שר הבינוי, התשתיות והתקשורת – חבותו של מקבל נכס שהושג אגב הפרת חובת אמון

שר הבינוי, התשתיות והתקשורת – של טורקס וקייקוס באיים הקריביים – נמנה עם כמה שרים שם שהסתבכו בפרשות שחיתות שונות. הממשלה – של טורקס וקייקוס באיים הקריביים – פועלת כדי למצות עמם את הדין במישור האזרחי ולשים יד על כל טובות ההנאה שהופקו בקשר לכך. בפרשת Akita Holdings Ltd v Turks and Caicos Islands הבהירה מועצת המלכה את הדין לגבי הסעדים העומדים כנגד חברה שקיבלה מן השר זכות למקרקעין אותה השיג אגב הפרת חובת אמון כעובד ציבור.

south_dockלשר היתה זכות לרכוש קרקע מדינה בהנחה של 50% במסגרת הסכם פיתוח לפי תכנית עידוד ממשלתית לבני האיים. לא היתה מחלוקת שכאשר פנה לקבל היתר פיתוח לגבי חלקות מסוימות הוא הפר חובת אמון, משלא נתן גילוי מלא לגבי שוויין, שהיה גבוה יותר. את הזכות לרכוש את החלקות המחה השר לחברה שהקים עם אחיו, וזו רכשה אותן. שוויין האמיר עוד לאחר שהוקם עליהן מסוף דלק (בתמונה; מקור: caribbeannewsnow.com).

בפרשיה אחרת במסכת טוהר המידות הזאת נרכשו מקרקעין אגב מתן שוחד לשר. אז ביקשה המדינה לשים יד על המקרקעין עצמם, ונפסק כי היא זכאית לרשום עליהם הערת אזהרה (ראו Arthur v. A-G of the Turks & Caicos Islands ורשימה קודמת). הפעם לא היה למדינה ענין בזכות קניינית במקרקעין והיא העדיפה לדרוש את השווי הכספי של חלקה בהם. המחלוקת נסבה אפוא על היקף החבות הכספית. המדינה גרסה שלחברה הנמחית יש זכות טובה בכ-30% מהקרקע, ששווייה כיום כמה מיליוני דולר; 70% מהקרקע מוחזקים לטובת המדינה בנאמנות קונסטרוקטיבית, ואת השווי של חלק זה היא תובעת. החברה טענה כי חבותה מוגבלת להפרש השווי בעת ההפרה – כ-175,000 דולר – ואילו יתר עליית השווי לא נגרם מחמת ההפרה.

מועצת המלכה ציינה שהחברה כאן דומה לחברה בפרשת Cook v. Deeks הנודעת (שאומצה בהלכת חברה ירושלמית נ' אגיון), שאותה הקימו דירקטורים לשם ניצול הזדמנות עסקית של החברה בה כיהנו. החבות בשני המקרים היא של זר המעורב בהפרת חובת אמון – לאמור, כחבותו של אמונאי לתת חשבון בגין כל טובת הנאה שצמחה אגב ההפרה, בלא כל דרישה נוספת לקשר סיבתי:

If there is a fiduciary duty of loyalty and if the conduct complained of falls within the scope of that fiduciary duty… then I see no justification for any further requirement that the profit shall have been obtained by the fiduciary “by virtue of his position”. Such a condition suggests an element of causation which neither principle nor the authorities require. Likewise it is not in doubt that the object of the equitable remedies of an account or the imposition of a constructive trust is to ensure that the defaulting fiduciary does not retain the profit; it is not to compensate the beneficiary for any loss. Accordingly comparison with the remedy in damages is unhelpful.

אי-גילוי מלא או קבלת טובות הנאה סמויות על ידי אמונאי הם הפרות של חובת אמון גם בדין הישראלי, ואחת היא אם מדובר בעובד ציבור, בנושא משרה או באמונאי אחר. בדומה לכך, העקרון שלפיו נזק וקשר סיבתי אינם ממין הענין כאשר מדובר הפרת אמון מוכר אף הוא (ראו בוכבינדר נ' הכנ"ר; ביטון נ' פאנגאיה נדל"ן בע"מ וכן רשימה קודמת). זכותה של המדינה ואף חובתה כלפי אזרחיה לפעול במרץ כלפי עובדי ציבור שסרחו וכלפי כל מי שהיה מעורב בכך לפחות במידת הנחישות שמפגינה מדינת האיים של טורקס וקייקוס.

את באה לפה הרבה? אתה פה פעם ראשונה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s