פשר הקשר – מה בין קשר אישי לענין אישי?

בענין חורב נ' י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ נידונה בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברת יואל בטענה כי הקצאת אופציות למזכירת החברה מיד לאחר גילוי מאגר גז טבעי בקידוח תמר היתה נגועה בענין אישי של יעקב (קובי) מימון. בהליך ביניים בתיק התבקשה הוספת ראיות מתוך הליך פירוד בין מימון לבין ידועתו בציבור לשעבר. בהחלטה קצרה נוגע בית המשפט בטיב הקשר היכול לעלות לכלל ענין אחר המנגע אמונאי, ובו נתמקד הפעם.

התביעה הנגזרת מתרעמת על הקצאת כל האופציות שיוחדו לעובדי החברה – לכאורה, לאחר שהתברר כי הן עמוק בתוך הכסף – באופן בלעדי לנועה לנדנר, מזכירת החברה והיועצת המשפטית שלה. המבקש טען שבתמ"ש 9731-08-13 וילנסקי נ' מימון יש ראיות ברורות שלנדנר היא אשת אמונו של מימון ופעלה עבורו בעניינים אישיים ורגישים ביותר, וכי אי גילוי הענין האישי של מימון ושל חלק מן הדירקטורים מהווה הפרה של חובת האמון שלהם. מנגד טענו המשיבים, כי לנוכח ההגדרות בסעיף 1 לחוק החברות אין קרבה בין מימון לבין לנדנר, וכי יחסי החברות והאמון ביניהם היו יחסי עבודה חבריים – "קשר אישי" שאינו "ענין אישי".

השופטת קרת-מאיר נעתרה לבקשה, בקובעה כי הקשר בין לנדנר לבין מימון מצוי במרכז ההליכים וכי הראיות נחוצות לבירור המחלוקת. זאת, כאשר פסק הדין בענין וילנסקי נ' מימון מציע שגב' נ', מזכירתו של  מימון, תיעדה אף התחשבנויות כספיות פעוטות בינו לבין וילנסקי (ראו גם כתבה של אלה לוי-וינריב).

בהעדר הראיות בשלב זה, נמנע בית המשפט מלדון בפירוט בטענות לגבי ההגדרות בחוק. הגדרות אלה מכסות רק גזרה חלקית מתוך היקף הענינים האחרים שעצם החשש לקיומם עלול לנגע אמונאי מכהן, ובמיוחד נושא משרה או בעל שליטה בנסיבות מסוימות. כידוע, הגדרת "ענין אישי" בחוק החברות היא חלולה ומעגלית. כל פועלה הוא לרבות גם ענין של קרוב ולהחריג את ענינו של בעל מניות בתור שכזה, בעיקר להצביע ולקבל דיווידנד. היא מותירה לבתי המשפט להגדיר מהו ענין אישי מהותי – חיובי או שלילי, ממוני או אחר (ראו נא בספרי ורשימות קודמות כאן וכאן).

את הגדרת "קרוב" בחוק, המונה כמה בני משפחה ובני זוגם, יש לפרש רק כחזקה חלוטה לגבי אלה המנויים בה ולא כהסדר שלילי לגבי אחרים. כך, בפרשת בנק מזרחי טפחות נ' כונס הנכסים הרשמי קבע בית המשפט שהעברת דירה במתנה לבן דודו של בועז יונה, מנכ"ל חברת "חפציבה", נעשתה תוך הפרת אמונים של נושא משרה, הגם שקירבה משפחתית זו אינה כלולה בהגדרת "קרוב" בחוק החברות. בענין אשש נ' עטיה אושרה תביעה נגזרת בגין הפרת חובת אמון לנוכח קירבה משפחתית בין הדירקטורית מורן אטיאס לבין דודה, שלום עטיה (ראו רשימה קודמת).

גם יחסי קירבה שאינם משפחתיים עשויים ליצור ענין נוגד. אצלנו נאמרו בעיקר דברים כלליים בהקשר המשפט הציבורי, משנקבע בפרשת פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' שר החינוך כי "קשר אישי החורג באופן משמעותי ממסגרת ההיכרות ושיתוף הפעולה המקצועי, עשויים להגיע כדי ניגוד עניינים אסור." בענין Delaware County Employees Retirement Fund v. Sanchez קבע בית המשפט העליון של דלאוור שיחסי ידידות בין שניים במשך שנים רבות, לצד זיקות עסקיות עקיפות, שוללים את מעמדו של אחד מהם כדירקטור עצמאי לענין תביעה נגזרת בגין עסקה של החברה הנגועה בענין אישי של השני. ההלכה המנחה בסוגיה, בפרשת Oracle, נוקטת קו מרחיב הפונה למארג הכללי של הנסיבות. שם הניח בית המשפט בדלאוור בסיס שיטתי להכרה בהטיה חברתית מבנית (structural bias) כמסגרת כללית של ענינים אישיים לא-ממוניים אסורים במשמע – לאמור, היותו של אדם נטוע לעתים במרקם חברתי, היוצר לחץ וציפיות להתנהגות מסויימת עד שאין לקבל את שיקול-דעתו כנקי מענין נוגד.

נסיים בשיר פאתטי.

את באה לפה הרבה? אתה פה פעם ראשונה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s