ראשון לציון מארש – לקראת תביעה נגזרת נגד משחד ומשוחד בשלטון המקומי

גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון בבית משפט השלום בראשון לציון אינו מעסיק את הבלוג ואת קוראיו בדרך כלל, אך לא כך הפעם. בעניין מדינת ישראל נ' אמסלם הרשיע השופט ארניה את הקבלן יצחק אמסלם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם עו"ד רועי בר, שהיה היועץ המשפטי החיצוני לעיריית ראשון לציון ובמקביל הועסק על-ידי אמסלם וטיפל בעניינים שלו ושל חברת הבנייה אלמוג שבבעלותו. לצד עונשים נכבדים שהוטלו על השניים עומדות כלפיהם וכלפי החברה עילות אמונאיות חזקות למדי. מימושן של עילות כאלה נגד משחדים ודומיהם חיוני מאי-פעם במאבק נגד השחיתות השלטונית.

גזר הדין מפרט כמה פרשיות, שבהן פעל בר בעירייה ובוועדת התכנון והבנייה המקומית לטובת אמסלם וחברת אלמוג ובמקביל היטיב עמו אמסלם בדרכים שונות. לדוגמה, בקשר לפרוייקט WHITE, שבו הוקם מגדל מגורים מפואר ומעוצב במערב ראשון לציון, הציע אמסלם להעסיק את בר באופן שיזכה אותו בשכר טרחה בסך של כשני מליון שקל, והתערבותו של בר הביאה לאישור תוספת של שבע דירות בניגוד לכללים. נקבע כי הדבר הניב לאמסלם חסכון בזמן שתועלתו מוערכת בכ-300,000 ש"ח.

התרחיש שבו יזם פרטי מרעיף טובות הנאה אסורות על עובד ציבור בקשר למשרתו מוכר היטב, בעיקר בשלטון המקומי ובענייני נדל"ן. גם כאשר שניהם מובאים לדין פלילי, עיקר המאמץ מוקדש להרשעתו ולענישתו של פקיד הציבור שמעל באמון, וענישת הצד הפרטי המשחית שכיחה פחות. בפרשת הולילנד קיבלו כך שתי החברות היזמיות עונשים סמליים בלבד ועל החברה השלישית לא הוטל כל עונש. חלקים של הפרוייקט שניבנו בזיקה לשחיתות שלטונית נותרו אפוא בידי היזמים.

בעבר הצבעתי על כך שהעילות של גרימה וסיוע להפרת חובת אמון ושל קבלת נכס אגב הפרת חובת אמון מקנות כלים רבי-עוצמה לתבוע צד זר, כגון איש עסקים, המעורב כך בהפרה של עובד הציבור (ראו בספרי ורשימות קודמות כאן וכאן). בעקבות פסק דין דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ – שבו נקבע כי בעל שליטה בחברה שילם "שוחד אזרחי" לנושאי משרה – חלה התפתחות ניכרת, לאחר שהשופטת רונן ביססה את הכרעתה על ההלכות המנחות בסוגייה בפרשות  A-G for Hong Kong v. Reid, FHR European Ventures LLP v. Cedar Capital Partners LLC ו-Grimaldi v. Chameleon Mining NL (No. 2). הלכות אלה קובעות כי הצד הפרטי המשחד חב חשבון כאמונאי, חבותו היא ביחד לחוד עם האמונאי המשוחד, וכל נכס וטובת הנאה שצמחו להם בקשר להפרה מוחזקים בנאמנות קונסטרוקטיבית לטובת הנהנה (ראו מאמר קצר ורשימה קודמת).

בנסיבות פרשת בר-אמסלם יש אפוא יסוד לטענה, כי חברת אלמוג מחזיקה את אותן שבע דירות או את תמוריהן בנאמנות עבור עיריית ראשון לציון. עוד נראה כי כל טובת הנאה שצמחה לאמסלם ולאלמוג כפופה לחשבון ולשלילה לטובת העירייה, וחובתה כלפי תושביה היא לנקוט צעדים משפטיים נמרצים למימוש זכויותיה. דא עקא, לעתים עלולים פרנסי העיר להתקשות להורות על כך (בנוגע לראשון לציון ראו כאן). שחיתות בשלטון המקומי הביאה לבניית קומות ומגדלים במקרים נוספים, וגם בהם יש חשש שהרשות המקומית תמנע מתביעה נגדם ונגד קבלנים ויזמים שהיו מעורבים בכך.

כאשר נושאי משרה בחברה מפרים חובה כלפיה, רשאים כל בעל מניות ודירקטור לבקש אישור להגיש תביעה נגזרת מטעמה נגד נושאי המשרה, על יסוד התובנה כי אין לצפות שהם עצמם יעשו זאת. רשות מקומית היא אמנם תאגיד אך היא אינה חברה, ואיני מכיר הליך של תביעה נגזרת מטעם רשות מקומית. אף על פי כן, ניתן להעלות על הדעת פיתוח מנגנון כזה במשפט המקובל הישראלי, כפי שהמשפט המקובל האנגלי פיתח את התביעה הנגזרת בחברה, שנקלטה בדין שלנו. יתכן שלא כל עילה ולא כל תושב או חבר מועצה יתאימו לנקיטת ההליך. אולם עילה כלפי אמונאים שלה שסרחו, ובמיוחד כלפי זרים שגרמו להפרה, נראית מתאימה לכך, בנפרד מקיומו של הליך פלילי נגדם. לחלופין, ניתן לחשוב על פיתוח עילה מנהלית שתביא לבסוף לנקיטת הליך אזרחי. דגם דומה במקצת של תביעה אזרחית כזאת מוכר בארצות הברית בכינוי qui tam.

למותר לציין שפיתוח משפטי כזה אינו דבר של מה בכך, ברם אין סיבה לדחותו על פניו. בעניין שירותי בריאות כללית נ' אהרון נמנע בית המשפט העליון מלהכיר בתביעה נגזרת של חבר בקופת חולים, המאוגדת כאגודה עותומנית, תוך שהדגיש שההכרעה נוגעת לקופות החולים. בין הנימוקים לכך הודגשו מעמדן המיוחד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי והעובדה שסעיף 37ה לחוק מסמיך את היועץ המשפטי לממשלה להגיש מעין תביעה נגזרת בשם קופה נגד נושאי משרה בה. על רקע זה מסמיך סעיף 221 לפקודת העיריות את הממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים לחייב אישית אדם בעיריה ששילם או שהרשה לבצע תשלום בלתי חוקי מטעם העיריה. תבנית הסעיף מציעה שהוא גילגול של הליך החשבון הרגיל (common account) שנידון כאן באחרונה ברשימה קודמת. למיטב ידיעתי, לא נעשה בו שימוש בפועל, ומכל מקום, אין בו כל מענה לעילה אמונאית כלפי הגורם המשחד, וגם עילה כלפי האמונאי המשוחד ברשות המקומית עלולה להתקל בקשיים. הדבר תומך בפיתוח זהיר של תביעה נגזרת כמוצע.

נסיים בשיר לתפארת ראשון לציון.

אתה פה פעם ראשונה? את באה לפה הרבה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

מחשבה אחת על “ראשון לציון מארש – לקראת תביעה נגזרת נגד משחד ומשוחד בשלטון המקומי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s