הכובען המטורף – כיצד להתמודד עם מיעוט עיקש בחברה ציבורית

בעניין גו.די.אם. השקעות בע"מ נ' ברטל ביקשה חברה ציבורית קטנה על סף רשימת השימור למנות כונס נכסים למניותיהם של בעלי מניות מהציבור, אשר חסמו מינוי של דח"ץ חדש ועיכבו בכך את פעילותה. השופט צימרמן מבית משפט השלום בתל אביב דחה את הבקשה, כמתבקש, ואגב כך הוסיף הערות מעניינות בדבר אי-התאמת הסעד להתמודדות עם בעל מניות שנחשד בעניין אישי "שלילי".

כדי לדחות את העברתה לרשימת השימור הקצתה החברה מניות לארבעה בעלי מניות חדשים מהציבור. הפעלתן שביניהם היה אחד ניר קַפֵּלוּשניק, שהיו לו טענות לגבי הדח"צית טלי ירון-אלדר. לאחר שזו פרשה התנגדו הארבעה, ובראשם קפלושניק, למינוי מועמד אחר בעל מיומנות חשבונאית ופיננסית. ניסיון החברה להתעלם מהצבעתם בטענה כי הם נגועים בעניין אישי "שלילי" נבלם על-ידי רשות ניירות ערך, ובעקבות זאת תבעה אותם החברה בתביעה כספית. בגדרה עתרה בין היתר למינוי כונס נכסים זמני, שינהל את המניות שבידיהם ויצביע מכוחן כחוכמתו.

בהחלטה תמציתית שדוק מחוייך משוך עליה דחה השופט צימרמן את הבקשה, בראש ובראשונה מחמת העדר סמכות עניינית: "מקומה הטבעי של טענה ממין זה, להפרת חובות של בעלי מניות מיעוט, להתברר במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת הדיונית של הוראת סעיף 192 לחוק החברות. אין כאן ספק סמכות, שהיה מאפשר את הדיון בבית משפט זה; בפשטות – אין סמכות." לכך הוסיף כמה טעמים נגד מינוי כונס נכסים למניות, וביניהם:

לא כך אמורה להתנהל חברה ציבורית. בעלי המניות אמורים להיות בעמדה שבה הם הבוחנים את ההצעות הבאות ביוזמת החברה, ותדיר – ביוזמת בעל השליטה, ומצביעים כפי הבנתם וזכותם, כפוף לחובותיהם לפי דין. בפרט כך, ככל שהדברים נוגעים למינוי דירקטור חיצוני. … ככל שיופקע כליל גם כוחם של המשיבים להשמיע עמדה בקשר עם בחירת הדירקטור החיצוני, כך קטן הסיכוי שמינויו של הדירקטור החיצוני ישיג את יעדו של הכנסת שומר סף אפקטיבי לחברה הציבורית.

הכונסת … אמורה מעתה (כך מוצע) להחליט כיצד להצביע במניות, אם לאשר מינוי דירקטורים חיצוניים, אם לבקש לקבל את המידע המצומצם שבעלי מניות המיעוט זכאים לקבלו, אם לפעול לסיכול עסקאות בעלי עניין ושליטה, אם לפעול להגשת תביעה נגזרת או תביעה בעילה של קיפוח המיעוט, ועוד עניינים לרוב שבעלי מניות מיעוט יכולים להתחבט בהם. קשה לראות בכך את תפקידו הרגיל [של] כונס נכסים זמני, וממילא יהיה קושי רב בביצועו.

… ואם כהצעת המבקשת, כונסת הנכסים הזמנית תפנה לבית המשפט כל אימת שתזדקק להנחיות, או אם מנגד המשיבים יעתרו למתן הוראות כל אימת שיסברו שזכויותיהם נפגעות וכונסת הנכסים הזמנית אינה מצביעה כיאות, הרי שמצאנו כי בית המשפט יידרש להפעיל פיקוח רב במיוחד על הנעשה בחברה.

התרחיש של פרשת ברטל עשוי להישנות בחברות נוספות שהן ציבוריות במובן פורמלי בלבד, אך בפועל "הכמות הצפה" של מניות הציבור קטנה ומרוכזת בידי מחזיקים ספורים. חברות כאלה באו לעולם לא פעם בעקבות ניצול הזדמנות מימונית נוחה לבעל השליטה, אלא שלאחר מכן הוא מתקשה להסכין עם המשטר התובעני של חברה ציבורית והמגבלות שהוא מטיל על חופש הפעולה שלו. על רקע זה מועלות טענות בדבר "מיעוט סחטן", "עניין אישי שלילי", פגיעה בטובת החברה בחוסר תום לב וכיוצא באלה טרוניות, שיש להתייחס אליהן עם קב חומטין.

אולם טעמיו הנכוחים של השופט צימרמן רחבים יותר. הם תופסים גם במצבים שבהם אין יסוד לחשש מניסיון של בעל השליטה להתנער מהמיעוט שסייע לחברה להחלץ מרשימת השימור. כך אירע בעניין כמיפל בע"מ נ' ניאופרם השקעות 1966 בע"מ, שבו כמעט כל מניות הציבור בחברת כמיפל נרכשו בידי מתחרה שלה, חברת ניאופרם. כתוצאה מכך הושבתה האסיפה הכללית בכל ההחלטות הדורשות רוב מקרב המיעוט. בנסיבות אלה, שבהן ניאופרם נגועה בעניין זר שאינו תואם את טובת החברה, הורה השופט כבוב על הפקדת זכות ההצבעה של ניאופרם בנאמנות בידי מומחה אובייקטיבי, שזהותו תהיה מקובלת על כמיפל. זאת בהנחה שהדבר עשוי לנטרל את החשש מניגוד העניינים של ניאופרם ולאפשר את התנהלותה הסדירה של החברה.

עם כל הכבוד, נראה שהמנגנון שעוצב בעניין כמיפל אינו עומד בפני הביקורת העולה מן הנימוקים בעניין ברטל, ועל כן מוטב להמנע ממנו בעתיד. מדובר למעשה במינוי מנהל מיוחד שיכריע בכל ההחלטות הקריטיות בחברה. כפי שנאמר, "לא כך אמורה להתנהל חברה ציבורית."

את המיצר שאליו נקלעו החברות בשני המקרים יצרו בעלי השליטה, ובכוחם גם לשחרר אותן ממנו – בין בהגדלת חלקו של הציבור ובין ברכישת חלק הציבור הקיים, על כל המשתמע מכך. לחלופין, יוכל בעל השליטה לתבוע את המיעוט בתביעת קיפוח, אשר בסבירות לא-קטנה תסתיים בהליך רכישה הדדי מסוג במב"י. ניתן לשער שבכל מקרה המיעוט ידרוש פרמייה דשנה, אך את פרמיית השליטה הזאת בעל השליטה הקנה למיעוט במו ידיו (והוא יכול גם לפוגג אותה). הקפדה של בית המשפט על הוראות הדין בנסיבות כאלה והמנעות ממינוי כונס או מומחה ישרתו בטווח הארוך את עניינם של החברה ושל הציבור ואת טובתו של שוק ההון בכללותו.

אתה פה פעם ראשונה? את באה לפה הרבה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!