למי קראת מוחלשת? – נקודה לדמותה של חובת ההגינות של בעל שליטה

חובת ההגינות של בעל שליטה ושל בעלי מניות משפיעים אחרים היא אולי הסוגיה הסתומה ביותר בדיני החברות בארץ. לעמדה המוכרת, כי זו מעין "חובת אמון מוחלשת", יש אמנם כמה ביטויים, אך אין לה אסמכתה מוצקה. שתי החלטות, בענין גו.די.אם. השקעות בע"מ נ' Panamed Inc ו-אפקון א.ב. אנרגית רוח בע"מ נ' רייף, מספקות אפוא חיווי מעניין לגבי טיבה של חובת ההגינות. זו, מסתבר, דומה לחובת האמון הרגילה ואינה נראית מוחלשת כלל.

חובת ההגינות שקובע סעיף 193 לחוק החברות היא חידוש מקורי של המחוקק. טיבה המדויק אינו ברור, ופרשנותה קשה במיוחד בכל הקשור לעוצמתה – כלומר, האם מדובר בחובה "מוחלשת" לעומת חובת האמון. לפרשנות "המוחלשת" יש ביטויים בספרות וגם בהערת אגב חטופה בפסק דין רייכרט נ' יורשי שמש. מנגד, הפרקטיקה של בתי המשפט תומכת דווקא בפרשנות שזו חובת אמון רגילה אשר חלה בנסיבות מסוימות, וזו גם העמדה הנקוטה בדין הדלאוורי (לדיון ראו נא בספרי; ראו גם רשימה קודמת).

בחברה הציבורית גו.די.אם השקעות בע"מ התגלע סכסוך בינה לבין בעלת השליטה בה, שבגדרו טענה החברה כי בעלת השליטה רימתה אותה ומתחרה בעסקיה. משהתכנסה אסיפה כללית לדון במינוי דירקטורים, סירבה בעלת השליטה לתמוך במתן פטור, שיפוי וביטוח שגרתיים בתנאי ההעסקה של דירקטורים, אשר היא עצמה אישרה את זהותם. בעלת השליטה גם סירבה לתמוך במינוי נחוץ של דח"צית מבלי להטיל דופי במועמדותה. בעל מניות נוסף התנגד אף הוא להצעה הראשונה ונמנע בשניה, מכיוון שראה עצמו כבול להסכם עם בעלת השליטה. לאחר האסיפה פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לפסול את קולותיהם.

בית המשפט, מפי השופטת רונן, נעתר לבקשה וקבע:

הגם שבמקרה דנן אכן אין מדובר בהחלטה שחל עליה ס' 275 לחוק החברות, הרציונל של ההלכה לענין "ענין אישי שלילי" חל בשינויים המחויבים גם על בעת מניות שיודע שאופן ההצבעה שלו יכריע בענין החלטת האסיפה הכללית. לכן, אם בעל מניות כזה פועל מכוח הענין האישי שלו, ואם מוכח כי מדובר בענין אישי שהוא מנוגד באופן ברור לטובת החברה (בהתאם למבחנים שנקבעו בהקשר זה בהלכה הפסוקה) – לא ניתן לקבוע כי הוא פועל בהגינות. לכן, אם פנמד [בעלת השליטה] נמצאה במצב של ניגוד עניינים והעדיפה את טובתה שלה ואת האינטרסים שלה על פני אלה של החברה, ואם היא בחרה להצביע באופן הנוגד את טובת החברה ללא שהיה לה הסבר לכך, ניתן לקבוע כי היא הפרה את חובת ההגינות שלה.

ההחלטה בענין גו.די.אם מנתחת את חובת ההגינות בתבנית התקנית שבה נידונה כל חובת אמון: האם יש ענין מהותי אחר שאינו תואם את ענינו של הנהנה ויש חשש ממשי שישפיע על האמונאי. ההחלטה מצטרפת בכך לפסיקה כגון ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל ו-נפקו סטאר בע"מ נ' קרל גאוס בע"מ, שנקטה גישה דומה לגבי בעלי מניות. זאת ועוד, בהחלטה בענין אפקון אנרגיית רוח, שעסקה בדירקטור שפעל כתובע נגזר, הבהירה השופטת קרת-מאיר, כי "יש להחיל את הקביעות [בפסקי דין אלה], אשר התייחסו לבעלי מניות, גם כאשר בוחנים שאלת קיומו של עניין אישי או ניגוד עניינים של דירקטור." בכך ביססה עוד את החפיפה בין חובת האמון לבין חובת ההגינות.

תודה לעמית שהסב את תשומת לבי לאחת ההחלטות.

7 מחשבות על “למי קראת מוחלשת? – נקודה לדמותה של חובת ההגינות של בעל שליטה

  1. אבינדב פרויס

    שווה להזכיר גם שהפרשנות שניתנה בספרות לחובה לפעול בהגינות לפי ס' 193, היא כחובה שמקבילה לחובת האמון, ולא נחותה לה (חביב-סגל, 637). פרשנות זו נשנתה גם בפסיקה: תא (ת"א) 2290-07 סלע נ' ארבל.

    אהבתי

    1. alicht2014 מאת

      אבינדב,
      תודה רבה על ההערה. טוב שהערת אותה, מכיוון שהיא מצביעה על ההשלכות הרחבות שיש לחובת ההגינות בחוק החברות ולפרשנות שלה. העמדה של אירית המנוחה, שאהבתי והערכתי מאוד, אינה עומדת בפני הביקורת, למרבה הצער. היא כתבה "מקבילה", ולא בכדי. כמה עמודים לאחר ההפניה שציינת היא מזהה בין חובת ההגינות לבין מושג ההגינות (והיא מבהירה: fairness) וקושרת ביניהם לבין דוקטרינת ההגינות המלאה האמריקאית. כאן היא תעתה בעקבות הדימיון המילולי וטעתה מהותית. לעומת זאת, ההתייחסות בשתי ההחלטות שהרשימה עוסקת בהן אל חובת ההגינות במתכונת חופפת לחובת אמון של כל אמונאי נכונה בעיני.
      בשורות טובות,
      עמיר

      אהבתי

  2. פינגבק: אני פה בגלל אישתי – התנהלות דירקטור לנוכח מאוויה של בעלת השליטה: זיהוי "ענין אחר" ומי יישא בנזק? | נקודה בסוף משפט

    1. Amir Licht מאת

      מעיין,
      תודה על התגובה. אשיב בקיצור מחמת נסיעה.
      התשובה היא "כן, בקלות.". המקרה המובהק יהיה כאשר לבעל השליטה יש שמץ ידיעה שהחברה נפלה בידי מנהלים הפוגעים בה שלא כדין ואינו עושה דבר להצילה מידיהם.
      ההבדל בין תרחיש כזה לבין מקרה קוסוי או התמח"ת הוא חסר נפקות. שם ננקטו פעולות שקירבו את החורבן, אך זה משני.
      בספרי וברשימות שונות התייחסתי לדעה המשונה שנזכרת בפסיקה, שלפיה בעל שליטה אינו חב חובת זהירות. זו טעות בעיני, אך בתרחיש הנ"ל אנחנו כבר מעבר לחובת השגחה. ראי את ההתייחסות שלי לכך ברשימות בבלוג באמצעות התגיות.
      בשורות טובות,
      עמיר

      Liked by 1 person

  3. asaf suisa

    שלום עמיר,
    ברצוני לשאול שתי שאלות שמעניינות אותי לאור קריאת רשימתך.
    הראשונה, האם ההקבלה בין חובת ההגינות לבין חובת אמונים ראויה לדעתך? למעשה, האם ראוי שתחול חובת אמון על בעל שליטה באותו האופן שחלה על נושא משרה? זוהי לא הכבדה שעשויה להביא להרתעת-יתר של בעלי שליטה ושל בעלי מניות בכלל?
    השנייה, האם יש צורך אמיתי בחובת הגינות בדין הישראלי? לא די במגבלות של חוק החברות ובחובת תום הלב שהחוק מטיל על בעלי המניות? למעשה, האם לחובת ההגינות יש באמת תוכן "להידחף" אתו בין שאר החובות הקיימות בדין הישראלי?

    אהבתי

    1. Amir Licht מאת

      אסף,
      תודה על התגובה. כן יירבו.
      שתי השאלות ענקיות, ונכתב עליהן לא מעט, כך שכאן הדברים בהכרח יהיו חלקיים.
      נקודת המוצא היא שהמחוקק בחוק החברות, ועוד קודם לכך בית המשפט העליון בעניין קוסוי, ראו לנכון להטיל על בעל שליטה חובה מוגברת, שאין ספק שהיא מחמירה יותר מחובת תום הלב הרגילה. כלומר, יש חובה שלישית כמצב משפטי נתון. כעת נשאר "רק" לקבוע מה תוכנה ועד כמה היא שונה מחובת האמון של אמונאים רגילים.
      לגישה "המוחלשת" יש תומכים רבים, חלקם בעמדות מפתח במערכת המשפט. יש יסוד קוסם בפרשנות "המוחלשת", כי היא נמנעת כביכול מהצורך לשלול מבעל השליטה את האפשרות להתחשב בעניינו האישי כפי שנדרש מכל אמונאי. בנוסף לכך, בשנים האחרונות יש לבתי המשפט בארץ חיבה מיוחדת לפתרונות ביניים מהסוג הזה, שיש הרבה מה לומר עליהם.
      עד לאחרונה – כולל ברשימה הזו – הצגתי עמדה שמאתגרת את הגישה "המוחלשת". בתמצית, למרות קיסמה לכאורה, היא אינה מתיישבת עם סימוכין קריטיים בחקיקה וגם בפסיקה, כולל פסיקה מן העת האחרונה. למעשה, בתי המשפט אומרים דבר אחד ("מוחלשת") ועושים דבר אחר (שקולה לחובת אמון). ברשימה מאוחרת יותר אני מציג השלמה לעמדה הזאת, המתייחסת לתוכן חובת ההגינות בנסיבות שבהן היא אינה שקולה לחובת אמון. אני טוען שאז היא חופפת לאיסור הקיפוח. חפש "ככה היא באמצע" בחלונית החיפוש וכן מאמרון בכותרת "כוח גדול ואחריות גדולה".
      מקווה שהבהרתי במעט לפחות.
      בשורות טובות,
      עמיר

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s