ועדת קישוט – נקודה לנפקותו של דוח "ועדה עצמאית" בהליכי תביעה נגזרת

בהחלטה בעניין שיירי נ' כימיקלים לישראל בע"מ (מס' 29) מלפני כחודשיים קבע השופט אלטוביה סדרים להגשת דוח של וועדת מומחים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת. זאת לאחר שבית המשפט העליון הורה לקבל את הדוח כראייה. ההחלטה זכתה להדים בתקשורת מסיבות שאינן קשורות לענייננו (ראו כאן וכאן). רשימה זו מבקשת לחלץ ממנה תובנות לגבי נפקותו – ולמעשה, אי-נפקותו – של הדוח בנסיבות שבהן הדירקטוריון מנוע מלהחליט בעניין.

בקשת האישור מבקשת לחייב את הדירקטורים בגין תשלום בונוסים לבכירים בחברה, ככל הנראה מחמת פגמים באישור הדוחות הכספיים (עילות התביעה המדוייקות אינן מפורטות בפסיקות שפורסמו). לאחר הגשת הבקשה מינה הדירקטוריון את הוועדה, המורכבת ממומחים בכלכלה ומשפט, והחליט מראש וללא קשר למסקנותיה כי יאמץ את המלצותיה. אלה הוצגו לכל הדירקטורים, ולאחר מכן אומצו בידי שניים שאינם מבין המשיבים.

מלכתחילה סבר השופט אלטוביה כי אין להגיש את דוח הוועדה במסגרת התנגדות המשיבים לאישור הבקשה, בין היתר, מחשש ל"קמצוץ פניה גם אם זו בלתי מודעת" (ראו כימיקלים לישראל בע"מ נ' שירי ורשימה קודמת). למרבה הצער, בית המשפט העליון לא עמד על הנקודה הזאת והורה על קבלת הדוח כראייה (כימיקלים לישראל בע"מ נ' שיירי). ברשימה קודמת הצבעתי על כשלים שנפלו בפסק הדין, עם כל הכבוד, ובמרכזם העובדה שהחלטת הדירקטוריון חסרה בדיוק את אותה "נקודה ארכימדית" שבית המשפט העליון ביקש לשווא למצוא בה. הן הדירקטוריון הן בית המשפט אינם יכולים להוציא את שיקול דעתם "למיקור חוץ", טענתי (ראו כאן). עד שהתקלה תתוקן, נדרש בית המשפט המחוזי לפעול בגדרי הפסיקה, וכך אמר:

דירקטוריון הבוחר להיוועץ עם ועדת מומחים בלתי תלויה עובר לקבלת החלטה כזו או אחרת ומאמץ את המלצותיה דומה שיוצר בכך חזקה כי פעל בגדר מתחם כלל שקול הדעת העיסקי … בשעה שתבחן התנהלות הדירקטוריון ומי מיחידיו בידי בית המשפט תעמוד להם הטענה כי נועצו בוועדת מומחים בלתי תלויה שמצאה את המהלך כראוי ונכון. …

הדירקטוריון לא פעל במועד הקובע על פי המלצות הוועדה בקשר עם המהלך או ההחלטה הנבחנים. הדירקטוריון מאמץ את המלצת הוועדה בקשר עם אירוע חדש והוא שאלת ההתמודדות עם הבקשה להגשת תביעה בשם החברה. אימוץ המלצת הוועדה [יוצר] לדירקטוריון מגן לכאורי בקשר עם שקול דעתו עתה בבחינת בקשת האישור. אולם דומני שאין המלצת הועדה הבלתי תלויה בשלב הזה יוצרת מגן לכאורי, חזקה לכאורה בקשר עם החלטתו נשואת בקשת האישור.

Scylla-and-Charybdis-by-Steve-Somersהנקודה הנוגעת לענייננו היא זו הרואה באימוץ המלצת הוועדה "מגן לכאורי" להחלטת הדירקטוריון השנייה לבקש מבית המשפט לדחות את בקשת האישור. נוסח הדברים תמציתי, ולא לראשונה. כשהוא נתון בין סקילה של פסיקת בית המשפט העליון בערעור לבין כריבדיס של הדין לאשורו, בית המשפט נחלץ מן המיצר בקובעו קביעה נכונה אך בלתי-רלוונטית.

ככל שבקשת האישור מייחסת לדירקטורים רק הפרה של חובת הזהירות מחמת מחדל באיסוף מידע מהותי, ברור שהיוועצות עם מומחים עובר להחלטה המקורית עשויה להדוף טענה כזו ולהביא לדחיית הבקשה. כך נאמר ברישת הדברים, בקנה אחד עם כלל שיקול הדעת העסקי. בדומה לכך, היוועצות עם מומחים לאחר שהבקשה הוגשה עשויה לבסס טענה של הדירקטורים כי קיימו את חובת הזהירות שלהם בטרם החליטו לבקש מבית המשפט לדחות את הבקשה. יתכן גם שלמקרא הדוח הם משוכנעים לחלוטין שיש לדחות את הבקשה נגדם. אלא שבשלב זה – כאשר הם כבר נתבעים-בכוח – לא המידע שהיה ברשותם עומד על הפרק, ולא חובת הזהירות שלהם עומדת להם לרועץ אלא חובת האמון. בשלב זה הם נגועים בעניין אישי ומושבתים מכל מגע ומשא מטעם החברה בקשר להליך. אין הם מנועים מלטעון ולהסתייע במומחים, אך הם רשאים לטעון לעניינם שלהם וצוות המומחים שגייסו פועל אף הוא בזיקה ברורה אליהם. מבחינת החברה וטובתה הוא אינו מוסיף ואינו גורע.

תודה לעמית שהפנה אותי להחלטה עם נתינתה.

אתה פה פעם ראשונה? את באה לפה הרבה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s