קורס בחירה – מנהל עזבון הנוטל ממנו הלוואת גישור בלא אישור

בפרשת Tang v. Tang הסתלק המנוח טאנג בלא צוואה, וכמנהלי העזבון כיהנו האלמנה ואחד הבנים. הבן משך מן העזבון סכום כסף מסוים, נעזר בו למימון רכישה של נכס מקרקעין, והחזיר אותו כעבור זמן מה בתוספת ריבית. בפסק דין קצר ויפה עומד לורד מילט על כמה נקודות יסודיות, שחשיבותן חורגת מן ההקשר המסוים שלו, והן נוגעות בין היתר לאחריותם של נושא משרה ובעל שליטה בחברה, לצד אמונאים אחרים.

עזבון המנוח היה נכבד בהיקפו. במרוצת השנים קיבל כל יורש כמה עשרות מיליוני דולר הונג קונגי, וחלוקתו טרם הסתיימה. למימון רכישת הנכס, בשנת 2003, השתמש הבן מנהל העזבון בכ-11 מיליון דולר מכספי העזבון, אשר היוו כ-40% מהמחיר. זאת, מבלי להודיע ליתר היורשים. כמה חודשים לאחר מכן החזיר את הסכום בתוספת ריבית, שהיתה גבוהה מהריבית על פקדונות אך נמוכה מהריבית על הלוואות בנקאיות באותה עת. אחד הבנים היורשים תבע את חלקו היחסי בערך הנכס, שהאמיר מאוד, אך מנהל העזבון טען שהשתמש בכסף כהלוואת גישור שאותה החזיר במלואה.

בבית המשפט העליון לערעורים של הונג קונג ציין לורד מילט, כי הדין במקרה זה וותיק ופשוט. על השאלות המשפטיות המתעוררות ניתן להשיב בקלות כאשר בוחנים אותן במסגרת של חשבון (account). כאשר נאמן או אמונאי אחר (כגון מנהל עזבון) משתמש בנכסים שתחת סמכותו בלא הרשאה לטובתו האישית, הוא אינו רשאי לסווג את הפעולה כרצונו – למשל, כהלוואה. במסגרת החשבון יש לנהנה זכות בחירה (election) – לדחות את הפעולה אם תוצאותיה אינן נראות לו, ואז על האמונאי לשקם את קרן הנכסים, ולחלופין, לאמץ את הפעולה, ואז רואים את הנכס שנרכש כחלק מן הקרן. לכלל הזה יש טעמי מדיניות מוצקים:

The policy behind a claim by a beneficiary for a breach of trust of the present kind is to deter the trustee from using the trust fund as his personal bank account, borrowing from it for his own private purposes and merely repaying the amount he has borrowed. Such conduct puts the trust fund at risk without hope of gain. Equity’s response is to insist that any profit is for the beneficiaries and any loss for the trustee.

הדין שפסק דין Tang מתאר חל גם בארץ כחלק מדיני האמונאות הכלליים שלנו, אשר כוללים גם את החשבון (מתן חשבונות), שנקלט בהלכה הפסוקה. בחקיקה האזרחית והמסחרית יש לדין זה ביטויים חלקיים, שחלקם אף משובשים, ומן ההכרח לפרשם בהתאם לדין הכללי. לאמור, לצד אחריות אפשרית בנזיקין, בחוזים ובעשיית עושר ולא במשפט, אחריותם העיקרית של אמונאים מעוגנת בדיני האמונאות.

כך, למשל, לגבי מנהל עזבון מסתפק סעיף 88 לחוק הירושה באחריות לנזק בלבד: "מנהל עזבון אחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון." החוק אינו מתייחס כלל לתרחיש כגון פרשת Tang. חוק הנאמנות קובע מנגד כי "פירותיהם ותמוריהם של נכסי הנאמנות יהיו אף הם לנכסי הנאמנות," וכי "ריווח שהפיק נאמן שלא כדין עקב הנאמנות, דינו כחלק מנכסי הנאמנות" (סעיפים 3(א) ו-15). לגבי הפרה נאמר עוד ש"נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן" (סעיף 12(א)). הוראה זו מפנה לסעיף 5(א) לחוק השומרים, המורה כי "היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זכאי בעל הנכס לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה." בפרשת קוגלר נ' שוסהיים אכן דחה בית המשפט העליון בחריפות יוצאת דופן את הסברה שהוראות אלה מגבילות את הסעדים לנהנה (ראו רשימה קודמת).

בדומה לכך, גם ההוראות המקנות פיצויים או מחילות את "הדינים החלים על הפרת חוזה" בקשר להפרת חובת אמון – בפרט, לגבי שלוח ונושא משרה – אינן מגבילות למעשה את הסעדים העומדים לרשות הנהנה, אשר זכאי לחשבון ובגידרו יש לו זכות לבחירה (ראו נא בספרי). הוא הדין בבעל שליטה בחברה המפר חובת הגינות. הדבר אך מדגיש את הפירכה בעמדה האוהדת כלפי דוקטרינת ההגינות המלאה, ובעקיפין – גם לגבי "בחינה מוגברת" כפי שהוצגה בענין ורדניקוב נ' אלוביץ' (ראו כאן, כאן וכאן). "הלוואת הגישור" בענין Tang היתה סבירה למדי, והמרחק בינה לבין הגינות מלאה היה רק כהפרש בין הריבית ששולמה לבין ריבית הלוואות בנקאית. ואולם אלה אינם רלוונטיים כאן. גם תשלום ריבית מלאה לא היה מכשיר את ההפרה.

ולבסוף, הנסיבות בפרשת Tang מדגימות את ייחוד החשבון בדיני האמונאות לעומת אחריות בעשיית עושר ולא במשפט, הגם שבין שני הדינים יש לעתים קרובות חפיפה ניכרת. בענין Tang נקבע כמימצא, שמנהל העזבון משך את הסכום מטעמי נוחות, ושוויה של טובת ההנאה בה זכה היה כהפרש בין שערי הריבית הנזכרים, אך לכך אין נפקות. פסק הדין מבהיר, כי בדיני אמונאות הנהנה הוא הזכאי לבחור אם לדרוש שיקום של קרן הנכסים (ולאו דווקא השבה של הזכיה) או לאשרר את ההפרה ולאמץ את תוצאותיה.

את באה לפה הרבה? אתה פה פעם ראשונה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “קורס בחירה – מנהל עזבון הנוטל ממנו הלוואת גישור בלא אישור

  1. דיאנה

    תודה. מאלף. אני אוהבת את ההמשקה שבין היחסים המשפטיים שבין מנהל העיזבון לנהנים לבין מערכות היחסים הפסיכולוגיות שביניהם, באופן שמביא לקורת גג משותפת את שיקולי העלות תועלת -מחד, ואת שיקולי ״היום שאחרי״ מאידך. ונסיים בשיר. https://youtu.be/4JEJBW6vWls

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s