עומק החקירה כעומק ההפרה – היקף הגילוי לנוכח חשד להפרה של חובת אמון

נקודתנו מוקדשת הפעם להחלטה טכנית-לכאורה שניתנה באנגליה, אשר מבהירה את היקפה של חובת הגילוי של אמונאי כאשר מתעורר חשש להפרת חובת האמון. בשוליה של התדיינות לגבי דירקטורים שהתחרו בחברה הטיל בית המשפט בפרשת Power v. Hodges עיצומים מחמת ביזיון בית המשפט לנוכח הפרת צו שנתן לגילוי כל תקשורת הדואל של הדירקטורים, הודעות טקסט שלהם ומסמכים שהם מחזיקים "בענן". במיוחד ראויה לציון העובדה שהצו התייחס לחשבונות הדואל הפרטיים של הדירקטורים וכי הם נדרשו למסור את שמות המשתמש והסיסמאות לחשבונות אלה.

קוראי הבלוג זוכרים אולי את הסאגה (או הפארסה) שבגדרה נמנע אלי רייפמן, שהיה בעל השליטה ונושא משרה בחברת Emblaze, במשך חודשים רבים, מלהעביר למנהל המיוחד שמונה לנכסיו כפושט רגל את מניותיו בחברה ומלמסור לו מידע מדויק על ההחזקות בהן. התנהלות זו סופה שהביאה אותו אל הכלא, לאחר שבית המשפט המחוזי לא ראה מנוס מלהטיל עליו עיצומים מחמת ביזיון בית המשפט (ולימים הוא מצא את עצמו שם שוב כאסיר מורשע בגין זיוף מסמך בקשר לבעלותו במניות).

בפרשת Power הגיעה חברה פרטית לפירוק, ומפרקיה טענו כי הדירקטורים שלה הפרו את חובות האמונאות (fiduciary duties) שלהם בהעבירם נכסים שלה לצדדים שלישיים בתמורה לנזיד עדשים. המפרקים הגישו בקשה למסירת הספרים, הרשומות והמסמכים של החברה בהתאם לסעיפים 234-237 ל-Insolvency Act, 1986 (לנוסח הסעיפים ראו כאן). זהו גילגול עדכני של סעיף 288 לפקודת החברות בענין הסמכות לחקור נושא משרה בחברה או אדם אחר החשודים בהחזקת נכסי החברה ושל הסעיפים שבסמוך לו.

הנקודה המענינת נוגעת להיקף המידע שגילויו אושר. המפרקים ידעו שהדירקטורים ניהלו היבטים של עסקי החברה בטלפונים הניידים שלהם. לכן הם ביקשו, וקיבלו, צו המורה לדירקטורים למסור את שמות המשתמש והסיסמאות לחשבונות הדואל האישיים שלהם – לרבות בשירותים כגון yahoo ו-hotmail – וכן לשירותי אחסון מרוחק, המכילים מסמכים, תכתובות דואל ומסרי טקסט הקשורים לחברה ולעסקיה. הדירקטורים התנגדו בתחילה בטענה שחשיפת חשבונותיהם האישיים סותרת את זכויותיהם החוקתיות, אולם לבסוף הסכימו להסדר שלפיו מומחה עצמאי יסרוק את כל המידע לפי מילות מפתח. המחלוקת בהליך הנידון נסבה סביב מחדלם לממן את שכר המומחה כפי שנדרשו לעשות. לאחר דיון מפורט ראה בית המשפט, כאמור, להטיל עיצומי מאסר מחמת ביזיון בית המשפט עד שיאמרו רוצים אנו.

בפרשות שחם נ' כח עצמה בע"מ ו-Milgerd Nominees Pty Limited נ' Donnelly עמד בית המשפט העליון, מפי השופט דנציגר, על כך שמפרק הנכנס לחברה כצד זר נמצא בנחיתות אינפורמטיבית, וציין כי סעיף 288 לפקודת החברות נועד לסייע לו להתגבר עליה. עם זאת, ציין, "גם בהליכי פירוק אפשר שזכותו של המפרק לקבלת מסמך פלוני תיסוג מפני זכויות ואינטרסים מוגנים אחרים, לרבות זכותו של צד שלישי לפרטיות ולסודיות בנקאית." כאשר מדובר ביחסי אמונאות, הנחיתות האינפורמטיבית של הנהנה – כאן: החברה מול הדירקטורים – חריפה במיוחד, והיא מצטרפת לנחיתותו של המפרק.

לפיכך, חרף העובדה ש"מסעות דיג" נחשבים עקרונית לפסולים (כפי שהובהר גם בענין שחם), בית המשפט בענין Power אינו מהסס לאשר מסגרת גילוי פולשנית באופן מרחיק לכת עם מאפיינים ברורים של "מסע חקר". בכך הוא מתאים לנסיבות החדישות את ההלכה הוותיקה לגבי חובת הגילוי הנרחבת המוטלת על כל אמונאי לנוכח חשש להפרה של חובת האמון (ראו נא בספרי וברשימה קודמת).

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “עומק החקירה כעומק ההפרה – היקף הגילוי לנוכח חשד להפרה של חובת אמון

  1. פינגבק: עם כל הצער שבדבר – אישום פלילי ותביעה אזרחית נגד אמונאי שסרח | נקודה בסוף משפט

  2. פינגבק: עם כל הצער שבדבר – אישום פלילי ותביעה אזרחית נגד אמונאי | נקודה בסוף משפט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s