מעורבות חברתית – אחריות של דירקטור וחברה בגין מעורבותה בהפרת חובות אמונאות של דירקטורים בחברה אחרת שנתפסה בהעלמת מס

לאחרונה דווח בעיתונות על פשרה מתרקמת בבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בבנק הפועלים בקשר לפרשה מסועפת של העלמת מס באוסטרליה, שהוא ובנק דיסקונט הסתבכו בה שלא בטובתם. זו הזדמנות נאה לעסוק בפסק הדין בערעור באוסטרליה בעניין BCI Finances Pty Limited (in liq) v. Binetter, שבו נידונו הפרת חובות האמונאות של נושאי משרה בחברות שהעלימו מס ואחריותן של חברות נוספות שסייעו להן בכך – שני היבטים שיש להם השלכה גם לדין הישראלי.

"מסועפת" היא לשון המעטה לתיאור הפרשה, שנמשכה שנים ושובליה כוללים גם טענות לשוחד של פקיד בנק ולחטיפת ילדים (ראו כאן). לפני שנתבקשו לישיבה של מעלה, הביאו שני אחים, ניצולי שואה שהיגרו לאוסטרליה ועשו חיל בעסקים, להפקדת כספים בשני הבנקים הישראלים, מבלי ששולם בגינם מס. מנגד – במתכונת של "הלוואה גב-אל-גב" – העבירו הבנקים סכומים לחברות מימון שהאחים הקימו, ואלה הילוו אותם הלאה לחברות נוספות. משגילו רשויות המס את הדבר, הן הוציאו לחברות המימון שומות מעודכנות שהביאו לקריסתן. מפרקי החברות תבעו את החברות ואת בני המשפחה ששימשו בהן כדירקטורים, חלקם דה פקטו.

הפרת חובות אמונאות

בפסק דין שבערעור אישר בית המשפט הפדרלי את פסקי הדין בערכאה הדיונית בעניין האחריות והיקף החבות (ראו כאן וכאן, בהתאמה). נקודת המוצא לקביעת אחריות הנתבעים הייתה הפרת החובה של ארבעה דירקטורים בחברות המימון:

By procuring the finance companies to enter into the transactions with the Israeli banks, each of Emil, Erwin, Andrew and Michael exposed the finance companies to a substantial risk of adverse tax assessments in the event of a tax audit, with the inability (realistically) to challenge any such assessment …, for the benefit of others …; they put the finance companies in harm’s way in order to further their personal interests and the interests of other members of the Binetter family. As Dixon J said in Mills v Mills, directors of a company are fiduciary agents, and a power conferred upon them “cannot be exercised in order to obtain some private advantage or for any purpose foreign to the power”. A director’s power cannot be exercised “for some ulterior and illegitimate object” … Or, to put it another way, they did not exercise their powers as directors bona fide in the interests of the company as a whole.

היסוד המעניין בדברים הוא שלמרות שהיה בהתנהגות הדירקטורים משום פעולה בניגוד עניינים, בית המשפט העדיף הפעם להשתית את הפרת חובת האמונאות שלהם על חוסר תום לב, שאותו מצא בהפעלת סמכות לתכלית זרה.

דברים אלה יפים במלואם גם בדין הישראלי. הלכת Mills v. Mills אומצה בישראל (וגם באנגליה) בסוגיית השיקולים הזרים (למשל, גליקמן בע"מ נ' א. מ. ברקאי חברה להשקעות בע"מ). גם הקשר בין פעולה של אמונאי לנוכח שיקול זר לבין חוסר תום לב כיסוד נפשי, המבסס הפרת חובת אמון, הוכר אצלנו מכבר (סינדיקט א״י לבעלי מכוניות משא בע״מ נ׳ שדז׳ינסקי; ראו רשימה קודמת בעקבות Payne נ' Collinson). אלה מופעים שונים, או חובות-משנה שונות, בגדר חובת האמון של אמונאי.

סיוע ביודעין להפרת חובת אמונאות

בנוסף לארבעת הדירקטורים הנזכרים של חברות המימון תבעו המפרקים גם אנשים נוספים, שפעלו כדירקטורים בחברות האחרות, אשר לא היו חשופות לחיובי מס. הדוקטרינה ששימשה לכך היא סיוע ביודעין (knowing assistance) להפרת חובת אמון. במסגרת זו הוכח בין היתר, שהחברות הנוספות הכינו מסמכים שונים ששימשו במזימה של העלמת המס. בכך די כדי לבסס את הסיוע הנדרש (ראו נא בספרי). על הדירקטורים שידעו על הדבר הוטלה אפוא אחריות לכך שהחברות נשאו בחבות בגין הסיוע האסור, כפי שהוטלה על הארבעה הראשונים – כלומר, בהפרת חובת אמון בחוסר תום לב. למיטב הידוע, טענות בדבר סיוע ביודעין הופנו בנפרד גם כלפי הבנקים הישראלים.

הטלת חבות על צדדים שלישיים שסייעו להפרת חובת אמון היא חיזיון נפרץ באוסטרליה במסגרת העילה של סיוע ביודעין, ובאנגליה – בעילה של סיוע באי-יושר (dishonest assistance). לשם כך מספיקה אף ידיעה ברמה מופחתת, כל עוד אין מדובר בהתרשלות בלבד. בשנים האחרונות עולה גם בדלאוור קרנה של עילת הסיוע (aiding and abetting), אם כי זו עילה פחות מוצלחת, שהתפתחה תחת אילוצים המיוחדים לדין האמריקאי.

בדין הישראלי, לעומת זאת, לא השתרש עדיין השימוש בעילה זו, חרף העובדה שיש לה עוגנים טובים במתכונת האנגלו-אוסטרלית ובתי המשפט החלו לגלות בה עניין. עמדתי על הדברים בפירוט אתם-יודעים-איפה וברשימות קודמות (ראו כאן), ועל מצב הדברים העדכני – במאמרון העומד לראות אור. פרשת BCI Finance מדגימה היטב את הפוטנציאל הניכר הנובע מהעילה כלפי המסייע, ובהמשך לכך – כלפי נושאי משרה בו.

באה לפה הרבה? אתה פה פעם ראשונה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!