרת זו לגלות מסמכים שערך לצורך מילוי משימתו.

בפרשת בורגר ראנץ' אישר בית המשפט העליון הסדר נושים סופי ומשופר לחברת בורגר ראנץ' (ראו כאן). בשולי ההתדיינות נותרה בקשה של נושה רגילה לקבל עותק מפרוטוקולי החקירות של נושאי משרה בבעלת השליטה הקודמת, והשופט עמית החזיר את ההכרעה בה לבית המשפט המחוזי. בפסק דין ערוך היטב קיבלה השופטת אגמון-גונן את הבקשה תוך שהיא מנתחת את הסוגיה בשלושה מישורים.

להמשיך לקרוא

חוזה לך ברח – סעדים כלפי צד שלישי המקבל נכס אגב הפרת חובת אמון

אחת המשימות המאתגרות שעומדות בפני מפרק היא לאסוף נכסים שיצאו מן החברה אגב הפרת חובת אמון של נושאי המשרה. בפרשת טייטלמן נ' שמשון, מערכות בטחון בע"מ (בפירוק) ניסה כך המפרק לחסום העברת זכויות בדירת נופש ב"כפר הים", אלא שהוא לא הראה שהרוכשים ידעו או שהיה עליהם לדעת שהזכויות יצאו מן החברה בעסקה נגועה, ומשכך דחה השופט מינץ את תביעתו כלפיהם. הדברים היו שונים בתכלית אילו דבק אשם ברוכשים. הדין החולש על הסוגייה סבוך במידה חריגה, בין היתר מחמת ניסוח קלוקל במיוחד של סעיף 256 לחוק החברות המפנה ל"דינים החלים על הפרת חוזה". ברשומה זו אצביע בקווים כלליים על ההשלכות המעשיות של טיעון משפטי מלא הנשען גם על אחריות צד זר בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא

דודי לי ואני לדודי – חיוב נושא משרה בפיצויים לנוכח פטור מאחריות בגין התרשלות

במסכת האירועים המסועפת שפקדה את חברת הבניה הציבורית עטיה גרופ בע"מ ונידונה בפרשת אשש נ' עטיה נימנו לא פחות מעשרים ושבעה נתבעים, ובהם בעלי מניות בשתי קבוצות שליטה, רואי חשבון ונושאי משרה לרוב. אף על פי כן, את תשומת הלב הציבורית משכה בעיקר המשיבה 15 בבקשה לאישור תביעה נגזרת, גב' מורן אטיאס (ראו כאן). מתוך הזדהות עם רחשי לב הציבור גם הרשומה הנוכחית תתמקד במשיבה 15 ובשתי קביעות שקבעה השופטת רונן לגביה. באחת נדחתה הבקשה, שהתבססה על טענה כי אטיאס התרשלה בהיותה חסרת מיומנות לתפקיד, לנוכח פטור שהחברה נתנה לנושאי המשרה. בשניה אושרה הבקשה לנוכח אפשרות שהיא השתתפה באישור עסקת בעל עניין לטובת דודהּ ומבעלי השליטה בחברה.

להמשיך לקרוא

בין הנאה להנעה – ענישה ופיצויים בקשר לשימוש במידע פנים

בית המשפט העליון הקל בעונשם של איש יחסי הציבור צבי רבין ושל עו"ד גיא פן אשר הורשעו בשימוש במידע פנים בהיקף נרחב על בסיס מידע שהגיע לידי רבין מחברות ציבוריות שלהן סיפק את שירותיו (ראו פן נ' מדינת ישראל). בית המשפט אישר אגב כך את הגישה שנקט השופט כבוב בגוזרו את עונשם של השניים בהתחשב בהיקף טובת ההנאה שלהם (ראו כאן). זו הזדמנות טובה להאיר שתי נקודות שבית המשפט קישר ביניהן בעקיפין הגם שהן נפרדות: ראשית, סוגיה חשובה אך עלומה במשפט הישראלי והיא דין הפיצויים על הפרת חובת אמון – "פיצויי אמונאות"; שנית, השיטה העדיפה לאמידת פיצויים על הטעיה בניירות ערך.

להמשיך לקרוא