צדיק גוזר – תביעה נגזרת בשם עמותה, ושוב "וועדה בלתי תלויה"

צדיק גוזר ובית המשפט מקיים. כך אירע בסייעתא דשמיא גדולה בעניין שוקרון נ' אברג'ל, שבו הגיש חבר עמותת בית כנסת בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין מעילה בכספי העמותה וחלוקת כספים שלא כדין. השופטת לוין אישרה את הבקשה, ובכך איתגרה מעט פסיקה של בית המשפט העליון אך פתחה פתח תקווה להתפתחויות חיוביות נוספות. לעומתה, השופטת רונן בעניין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל הדפה את הכדור אל מחוץ לאולם באמצעות "וועדה בלתי תלויה", ובכך עוררה תהיות ישנות וחדשות.

מיצווה הבאה לידך אל תחמיצנה

בקרב קהל המתפללים של עמותת בית הכנסת "אשכולי פז" באשקלון רבו המחלוקות, וזה זמן שאין לעמותה ועד מנהל מוסכם. שוקרון טען שהרב אברג'ל רכש מיצוות מבלי לשלם לקופת העמותה, חילק מלגות לאברכים מכספיה בלא אישור ועוד; כלפי משיבים נוספים טען כי השתמשו בכספי צדקה בלא פיקוח ולקו באי-סדרים כספיים נוספים. הבקשה לאישור תביעה נגזרת הוגשה לאחר שבהליכים קודמים הבהירה השופטת לוין, שרשם העמותות לא יהיה לעזר באין לו סמכות לכך בחוק העמותות.

השופטת לוין ציינה עוד שחוק העמותות אינו מכיל מנגנון של תביעה נגזרת, אולם בפסיקה ובספרות הובעה תמיכה ביישומו בעמותות בהיקש מחוק החברות. זאת בדומה להיקש שיושם באגודות שיתופיות בענייןנוימן נ' רשם האגודות השיתופיות. מנגד, העירה, בית המשפט העליון דחה מהלך כזה לגבי קופת חולים, שהיא אגודה עותומנית, בהדגישו שהיא גוף ממלכתי הפועל מכוח חוק ונתון לפיקוח ורגולציה. לגביה גם נתונה ליועץ המשפטי לממשלה סמכות להגיש מעין תביעה נגזרת נגד נושאי משרה (שירותי בריאות כללית נ' אהרון). עוד הצביעה על קיומם של בעיית נציג וחשש מניגודי עניינים ביחסים בין העמותה וחבריה ובין בעלי "השליטה" בה, ולפיכך קבעה:

ראציונלים אלה תקפים בנוגע לעמותת אשכולי פז. לעמותה פעילות כלכלית, כגון תשלום מלגות, תשלום משכורת לדיינים ותשלומים שוטפים של בית הכנסת. העמותה היא עמותה פרטית. היא אינה נתונה תחת מנגנוני פיקוח ואכיפה הדוקים (בניגוד למשל למנגנונים החלים על קופות החולים). … חסימת האפשרות להגיש תביעה נגזרת, בנסיבות הייחודיות של המקרה דנן, תקנה למעשה חסינות מפני הליך משפטי בשם העמותה ומפני ביקורת שיפוטית …

לכך יש לומר אמן בכוונה. חסינות מפני הליך משפטי ומפני ביקורת שיפוטית היא דבר פסול באופן כללי. לא רק בעמותות. בהקשר זה הצעתי להכיר בתביעה נגזרת של תושב רשות מקומית בעילה אזרחית כלפי אמונאים שלה שסרחו, ובמיוחד כלפי זרים שגרמו להפרה – למשל, במתן שוחד (ראו רשימה קודמת). עניין שוקרון מתקדם בכיוון זה, שכן בניגוד לחברה ולאגודה שיתופית אך בדומה לרשות מקומית, לעמותה אין תכלית להשיא רווחים ולחבריה אין אינטרס רכושי בה. השופט עמית בעניין אהרון אמנם מצא בכך טעם שלא להכיר בתביעה נגזרת בשם קופת חולים, אך עם כל הכבוד, הבחנה זו אינה משכנעת לעניין התמודדות עם אמונאים סוררים, והיסוד המכריע שם בעיני הוא קיומם של מנגנונים חלופיים משמעותיים לפיקוח ותביעה. כפי שהבהירה השופטת לוין, אלה חסרים בעמותות ומכאן הצורך בתביעה נגזרת בנסיבות המתאימות.

בעט, מורן, בעט!

גם ההחלטה בעניין מאירי היא פרק בסכסוך מתמשך, הפעם בעמותת ההתאחדות לכדורגל. במרכזו טענה שיו"ר ההתאחדות לשעבר, אבי לוזון, גרם להתאחדות לשלם לקבוצות כספים מעבר למקורותיה הכספיים. הבקשה לאישור תביעה נגזרת הוגשה לפני שניתן פסק דין אהרון, ואחרי שהשופטת רונן נדרשה לתביעה נגזרת בעמותה בעניין בן לביא נ. העמותה לקידום מקצועי חברתי של הפקידים עובדי מנהל ושירותים, אלא ששם הצדדים לא נחלקו בדבר האפשרות לעשות זאת. משניתן פסק דין אהרון, הפנתה אליו השופטת רונן את הצדדים דכאן (ראו כתבה של משה גורלי). ההחלטה בעניין מאירי ניתנה לפני ההחלטה בעניין שוקרון.

זמן קצר לפני המועד להגשת סיכומים מטעמה החליטה ההתאחדות למנות "וועדה בלתי תלויה" לבדיקת הנושא בהרכב הבא: בחוד השופטת בדימ' אלשיך ובאגפים עו"ד טאובמן ורו"ח זהר. לפיכך ביקשו לוזון ויתר המשיבים לעכב את ההליך, ואילו מורן מאירי ויתר המבקשים טענו שהוועדה נועדה "לקבור" את הפרשה ולמנוע הכרעה בבית המשפט. בדיון הסכימו הצדדים שבית המשפט יבצע חילוף בהרכב כך שיהיה בו נציג של המבקשים. השופטת רונן קבעה הרכב חדש – השופטת אלשיך, עו"ד טאובמן ועו"ד מאירי עצמו – אישרה לוועדה זו לקבל החלטה ביחס לאפשרות לנהל הליכים נגד המשיבים, ונימקה, בין היתר:

… הבקשה הנוכחית היא בקשה להגשת תביעה נגזרת לא נגד חברה אלא נגד עמותה. בקשה כזו מעלה שאלות נוספות מעבר לאלה המתעוררות כאשר מוגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברה – שאלות הנובעות מההבדלים בין מטרותיה ואופן הפעולה של חברה בע"מ (שמטרתה היא השאת רווחים לבעלי מניותיה) לבין עמותה. מעבר לכך וכפי שעולה מטענות המשיבים, ישנו ספק גם ביחס לעצם האפשרות של הגשת תביעה נגזרת בשמה של עמותה. …

… את החששות העיקריים הקשורים במינוי ועדה בלתי תלויה וביכולתם המובנית של החברים בה לפעול בצורה נקייה משיקולים זרים תוך מתן ביטוי לטובת התאגיד (החברה או העמותה), ניתן לצמצם באמצעות פיקוח הדוק של בית המשפט על הקמת הוועדה – הן על הרכבה והן על אופן הפעולה שלה. זהו אחד הטעמים לכך שמן הראוי שהקמת ועדה במהלך דיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת תיעשה לא באופן חד-צדדי אלא בהתאם להנחיות של בית המשפט. …

השימוש ב"וועדה עצמאית" ככלי להתערבות חיצונית בהליכי תביעה נגזרת בחברה הולך וקונה לו שביתה, במיוחד ככל שבית המשפט העליון מסכין עמו ואינו עומד על הכשלים הטמונים בו מבחינת הדין לאשורו ומבחינת ממשל תאגידי תקין. בהקשר זה הצבעתי על שני כשלים: ראשית, כי "הוועדה העצמאית" השכיחה אינה "וועדה" ואינה "עצמאית" כמובנם הנכון של מונחים אלה; ושנית, כי במעורבות בית המשפט באישור הוועדה ובנכונותו לשעות לתוצריה כאילו אינם כתבי טענות רגילים יש משום הוצאה של מילוי תפקידו "למיקור חוץ" (ראו למשל כאן וכאן). חלק מהבעיות בוועדה אפשר למתן (ראו מאמר מאת אסף חמדני  ורות רונן, המצוטט במאירי), אך מלכתחילה הצידוק לייבואה מדלאוור מוטל בספק בלשון המעטה.

ההחלטה בעניין מאירי מעוררת את שני הקשיים לגבי תביעה נגזרת בעמותה. מבחינת העצמאות, הסכמת הצדדים והרכב הוועדה מקהים את החשש מהטייה של הוועדה אך אינם מאיינים אותו. שני הצדדים אמנם מיוצגים בה, אך ככל שיכולתי לראות, לא נקבע מי ישלם את שכר יו"ר הוועדה, המכהנת לפחות בוועדה אחת נוספת (ראו רשימה קודמת). השופטת רונן עמדה על הצורך להקפיד בכך הקפדה יתירה בפרשת בניון נ' אקו"ם בע"מ, ובטעם (ראו רשימה קודמת).

לעומת זאת, עניין מאירי מחדד את הקושי השני. בפנינו צוות הדומה לבית משפט בהיותו כולל את ב"כ שני הצדדים ושופטת, והוא אמור להחליט ביחס ליישום "מתווה סול" (שעיצב עו"ד אהוד סול לגביית הכספים מושא המחלוקת) לנוכח טובת העמותה. זה אינו גישור, שכבר נוסה ונכשל, וגם לא בוררות כהלכתה. בית המשפט ממנה את הצוות ומפקח באופן הדוק על פעולתו. הצוות הוא אפוא זרועו הארוכה וחבריו הם קציני בית המשפט, בדומה לכונס נכסים או מפרק. מכך משתמע, אגב, שבית המשפט צריך לקבוע את שכרם ואת מקורו. משימת הצוות היא לערוך בירור עובדתי ומשפטי ולהחליט בו. בנפרד משאלת הסמכות למנות גוף כזה, הראוייה לעיון, נשאלת השאלה "למה?" – במה נופלות השופטות המכהנות רונן או לוין מהשופטת בדימוס אלשיך?

כהשערה ספקולטיבית, נראה שהתנופה שצברו "הוועדות העצמאיות" בעידודו של בית המשפט העליון, בצירוף הספק בדבר תביעה נגזרת בעמותה (שהשופטת לוין פוגגה, יש לקוות), ובצירוף הסכמת הצדדים, תרמו כולם ליצירת יצור כלאיים לא ברור. אף אם הסכמת הצדדים מועילה הפעם (ואפשר לעיין גם בכך), יש חשש שהמתכונת החדשה תחלחל להליכי תביעה נגזרת בחברות במאפיינים חלקיים יותר. ככל שימונו לצוות כזה נציגי שני הצדדים החשש מהטייה נחלש, כאמור, אך לא הקושי של "מיקור חוץ", שיחייב התייחסות בעתיד. הגישה הישירה של הלכת שוקרון נראית עדיפה, כמדומה.

נסיים בשיר.

אתה פה פעם ראשונה? את באה לפה הרבה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

מחשבה אחת על “צדיק גוזר – תביעה נגזרת בשם עמותה, ושוב "וועדה בלתי תלויה"

  1. אסף רז

    אחת הבעיות של עולם התביעות הנגזרות, הן בישראל הן בדלאוור, היא הנטיה להציב תחת זכוכית מגדלת את התובעים ו"זכות העמידה" שלהם, ולא את מי שבאמת נמצא במרכז ההליך – התאגיד. הדבר, בתורו, נובע מחוסר הבנה מספקת של אבני הבניין המשותפות לכל התאגידים באשר הם.

    הלכה למעשה, אין נפקות ל"הבדלים בין מטרותיה ואופן הפעולה של חברה בע"מ (שמטרתה היא השאת רווחים לבעלי מניותיה) לבין עמותה". חברה ועמותה שתיהן תאגידים; שתיהן אדם משפטי, שאינו יכול לפעול אלא באמצעות בני אדם אחרים (האמונאים שלו), בהם הוא תלוי לחלוטין; בכל מקרה, האמונאים לא יתבעו את עצמם. מכאן ההכרח לאפשר את קיומו של אמונאי אד הוק (התובע הנגזר) שיפעל לטובת התאגיד נגד האמונאים הקבועים. אם אפילו צעד לוגי אחד בשרשרת הזו מוחמץ, האמונאים הקבועים מוצבים למעשה מעל החוק.

    השופטת לוין, בעניין שוקרון, מנעה כיאות את מה שבית המשפט העליון של דלאוור כינה "complete failure of justice" (עניין Schoon v. Smith, 953 A.2d 196 (2008)). למרבה הצער, גם בדלאוור עצמה נעשו טעויות דומות. לדוגמה, בעניין CML V, LLC v. Bax, 28 A.3d 1037 (2011) נדחתה על הסף תביעה נגזרת שהגיש נושה, בשם תאגיד חדל פרעון, נגד האמונאים שלו. זאת, רק כי בחוק המסדיר תאגידים מסוג LLC, צוין ש-"members" רשאים להגיש תביעה כזו, ולא הוזכרו "creditors". שימת הדגש המופרזת על חוזים ו/או חקיקה שנכתבו ex ante היא בעייתית במיוחד בדיני התאגידים, שמלכתחילה עניינם בבעיות בלתי צפויות לחלוטין, הדורשות מענה ex post. במשפט המקובל פסיקה היא חוק, בדיוק כמו חקיקה, אך דווקא בדיני תאגידים מפגינים בתי משפט רבים פורמליזם קיצוני (שפירושו, בשורה התחתונה, הענקת מתנות לאמונאים שסרחו). אולי יום אחד נבין מדוע.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s