יש מקום לשניים על עמוד החשמל – חילוט פלילי וסעד אזרחי בגין כספי שוחד

בפסק דין חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כהן (מס' 242) נידון אחד מספיחיה של מסכת השוחד הגדולה בחברת החשמל, שעודנה מתנהלת בבתי המשפט. חברת סימנס העבירה כספים לתשלום שוחד לבעלי תפקיד בחברה, וחלקם הגיעו לידי דן כהן, שכיהן בה כדירקטור. הוא הורשע לפי הסדר טיעון, ובגדר גזר הדין חולט חלק מהשוחד שקיבל. כעת תובעת אותו החברה בגין מלוא סכום השוחד. כהן שלח הודעת צד ג' נגד המדינה ביחס לסכום שחולט, אולם סגן הנשיא שינמן פסק כי יש לסלק את ההודעה על הסף. רשימה זו דנה בהיבטים של דיני האמונאות החלים על המקרה, ובוחנת אם יש בהם כדי לשנות את התוצאה.

את תביעתה נגד כהן השתיתה חברת החשמל על כמה עילות, וביניהן עשיית עושר ולא במשפט, אמונאות ונזיקין. בגידרה דרשה, כאמור, את מלוא סכום השוחד שקיבל. כהן, מנגד, ביסס את הודעתו נגד המדינה בעיקר על הטענה כי אין לחייבו להחזיר את אותו סכום פעמיים, וכי אם המדינה לא תחזיר לו את הסכום שחולט היא תתעשר על חשבונו, מכיוון שחברת החשמל היא חברה ממשלתית בבעלות כמעט מלאה של המדינה. בהמשך טען, כי המדינה מחזיקה בכספי השוחד בנאמנות קונסטרוקטיבית לטובת חברת החשמל ויש לה זכות עקיבה וזכות קניינית בהם.

בית המשפט ציין שבמישור היחסים של כהן מול המדינה נטענה בעיקר טענת עשיית עושר ולא במשפט. לאחר שהזכיר כי החילוט "נועד למנוע מצב בו חוטא ייצא נשכר, להוציא בִּלעוֺ הבלתי חוקי של אדם מפיו, לשלול את התמריץ לביצוע עבירות ולהרתיע", קבע:

כהן – כמבצע העבירה – לא "נענש" בסכום פיצוי "כפול", היות ומלכתחילה הסכום שחולט לא שולם באופן אישי וישיר מתוך מסת הנכסים שהייתה שלו, כך שהלכה למעשה משחולט הסכום בהתאם לגזר הדין, כהן לא סבל בעקבותיו "מחיסרון כיס" ולכן, היה והוא יחויב מול חברת החשמל, לא יהיה בכך משום כפל תשלום מצידו. … גם אם כהן יחויב בתובענה העיקרית, אין לחייב את המדינה בהשבת הסכומים לכהן גם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, בעיקר היות ולא יהיה מדובר על מצב בו המדינה "זכתה" או "התעשרה" באותו סכום פעמיים.

ההכרעה במקרה זה נראית נכונה. לצד הנימוקים שציין בית המשפט, טענתו של כהן לעשיית עושר ולא במשפט בידי המדינה אינה ממין העניין, מכיוון שהכספים חולטו כדין. זה בעיני היסוד המכריע, ולאו דווקא הקביעה כי כספים אלה לא היו שלו. בקשר לכך העלה כהן טענה שראוי לעיין בה, מכיוון שבנסיבות אחרות היא עשויה להביא לתוצאה שונה.

השאלה המתעוררת היא כיצד משפיע חילוט פלילי על עילת תביעה אזרחית בגין אותה מסכת של קבלת שוחד. בפרט, האם החילוט גורע מן העילה האזרחית?

החילוט בענייננו נעשה מכוח סעיף 297 לחוק העונשין, המסמיך את בית המשפט לחלט את מה שניתן כשוחד, בנוסף לעונש, וגם מבהיר שהעונש והחילוט אינם מוציאים תביעה אזרחית. בעקבות פסיקה קודמת ביחס להסדרי חילוט אחרים אמר בית המשפט גם כאן, כי התכלית "שמשרת החילוט היא בעלת אופי קנייני". בעניין מדינת ישראל נ' בן שטרית קבע בית המשפט העליון כי חילוט "מקנה את הרכוש, פשוטו כמשמעו, לציבור."

בפרשת חברת החשמל, לדוגמה, חולטו כמיליון אירו מתוך כארבעה מיליון דולר שכהן קיבל. (החילוט בוצע אמנם בהסדר טיעון – כלומר, בהסכמה – אך לצורך הנקודה נתעלם מכך.) בתרחיש הכללי של שוחד לעובד ציבור עשויה המדינה לחלט כספים בגובה מלוא סכום השוחד. מכיוון שהמחולטים נעשים קניין הציבור, כלום יש בכך כדי להוציא את בילעו של העבריין לא רק מפיו אלא גם מפי התובע האזרחי נגדו? והאם יכול התובע האזרחי להוציא את דבר הבלע מפי המדינה?

חרף הרטוריקה העזה הרווחת בפסיקה בדבר חשיבותו של החילוט הפלילי, פועלו המדוייק במישור האזרחי אינו מחוור עד תום. העובדה שבחקיקה מצויים הסדרי חילוט שונים מוסיפה לאי-הבהירות, מכיוון שהנפקות האזרחית של החילוט תלויה בלשון החוק. כך גם בדין האנגלי. חיקוק החילוט העיקרי, ה-Proceeds of Crime Act 2002, עבר שינויים במרוצת הזמן; עד כדי כך, שבעניין Faichney v. Aquila Advisory Ltd  נקבעה תוצאה אזרחית שונה מזו שהושגה בפסיקה קודמת לנוכח נוסח שונה של החוק. הלכת Faichney מחדדת אפוא את הצורך להקפיד בפרשנות לשון החוק ובפנייה למשפט המשווה בקשר לחילוט.

לעומת זאת, המצב המשפטי במישור האזרחי ברור יותר, ובדיני האמונאות שוררת קירבה רבה בין הדין הישראלי והאנגלי. עובד ציבור המקבל שוחד מפר את חובת האמון שלו. בעקבות זאת, ואף אם רק התעורר חשד ממשי בדבר, הוא נעשה חב-חשבון (accountable) לנהנה – המדינה, העירייה וכד'. במסגרת זו עליו לתת גילוי מלא על כל פעולותיו, נכסים שעברו תחת ידיו וטובות הנאה שצמחו לו. אלה מוחזקות בידיו בנאמנות קונסטרוקטיבית לטובת הנהנה (ראו פסקי הדין  A-G for Hong Kong v. Reid ו-FHR European Ventures LLP v. Cedar Capital Partners LLC, שאומצו בעניין דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, וכן רשימה קודמת). צד זר שהיה מעורב בהפרה בדרך של סיוע או קבלה אסורה נעשה חב-חשבון באותו אופן (ראו בספרי, מאמרון ורשימה קודמת).

כתום החשבון ולאור מימצאיו יש לנהנה בחירה מלאה אילו סעדים עדיפים בעיניו וכלפי מי. בהלכה המנחה בעניין Tang Man Sit v. Capacious Investments Ltd  הסביר לורד ניקולס:

Faced with cumulative remedies a plaintiff is not required to choose. He may have both remedies. He may pursue one remedy or the other remedy or both remedies, just as he wishes. It is a matter for him. He may obtain judgment for both remedies and enforce both judgments. When the remedies are against two different people, he may sue both persons. He may do so concurrently, and obtain judgment against both. Damages to the full value of goods which have been converted may be awarded against two persons for successive conversions of the same goods. Or the plaintiff may sue the two persons successively. He may obtain judgment against one, and take steps to enforce the judgment. This does not preclude him from then suing the other.

בדברים אלה, שכוחם יפה גם אצלנו, טמונה התשובה לשאלות שנשאלו לעיל, והם גם מצביעים על הצידקה ועל הפירכה בטענותיו של כהן. רכוש שהמדינה מחלטת נעשה אמנם קניין הציבור, אך הוא מוחזק בידיה בנאמנות לטובת הנהנה, בהנחה שאפשר לעקוב אחר גילגוליו. כך אכן נפסק בעניין Faichney. אלא שבכך לא נגרע מאומה מזכותו של הנהנה לחשבון מלא כלפי האמונאי. הזכות לחשבון היא אישית (in personam). בגדר הבחירה שיש לו רשאי הנהנה, למשל, להעדיף פיצוי על פני החזרת טובין שניטלו, או להעדיף לתבוע את האמונאי המפר ולא זר מעורב החב חשבון בקשר לאותה הפרה או את המדינה שחילטה נכס הכפוף לחשבון.

בנסיבות פרשת חברת החשמל נמנעה החברה מלתבוע את המדינה בגין הסכום שחולט. זו זכותה. בנסיבות אחרות, שבהן האמונאי חדל פירעון, יבחר הנהנה אחרת, מכיוון שאז הסכום שחולט מוגן מפני יתר נושי האמונאי. כך היה בפרשת Faichney. כפי שציין סגן הנשיא שינמן, טענות כלפי המדינה בדבר המחולטים עומדות לחברת החשמל ולא לכהן, ולה גם הבחירה אם לטעון אותן. על כן נכון היה לסלק על הסף את ההודעה ששלח למדינה. כפועל יוצא מכך עלול אכן האמונאי המפר ללקות פעמיים בגין אותה הפרה, אך לכל אחת מהחבויות האלה יש בסיס מוצק ונפרד בדין. לו נתונה הבחירה שלא להפר.

תודה לעמית ששלח לי את פסק הדין עם נתינתו.

נסיים בשיר.

אתה פה פעם ראשונה? את באה לפה הרבה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!