סדנא דארעא – הפרת חובת הזהירות בהחלטה על חלוקת דיבידנד

בפרשת קליר נ' סדן תבע בעל התפקיד בהסדר נושים של חברת מלרג את הדירקטורים שלה לגבי שלוש החלטות על חלוקת דיבידנד. בית המשפט מצא שהדירקטורים לא נתנו את דעתם למבחן יכולת הפרעון, הנדרש בעת החלטות חלוקה, ומכאן המשיך ובחן גם את סבירות ההחלטה לנוכח מצבה המימוני של החברה. נקודתנו עומדת הפעם על שני היבטים בעייתיים בהנמקה: ראשית, עצם ההיזקקות לתוכן המהותי של החלטה עסקית, ושנית, סדר הדין ונטלי הראיה בדיון על הפרת חובת הזהירות של נושא משרה.

חובת האוּמנים – טיבן של "חובות אמון ונאמנות" בפסיקת בתי הדין לעבודה

בפסק דין קאנטרי פלורס בע"מ נ' נחמני נדרש בית הדין הארצי לעבודה לתרחיש שכיח של עובדת לא-זוטרה שפרשה מעבודתה והחלה לעסוק באופן עצמאי באותו תחום, ובמסגרת זו סיכמה עסקות עם לקוחות שטיפלה בהם אצל המעבידה הקודמת. בית הדין מצא כי הדבר "עולה כדי גזלה של ממש", ולמרות שלא הוכח כל נזק הטיל על העובדת תשלום נכבד "בגין הפרת חובת הנאמנות ותום הלב." רשימה זו דנה בפער ההולך ומתרחב בין "חובות אמון ונאמנות" כפי שבית הדין לעבודה תופס אותן לבין חובת האמון בדין הישראלי ובהשלכות אפשריות לגבי נושאי משרה.

לעילה מן כל ברכתה – התשתית הראייתית לגילוי מסמכים באישור תביעה נגזרת בעילות שונות

השקעת הנפל של קבוצת גזית גלוב ברכישת קבוצת הבניה א. דורי התגלגלה בלא שיהוי לבקשה לאישור תביעה נגזרת בטענה להפרת חובת הזהירות של נושאי המשרה. לבקשה קדמה, כמקובל, בקשה לגילוי מסמכים מקיף. בהחלטה בענין ברק נ' גזית-גלוב בע"מ אישר בית המשפט העליון את דחיית הבקשה לגילוי מסמכים, ובמסגרת זו עמד על הקשר בין העילה הנטענת לבין מידת הראיה הנדרשת בהליך המקדמי המיוחד הזה – לאמור, אין דין עילה אמונאית כדין עילה רגילה במשפט הפרטי, כגון העילה הנזיקית שנטענה כאן. בכך יש כדי לבשר על הסתלקותה של "סברת רסיסי המידע" שהכבידה על בתי המשפט עד כה. רשימה זו עומדת על כמה השלכות חיוביות של ההחלטה מבחינה משפטית ומבחינת הממשל התאגידי בארץ.

פשר הקשר – מה בין קשר אישי לענין אישי?

בענין חורב נ' י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ נידונה בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברת יואל בטענה כי הקצאת אופציות למזכירת החברה מיד לאחר גילוי מאגר גז טבעי בקידוח תמר היתה נגועה בענין אישי של יעקב (קובי) מימון. בהליך ביניים בתיק התבקשה הוספת ראיות מתוך הליך פירוד בין מימון לבין ידועתו בציבור לשעבר. בהחלטה קצרה נוגע בית המשפט בטיב הקשר היכול לעלות לכלל ענין אחר המנגע אמונאי, ובו נתמקד הפעם.

אמונאי על תנאי – אימתי חוזה מסחרי אינו יוצר חובת אמון?

עוצמתם של חובת האמון ושל הסעדים על הפרתה גורמים לעתים לצדדים לטעון לקיומם של יחסי אמונאות גם ביחסים מסחריים רגילים ואף לקבוע בחוזה חובת אמון לגבי אחד הצדדים לפחות. נקודתנו עוסקת בשני פסקי דין חדשים – האחד לגבי חברה שהפעילה מערכת לחילופי יחידות נופש והשני לגבי סכסוך בין רשת חנויות נוחות לבין זכיין שלה. בשניהם מפגינים בתי המשפט רגישות ונחישות בהקפידם על כך שרק כאשר מתקיימים תנאים מהותיים ליחסי אמונאות הם יוכרו למעשה. זאת, גם לנוכח תניה מפורשת בחוזה.

ספיידרמן בערבון מוגבל – האם בעל שליטה ובעל מניות חייבים לתמוך בחברה?

בפרשת האמה בע"מ נ' מולר התרעמה מולר, בעלת מניות מיעוט בחברה פרטית שנקלעה לקשיים, על כך שחלקה בהון המניות דולל בעקבות החלטת החברה על גיוס הון חדש. זאת, לנוכח תניה בהסכם המייסדים שפטרה אותה מהעמדת מימון לחברה. בית המשפט העליון הכשיר את הדילול מנימוקים חוזיים, ולכך הוסיף הערות לגבי חובותיהם של בעלי שליטה ובעלי מניות אחרים. אלה נוגעות בהבחנה בין איסור קיפוח לבין חובת אמון ובאחריותם של בעלי מניות אלה כלפי החברה, וראוי לעיין בהן.

שכר מצווה הבאה בעבירה – האם הפרת חובת אמון שוללת זכות לתגמול, שכר או בונוס?

גישתם הקפדנית של דיני האמונאות לחובת האמון ולהפרתה גורמת לעתים לבתי משפט להתלבט בהחלת הדין מתוך ניסיון להגיע לתוצאה שתראה צודקת. קושי זה מתבטא, בין היתר, כאשר ניצב בפניהם אמונאי שנתן שירות מועיל אך לא קיים את חובת האמון, כגון נושא משרה שעשה לביתו. אז נשאלת השאלה האם השלילה המוחלטת של כל טובת הנאה שהפיק בקשר להפרה, המתחייבת במצב זה, משתרעת גם על תגמול, שכר או בונוס ששולמו לו. שני פסקי דין אנגליים חדשים מדגימים את הנקודה, שגם בתי משפט ועורכי דין אצלנו התקשו בה לפעמים.

מעוכב מחמתו – אחריות של מפיץ כאמונאי דה פקטו

בפרשת מאסיב תקשורת בע"מ נ' פריגוזין הפיץ הנתבע מערכות אינטרקום של התובעת, שיוצרו עבורה בסין, ולאחר כמה חודשים החל להפיץ במקומן מוצר זהה תחת השם המסחרי שלו. מתוך שפע העילות שנטענו לגבי התנהגות נלוזה זו דחה השופט שפסר את רובן המכריע ואישר שתיים בלבד: בדיני אמונאות ובעשיית עושר ולא במשפט.  פסק הדין מעורר סוגיה יסודית שיש לה היבטים עיוניים ומעשיים: מתי ייחשב מפיץ לאמונאי החב חובת אמון אף בהעדר הסכם הפצה בלעדי.

צדיק נעזב – פטור ומחילה על הפרת חובות של מנהל עזבון

לנוכח העיסוק התכוף במתן פטור מאחריות לנושאי משרה ראוי להזכיר שהדין הישראלי לגבי אמונאים אחרים, כגון נאמן, מנהל עזבון או אפוטרופוס, עשוי להיות שונה ובחלקו הוא אינו ברור. שני פסקי דין אנגליים חדשים מספקים הזדמנות לעמוד על עקרונות הכלליים של דיני האמונאות בנושא ועל היבטים מיוחדים בדין שלנו. לכך יש חשיבות מעשית כאשר המוריש מבקש למנות קרוב משפחה או מנהל עזבון מקצועי לנכסים בהיקף גדול או כאשר מתמנה אפוטרופוס לחסוי אמיד, ולאחד הצדדים יש ענין להתנות על היקף אחריותם של אמונאים אלה.

תקווה שנכזבה – דיוקן עדכני של חובת הזהירות של נושא משרה

בפרשת תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד נ' פינקוביץ יצא המנכ"ל של חברה פרטית במסע של פעולות שהזיקו לחברה, בעוד הדירקטורים מזניחים את משימות הניטור וקביעת המדיניות שלהם. משהללו הופטרו מכל אחריות בערכאה קמא, נקרתה לבית המשפט העליון הזדמנות טובה להבהיר את ההלכה בדבר חובת הזהירות של נושא משרה, לאחר כמה שנים שבהן בתי המשפט המחוזיים עסקו רבות בכלל שיקול הדעת העסקי. רשימה זו מציגה ניתוח ביקורתי ראשוני של פסק הדין, אשר אין ספק שיצטרף להלכות המרכזיות בסוגיה. לצד כמה חידושים המקדמים את הדין בנושא, יש בפסק הדין גם נקודות המצריכות עיון נוסף.