ארכיון שנתי: 2015

מכופף הבננות – תמורות בדוקטרינת ההגינות המלאה של דלאוור

לפני ימים אחדים ניתן בדלאוור פסק דין בפרשת Dole Food, אשר עשוי לשנות באופן מרחיק לכת את דיני החברות שם ובפרט בקשר לדוקטרינת ההגינות המלאה (Entire Fairness). בית המשפט של הצ'נסרי הטיל על בעל השליטה בחברה ועל איש סודו חבות בגין התנהלותם הפסולה בהליכי האישור של עסקת מיזוג חילוט (freeze-out merger). השניים הוליכו בכחש את וועדת הדירקטורים הלא-נגועים ונקטו צעדים להורדת מחיר המניה של החברה, כך שבית המשפט לא התקשה לקבוע כי הם הפרו את חובת האמון שלהם. דיווחים בתקשורת אכן התמקדו בהיקף חבותם – כ-150 מיליון דולר. אלא שפסק דינו של סגן-הצ'נסלור לאסטר מכיל כמה מהלכים משפטיים נועזים, אשר אם תהיה להם תוחלת הרי שהלכת MFW המפורסמת עשויה להראות לעומתם כהערת שוליים.

להמשיך לקרוא

הילילויה – אוריינות חשבונאית של נושא משרה והתרשלות באכיפה מנהלית

בפסק דין גרואר נ' רשות ניירות ערך נדרש בית המשפט המחוזי לערעור על החלטה של וועדת האכיפה לפי חוק ניירות ערך בפרשת אקסטרא פלסטיק. במוקד ההליכים שם ניצבה החלטה של נושאי משרה בחברת אקסטרא פלסטיק להציג הלוואה גדולה באופן מטעה – כנכס שוטף וכהלוואה לזמן ארוך, בשעה שהיה נכון להציגה כנכס לא-שוטף וכהלוואה לזמן קצר. סמנכ"ל הכספים עירער על קביעת אחריותו, בין היתר בטרוניה שוועדת האכיפה הסתמכה על הלכה אוסטרלית בפרשת Healey, אשר מחייבת נושאי משרה להיות מסוגלים לקרוא ולהבין דוחות כספיים. השופטת רונן דחתה את הטענה מניה וביה, ובטעם. רשימה זו עוסקת בשתי נקודות הקשורות לקביעה זו: ראשית, התבססות הדרישה לאוריינות חשבונאית של נושא משרה; ושנית, מקומה של התרשלות במסגרת אכיפה מנהלית של חובות דיווח אצלנו לעומת אכיפה של חובות נושאי משרה באוסטרליה.

להמשיך לקרוא

כמו באמריקה – הגינות מלאה ותפקידו של בית המשפט באישור עסקה הנגועה בענין של בעל השליטה

מאז פסק הדין בפרשת כהנא נ' מכתשים אגן תעשיות בע"מ ניכרת בקרב כמה בתי משפט חיבה יתרה לדוקטרינת "ההגינות מלאה" (Entire Fairness). דוקטרינה אמריקאית זו מערבת את בית המשפט באישור עסקה הנגועה בענין של בעל השליטה או של דירקטור. מהלך נוסף בקו הפסיקה הזה נעשה לאחרונה בענין תועלת לציבור נ' כלל תעשיות בע"מ. לאחר שאמרות אגב בפסיקה קודמת התייחסו בחיוב לדוקטרינה ולאימוצה אצלנו, ענין תועלת לציבור משקף תפנית מסויימת, אף זאת באמרת אגב, בכך שגם כאשר הדין האמריקאי שולל את התערבות בית המשפט בתוכן העסקה הנגועה באשר "להגינותה", הרי שאליבא דשופט כבוב עשוי בכל זאת להיות לכך מקום במקרים חריגים. ברשימה זו אזכיר בקצרה מדוע ההיבט של פיקוח על תוכן העסקה מבחינת הגינותה זר למשפט הישראלי, שגוי מבחינה פוזיטיבית ופסול מבחינה נורמטיבית. בהמשך לכך, גם העמדה שהוצעה כעת דרך אגב בענין תועלת לציבור מוקשה באופן דומה.

להמשיך לקרוא

עיזה פזיזה – אחריות נושא משרה לשיקול דעת עסקי פזיז

ההחלטה בענין אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ לאשר את הבקשה לתביעה נגזרת נגד דירקטורים בחברת דסק"ש לגבי החלטתם לרכוש את העיתון "מעריב" התמודדה עם אתגר משפטי קשה אך לא נדיר – לאמור, טענה כי הדירקטורים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה לנוכח פטור שהחברה נתנה להם מחבות בגין הפרות כאלה בדיוק. בהחלטה מדוייקת ועדינה (במובן delicate, ולאו דווקא gentle) קבע בית המשפט כי המבקש הניח בסיס לעילה במידת הראיה הדרושה בשלב זה, משקבע כי "דירקטוריון המקבל החלטה מבלי שתהיה לפניו ולו תשתית עובדתית מינימאלית לצורך קבלת החלטתו איננו פועל ברשלנות גרידא, הוא פועל בפזיזות", וכי בהחלטה על עסקת מעריב הצטבר מספר ניכר של ליקויים פרוצדורליים המצדיקים מסקנה חמורה כזו. הרשימה הנוכחית בוחנת את טענת הפזיזות ומתמקדת בנקודה שהשופט גרוסקופף השאיר פתוחה: "ונשאלת השאלה האם תתכן בכלל הפרה מכוונת של חובת הזהירות שאינה מהווה הפרה של חובת אמון?"

להמשיך לקרוא

גילגול מחילות – הפטר במסגרת פשרה בתביעה נגזרת

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה בענין רובין נ' בנק הפועלים את הפשרה שגיבשו הצדדים בתביעה הנגזרת בפרשת הבנק התורכי פוזיטיף, אשר בגידרה גם הורשע דני דנקנר, שהיה אז יו"ר בנק הפועלים, בהפרת אמונים בתאגיד. רשומה זו מתייחסת לנקודה אחת בהחלטתה של השופטת שבח בקשר לטיבו של ההפטר במסגרת פשרה עם אמונאי ולדין המסדיר אותו.

בבסיס הבקשה לאישור תביעה נגזרת ניצבת טענה כי נושאי משרה בבנק הפועלים, לרבות דנקנר, הפרו חובות אמון וזהירות כלפי הבנק כאשר אישרו הסכם, אשר בעטיו שילם הבנק לחברת RP הקשורה לדנקנר 25 מיליון דולר במקום 5 מיליון דולר שהיה עשוי לשלם לה לפי הסכם קודם. במסגרת הפשרה המוצעת ניאותו המבטחים של נושאי המשרה לשלם 6 מיליון ש"ח כנגד סילוק מוחלט של כל הטענות והתביעות כלפי כל נושאי המשרה ו"כל צד שלישי אחר", לרבות חברת RP, שכלל לא היתה צד להליך, וכן "חברות הקשורות אליה".

להמשיך לקרוא

תחרות בין משאיות – תניית אי תחרות בין בעלי המניות בתקנון חברה

אחת התכליות של הבלוג היא לחדד בקרב עורכי הדין את התובנה שלצד העניין המשפטי המרתק, בדיני אמונאות יש גם כסף – הושט ידך וגע בו. או לא. סכסוך ייצרי בין בעלי משאיות שהוכרע בעיצומו של הקיץ המהביל בפרשת הובלות חץ ההר בע"מ נ' עגיל מבהיר נקודה זו ומצביע על החשיבות של טיעון משפטי מלא בעניינים גדולים כקטנים.

העובדות כאן היו פשוטות להפליא. חברה להובלת מטענים במשאיות פעלה בדומה לתחנת מוניות: המשאיות היו בבעלותם של בעלי המניות. סדרן עבודה שהחברה העסיקה חילק למשאיות עבודות הובלה, אשר בגינן החברה ניכתה עמלה מן התקבולים. בחברה הוקצו 17 מניות (שחלקן הוחזקו במשותף). תקנון החברה כלל תנייה שבמשפט כונתה "תניית אי תחרות":

להמשיך לקרוא

מסמכים משמחים – חובתם של מפרק ושל נאמן לגלות פרוטוקולים ומסמכים אחרים

עניין בורגר ראנץ מרכז (1983) בע"מ (בפירוק) עוסק לכאורה בספיח צדדי של תיק פירוק שהושלם כבר – לאמור, בבקשה של נושים לקבל פרוטוקולים של החקירות שערך המפרק לאחר שהטיפול בתיק הפירוק הסתיים. ואולם למעשה, פסק הדין נוגע בשאלות-יסוד של דיני האמונאות ושל מוסד האקאונטביליות כמשטר הדורש מכל אמונאי – כגון מנהל, נאמן או עובד-ציבור – להתנהל בשקיפות מירבית ובמסגרת זו לגלות מסמכים שערך לצורך מילוי משימתו.

בפרשת בורגר ראנץ' אישר בית המשפט העליון הסדר נושים סופי ומשופר לחברת בורגר ראנץ' (ראו כאן). בשולי ההתדיינות נותרה בקשה של נושה רגילה לקבל עותק מפרוטוקולי החקירות של נושאי משרה בבעלת השליטה הקודמת, והשופט עמית החזיר את ההכרעה בה לבית המשפט המחוזי. בפסק דין ערוך היטב קיבלה השופטת אגמון-גונן את הבקשה תוך שהיא מנתחת את הסוגיה בשלושה מישורים.

להמשיך לקרוא

חוזה לך ברח – סעדים כלפי צד שלישי המקבל נכס אגב הפרת חובת אמון

אחת המשימות המאתגרות שעומדות בפני מפרק היא לאסוף נכסים שיצאו מן החברה אגב הפרת חובת אמון של נושאי המשרה. בפרשת טייטלמן נ' שמשון, מערכות בטחון בע"מ (בפירוק) ניסה כך המפרק לחסום העברת זכויות בדירת נופש ב"כפר הים", אלא שהוא לא הראה שהרוכשים ידעו או שהיה עליהם לדעת שהזכויות יצאו מן החברה בעסקה נגועה, ומשכך דחה השופט מינץ את תביעתו כלפיהם. הדברים היו שונים בתכלית אילו דבק אשם ברוכשים. הדין החולש על הסוגייה סבוך במידה חריגה, בין היתר מחמת ניסוח קלוקל במיוחד של סעיף 256 לחוק החברות המפנה ל"דינים החלים על הפרת חוזה". ברשומה זו אצביע בקווים כלליים על ההשלכות המעשיות של טיעון משפטי מלא הנשען גם על אחריות צד זר בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא

דודי לי ואני לדודי – חיוב נושא משרה בפיצויים לנוכח פטור מאחריות בגין התרשלות

במסכת האירועים המסועפת שפקדה את חברת הבניה הציבורית עטיה גרופ בע"מ ונידונה בפרשת אשש נ' עטיה נימנו לא פחות מעשרים ושבעה נתבעים, ובהם בעלי מניות בשתי קבוצות שליטה, רואי חשבון ונושאי משרה לרוב. אף על פי כן, את תשומת הלב הציבורית משכה בעיקר המשיבה 15 בבקשה לאישור תביעה נגזרת, גב' מורן אטיאס (ראו כאן). מתוך הזדהות עם רחשי לב הציבור גם הרשומה הנוכחית תתמקד במשיבה 15 ובשתי קביעות שקבעה השופטת רונן לגביה. באחת נדחתה הבקשה, שהתבססה על טענה כי אטיאס התרשלה בהיותה חסרת מיומנות לתפקיד, לנוכח פטור שהחברה נתנה לנושאי המשרה. בשניה אושרה הבקשה לנוכח אפשרות שהיא השתתפה באישור עסקת בעל עניין לטובת דודהּ ומבעלי השליטה בחברה.

להמשיך לקרוא

בין הנאה להנעה – ענישה ופיצויים בקשר לשימוש במידע פנים

בית המשפט העליון הקל בעונשם של איש יחסי הציבור צבי רבין ושל עו"ד גיא פן אשר הורשעו בשימוש במידע פנים בהיקף נרחב על בסיס מידע שהגיע לידי רבין מחברות ציבוריות שלהן סיפק את שירותיו (ראו פן נ' מדינת ישראל). בית המשפט אישר אגב כך את הגישה שנקט השופט כבוב בגוזרו את עונשם של השניים בהתחשב בהיקף טובת ההנאה שלהם (ראו כאן). זו הזדמנות טובה להאיר שתי נקודות שבית המשפט קישר ביניהן בעקיפין הגם שהן נפרדות: ראשית, סוגיה חשובה אך עלומה במשפט הישראלי והיא דין הפיצויים על הפרת חובת אמון – "פיצויי אמונאות"; שנית, השיטה העדיפה לאמידת פיצויים על הטעיה בניירות ערך.

להמשיך לקרוא