ארכיון חודשי: אוגוסט 2016

עם כל הצער שבדבר – אישום פלילי ותביעה אזרחית נגד אמונאי

אירועי הימים האחרונים מזמינים התייחסות נקודתית לאחריותו האזרחית של אמונאי שנחשד בהפרת חובת אמון, כגון עובד ציבור שהואשם בקבלת שוחד או נושא משרה שקיבל ומימש אופציות מתוארכות-לאחור, לנוכח ההליך הפלילי המתקיים לגביו. כפל אחריות מסוג זה אינו נדיר. רשימה זו מצביעה על השלכות של שימור האחריות האזרחית גם כאשר ההליך הפלילי מתעכב או נפסק.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בכל ביתי נאמן הוא – מה דינו של הסכם נאמנות לקבלנות בנין?

קבלן בנין התחייב כלפי רוכשים לרכוש קרקע בכספם ולהקים עליה דירות מגורים בהסכם שכונה "הסכם נאמנות". הקרקע נרכשה והבנין קם, ועמו גבה טורא בין הצדדים. בעוד הרוכשים נמנעים מלשלם את יתרת הסכום במשך שנים, השכיר הקבלן את הדירה שבמחלוקת לבנו בשכירות לא-ריאלית. בפסק דין כהן נ' רס.אא. יזמות והשקעות בע"מ חייב בית המשפט את הרוכשים לשלם לקבלן בגין עלויות הבנייה הישירות והעקיפות, אך דחה את תביעתם כלפיו לדמי השכירות. רשימה זו מצביעה על קשיים בפסק הדין, הנובעים מאי-הבחנה בין חיובי אמונאות לבין חיובים חוזיים שההסכם הצמיח.

להמשיך לקרוא

מזמור לאזור – נושים, בעלי מניות וחובות אמונאות בסמיכות לחדלות פרעון

שני פסקי דין שניתנו בחודש שעבר עוסקים בסוגיה וותיקה וקשה: מהו הדין החל על החברה ועל האמונאים שלה כאשר החברה קרבה לחדלות פרעון? בענין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ אישר בית המשפט לבצע עסקה למכירת הנכס העיקרי של החברה לבעל השליטה, תוך שהוא שועה לרצון הנושים ומשעה את זכותם של בעלי המניות מהציבור לבחון אותה. בפרשת BTI 2014 LLC v. Sequana S.A. נקבע כי הדירקטורים, שחילקו לחברת-האם כמעט את כל היתרות של החברה למרות חבות אפשרית לנושים שלבסוף הכריעה אותה, לא הפרו את חובות האמונאות שלהם. רשימה זו מציינת נקודות משותפות ביחסם של בתי המשפט בישראל ובאנגליה לעיקום המרחב המשפטי באזור חדלות הפרעון.

להמשיך לקרוא

משפטים ומנהל עסקים – לקראת שיקול דעת עסקי סביר?

בענין מכללת איסט לונדון השלוחה בישראל בע"מ (בפירוק) נ' בירמן תבע מפרק החברה את נושאי המשרה שלה בטענה כי הזיקו לה ברשלנותם, כאשר אישרו הסכם שכלל תנית ביטול בהודעה של ששה חודשים בלבד. בית המשפט העליון אישר את דחיית התביעה בשני נימוקים: ראשית, כי נושאי המשרה נקטו אמצעים סבירים בחתימת ההסכם; שנית, כי "לא עלה בידה של המערערת להראות כי תניית הביטול עצמה איננה סבירה." נקודתנו מצביעה על ההשלכות המטרידות המשתמעות מכך לגבי תחולתה של דוקטרינת שיקול הדעת העסקי אצלנו.

להמשיך לקרוא

אמת ואמונה – תביעה ייצוגית בגין אמונה כנה כפרט מטעה ועילות נוספות

רשימה זו חוזרת להחלטה בענין טל נ' ברנר, שבה אישר בית המשפט להגיש תובענה ייצוגית נגד הדירקטורים של חברת קמור בע"מ. אלה הסיקו שאין חשש סביר ליכולת הפרעון של החברה למרות שהתקיימו בה "סימני אזהרה" לגבי מצוקה תזרימית, ולכן לא צירפו דוח תזרים מזומנים חזוי (תזמ"ז) לדוחות רבעוניים. רשימה קודמת עסקה בהשלכות של ההחלטה לגבי כלל שיקול הדעת העסקי. הפעם נתמקד בעילות שאושרו בהחלטה ובקשיים שהן מעוררות – בראש ובראשונה, בקביעה כי מסקנה שגויה של הדירקטוריון עלולה להחשב כפרט מטעה.

להמשיך לקרוא