ברכת המוצא – סעדים בגין נטילת הזדמנות עסקית של חברת הזנק במגזר ההייטק

פסק הדין בפרשת אינטגריטי תוכנה 2011 בע"מ נ' גונן עוסק בתרחיש שבו אנשי מפתח בחברת הזנק בראשית דרכה נוטשים אותה לטובת חברה צעירה יותר עם חלומות וורודים יותר. כאשר המהלך כרוך בניצול הזדמנות עסקית של החברה הראשונה אפשר להבין את תיסכולם של הנותרים מאחור, אך תירגומו לסעד משפטי מתברר כאתגר לא פשוט. רשימה זו בוחנת את המענה המקורי שנתן לכך השופט אלטוביה בין הכללים החשובים שקבע להתנהלות תקינה בתחום דינמי זה ואת הטלת האחריות על מי שגרם להפרת חובת האמון.

ארבעה חברים יצאו לדרך. אחרי שפעלו יחד בפיתוח מוצר אבטחה למערכות אירגוניות הם הקימו חברה חדשה לשיווק המוצר, דופל בע"מ, שבה החזיק כל אחד 25% מהמניות. בתקנון החברה, שכנראה התבסס על נוסח קיים, התחייבו הארבעה לפעול רק באמצעות החברה בתחום הקשור לתחום הפעילות שלה ולהמנע מניגוד עניינים ומהתחרות עמה. לאחר מכן קיבלו שלושה מבין הארבעה פנייה מאדם חמישי להקים חברה חדשה בתחום אבטחת מידע במרשתת. הרביעיה החדשה הקימה לשם כך את ארמרון טכנולוגיות בע"מ, אשר גייסה הון ראשוני (seed) מקרן הון סיכון גלילות קפיטל פרטנרס. דופל גוועה לפני שהספיקה להתבסס, והמייסד הרביעי, שלא קיבל זאת ברוח טובה, תבע את שלושת עמיתיו-לשעבר ואת עמיתם החדש.

מבחינה עובדתית קבע בית המשפט כמימצא, לאחר ששמע מומחים מקצועיים, כי ארמרון מנצלת הזדמנות עסקית של דופל. משפטית נקבע, כי יש לראות את כל השלושה כנושאי משרה בדופל החבים לה חובת אמון, הגם שלא כולם מונו כדירקטורים, וזאת בהתאם להלכת הבי נ' מדינת ישראל בדבר נושאי משרה דה פקטו (ראו רשימה קודמת). לכך אפשר להוסיף, כי השלושה גם התחייבו חוזית כלפי דופל לפעול כאמונאים שלה, לנוכח התקנון שכמוהו כחוזה. התחייבות זו הודפת טענות אפשריות, כי חובותיהם כלפי דופל כבעלי מניות ו/או כעובדים בלבד אינן עולות כדי חובת אמון. עוד נקבע כי השלושה חבו חובת אמון באופן אישי כלפי עמיתם-לשעבר, וכי בהתנהגותם הם הפרו אותה כלפי דופל וכלפיו:

יקשה לומר שהתנהלות זו ראוי שתהפוך להתנהלות מקובלת. כך דומה שתום הלב ממנה והלאה. אכן אין להגביל את חופש העיסוק הבחירה וזכותו של עובד, שותף או בעל מניות, לקום יום אחד ולקבל החלטה כי הוא צריך "להמשיך הלאה".  עם זאת, חופש העיסוק אינו כסות להתנהלות שלא בתום לב או להפרת חובות חוזיות או חובות אמון.

גרם של הפרה

את אחריותו של האדם החמישי, השותף החדש, השתית השופט אלטוביה בעיקר על גרם הפרת חוזה, כמי שגרם לשלושה להפר את התחייבותם. לכך הוסיף קביעה מעניינת לגבי גרם הפרת חובת אמון והערת אגב מעניינת לא פחות:

סעיף 256 (ג) לחוק החברות מתייחס באופן מפורש להתערבות של צד ג' בהפרת חובת האמונים וקובע כי חברה רשאית לתבוע מצד ג' לבטל פעולה שנעשתה תוך הפרת חובת אמונים או לתבוע פיצויים בשל הפרה כאמור אם צד ג' "ידע על הפרת חובת האמונים של נושא המשרה, וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה". ראו עוד לעניין זה בפרק השישי "אחריות צדדים מעורבים" לספרו של פרופסור עמיר ליכט הנזכר לעיל.

גישתו של בית המשפט מתיישבת היטב עם הנסיבות, שבהן יש יסודות חוזיים לחובת האמון של השלושה, ועם לשונו של סעיף 256(ג) לחוק החברות. לכך יש להוסיף שתי הערות: ראשית, את סעיף 256 יש לקרוא מתוך מודעות למקורותיו. בניגוד לרושם שלשונו מעוררת (וכבר תעתעה בכמה בתי משפט), אחריותם של נושא המשרה המפר לפי סעיף 256(א) ושל הגורם להפרה לפי סעיף 256(ג) אינה חוזית או נזיקית ואינה מוגבלת לסעדים על הפרת חוזה. למעשה, זהו תיאור חלקי של מערך הסעדים בגדר החשבון העומד כלפי אמונאי מפר וכלפי מי שגרם או סייע להפרת חובת אמון (ראו נא בספרי וברשימה קודמת).

שנית, בית המשפט לא נדרש בפירוט לאחריותן של ארמרון ושל גלילות קפיטל, שאינן מופיעות כצד בתיק. עם זאת, לפחות יריבות עם ארמרון היתה מועילה כאן בקשר לסעד, כפי שנראה להלן, והתובעים היו מיטיבים לעשות אילו תבעו גם את קרן הון הסיכון. לגבי שתיהן עשוי להיות בסיס לאחריות מכוח הדוקטרינה הכללית של גרימה או סיוע להפרת חובת אמון ולתבוע חשבון מלא.

רווח והצלה

האתגר העיקרי שניצב בפני התובע נגע לסעד. מכיוון שדופל בקושי החלה את דרכה וכבר נפלה, היא לא סבלה נזק בקשר להפרה, וכך כשלה התביעה לפיצויים. בתביעת חשבון רגילה בגין הפרת חובת אמון, ובמיוחד בקשר לניצול הזדמנות עסקית, מקובל וראוי לתבוע שלילה (disgorgement) של כל רווח או טובת הנאה שצמחו בקשר להפרה. דא עקא, סעד זה לא נתבע, וממילא גם ארמרון רק החלה את דרכה ועוד לא עשתה רווח שאפשר לשלול. יתכן אפוא שהתובע נחפז בתביעתו.

במאמר מוסגר נעיר, כי השקעת ה-seed של גלילות קפיטל אינה מתאימה להיות מושא לשלילה, כך שדופל לא יכלה לנכס לעצמה כך את הסכום. רק רווח כפוף לשלילה, והשקעת הון אינה רווח (בשונה מתשואה עליה, שאותה מתבקש לתבוע). כך נפסק באוסטרליה בעניין Ramsay v. BigTinCan Pty Ltd בנסיבות דומות לפרשת אינטגריטי. בד בבד, בית המשפט שם היה מוכן להכיר בשווי כספי של ההזדמנות העסקית שגלומה בהשקעת ההון, חרף אי-הוודאות הכרוכה בה, ולפסוק פיצויים בגובה השקעת ההון. פיצויים אלה אינם חוזיים או נזיקיים אלא פיצויי אמונאות, המבוססים על עקרונות שונים.

אף על פי כן, התובע לא יצא בידיים ריקות וזכה בפרס. בכתב התביעה הוא דרש 25% מהון המניות של ארמרון, אך בית המשפט דחה זאת מכיוון שהקצאת המניות המבוקשת התייחסה לחברה שבה מעורבים גורמים נוספים שאינם צד לתביעה. אולם מכיוון שהתובע היה הגורם שקישר בין מייסדי ארמרון, מצא בית המשפט כי "הוגן וראוי לחייב את הנתבעים להקצות לארז 5% ממניות ארמרון, אותם הסכימו להקצות לו … (שכר מוצא) … [אף כי] במסגרת ההליך כאן חזרו בהם."

אלמלא הליקויים בתביעה שהיו בעוכריה, כפי שגם בית המשפט רומז, נראה שלתובע היתה עשויה להיות טענה טובה לקבלת 25% ממניות ארמרון. תביעת חשבון בקשר לניצול הזדמנות מבקשת בדרך כלל לשלול רווחים שכבר הופקו או שצפויים להיות מופקים ממקור רווח מוכח, כגון חוזה שכירות, זיכיון וכדומה. עד שיעביר אותם לתובע, האמונאי המפר מחזיק את הרווחים ואת מקורות הרווח האלה בנאמנות קונסטרוקטיבית לטובת הנהנה הניפר, ולכך יש אסמכתות לרוב. אחת החשובות בהן, בהחלטת מועצת המלך בעניין Cook v. Deeks, שימשה בסיס להלכת חברה ירושלמית נ' אגיון – לפרופוזיציה לגבי חובת האמון שעליה הסתמך גם השופט אלטוביה בעניין אינטגריטי. יתר על כן, הלכת Cook משמשת אסמכתה גם לכך שזכות הנהנה לחשבון ולנאמנות קונסטרוקטיבית עומדת הן כלפי נושא המשרה המפר הן כלפי החברה החדשה שבאמצעותה הוא ניצל את ההזדמנות העסקית.

למעט חריג אחד, איני מכיר תקדים לתביעת חשבון שהקנתה לנהנה מניות בחברה החדשה. אלא שהתקדים הזה הוא אחד המפוארים, אם לא ה-. בעניין Meinhard v. Salmon הפר שותף את חובת האמון שלו לשותפו, והקים חברה חדשה לניצול הזדמנות עסקית שהיתה קשורה למיזם הקודם. בפסק דין הנחשב אושייה של דיני האמונאות נתן השופט קרדוזו לשותף הניפר אפשרות לבחור בין נאמנות קונסטרוקטיבית על זכות החכירה החדשה לבין נאמנות על 50% ממניות החברה החדשה חסר מנייה אחת, כדי להבטיח שליטה של השותף המפר בחברה. בדומה לסעד שנפסק בעניין אינגריטי, הסמכות לתת סעד כזה מעוגנת בסמכות בית המשפט כבית משפט של יושר, ולנוכח הקשיים שהוא עלול ליצור יש לתיתו בזהירות מיוחדת.

תודה לעמית ששלח לי את פסק הדין.

את באה לפה הרבה? אתה פה פעם ראשונה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

3 מחשבות על “ברכת המוצא – סעדים בגין נטילת הזדמנות עסקית של חברת הזנק במגזר ההייטק

  1. ד"ר יהודית קורן

    מבלי לחלוק על התוצאה, קשה שלא להבחין שפסק הדין אינו מפנה לפסיקה הקודמת בנושא ניצול הזדמנות עסקית – ביטון נ' פאנגאיה, חיטרון נ' טלר, סנסטאר נ' צאנג, אלבוחר וסלע.
    בכל מקרה, משמח לראות שעילת ניצול ההזדמנות העסקית זוכה סוף סוף לעדנה, ותודות לאמיר על הפניית תשומת הלב.

    אהבתי

  2. עו"ד אסף רז

    לגבי תקדימים אחרים בהם ניתן סעד של העברת מניות התאגיד נוטל-ההזדמנות לידי הנהנה-הניפר, מיד נזכרתי בעניין State ex rel. Hayes Oyster Co. v. Keypoint Oyster Co., 391 P.2d 979 (Wash. 1964).
    שם, בעל שליטה ודירקטור של התאגיד הנהנה Coast מכר נכס של הנהנה ל-Keypoint, תאגיד שהוא-עצמו הקים. כמובן, הוא לא טרח לגלות את עניינו האישי לבעלי המניות האחרים של Coast; האסיפה הכללית "אישרה" את העסקה. לאחר מכן, האמונאי-המפר מכר את אחזקתו במניות Coast והסתלק משאר תפקידיו בה. המנהלים החדשים הבינו את שאירע והגישו תביעה.
    בית המשפט העליון של וושינגטון פסק לטובת הנהנה, באומרו כי היעדר גילוי הוא כשלעצמו הפרת חובת אמון. הסעד היה העברת כל מניות Keypoint שבידי האמונאי-המפר לבעלות הנהנה-הניפר, Coast.

    אהבתי

  3. Amir Licht מאת

    תודה, אסף!
    Hayes הוא אכן פסק דין חשוב [למתעניינים: https://law.justia.com/cases/washington/supreme-court/1964/36959-1.html ].
    כפי שציינת, במרכז העלילה שם יש מכירה של נכס של החברה לחברה אחרת. הסעד שניתן שם, בדמות מניות בחברה החדשה שהוקצו לחברה הניפרת, מבטא שילוב של החזרה של נכס שניטל יחד עם עקיבה [tracing] עם שלילה של טובת ההנאה שצמחה לאמונאי המפר. העובדות בעניין אינטגריטי וגם בפרשת Meinhard יותר מאתגרות. בשני המקרים מדובר בפרוייקט עסקי חדש ונפרד, אשר נחשב להזדמנות עסקית של החברה. כלומר, זו שלילה טהורה בלי יסוד של עקיבה והחזרה.
    בשורות טובות,
    עמיר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s