רב מעללים – תביעה בעשיית עושר לעומת תביעת חשבון בגין הפרת חובת אמון

בעניין חברה קדישא גחש"א ראשון לציון נ' ברויאר נתבע מנכ"ל העמותה, הרב יוסף ברויאר, על מעשים חמורים של הוצאת כספים מהעמותה שלא כדין, העברות כספים למוסדות פיקטיביים, זיוף מסמכים ועוד כהנה וכהנה. המנהל המיוחד תבע השבה בגין הפרת חובת אמון, עשיית עושר ולא במשפט וגזל. בית המשפט אישר את מרבית העילות, והעמיד את חבותו של כבוד הרב לעמותה על כ-10.3 מיליון ש"ח. נקודתנו בוחנת מה הייתה יכולה להיות חבותו אילו נטענה ונידונה כדבעי בתביעת חשבון בדיני אמונאות.

כבוד הרב כיהן כמנכ"ל העמותה כ-25 שנה עד שפוטר בשנת 2007, משהתברר שהעמותה חדלת פירעון והחלו להתגלות אי-סדרים כספיים שלקתה בהם. בדיקות שערך המנהל המיוחד, עו"ד ארז חבר, העלו מימצאים קשים, כל השומע תצילנה שתי אוזניו. בין היתר, נמצאו הוצאת כספים מהעמותה באמצעות חשבון גמ"ח "רב טוב" שהרב הקים וניהל; הפקדת כספים שקיבלה העמותה במזומן בחשבונו של הרב; משיכת שכר גבוה במיליוני שקלים מהמותר על פי חוק על ידי הרב; מתן רכב יוקרה לרב תוך שימוש בכספי העמותה; מתן כספים שלא כדין לגוף שחיטה וכשרות עסקי שלרב היה עניין בו. כן נמצאו ראיות לתשלומי שכר פיקטיביים, ובכלל זה לרעייתו ולבתו.

באמצעות המנהל המיוחד עתרה העמותה לחייב את הרב בהשבת הכספים שניטלו מקופתה מכוח הפרת חובת האמונים של נושא משרה בתאגיד, מכוח עוולת הגזל (לגבי העברת כספים לחברת השחיטה) ומכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. השופט שוורץ אישר את רוב ראשי התביעה, ואמד את היקפם הכולל ב- 10,321,584 ש"ח (קרן). מאחר שסכום התביעה הועמד על 10 מיליון ש"ח לצרכי אגרה, הוא חייב את הרב בהשבת סך זה בלבד לעמותה.

פסק דינו של השופט שוורץ יסודי ובהיר, והוא דן בשיטתיות בהתקיימות היסודות של עשיית עושר ולא במשפט ביחס לכל אחד מראשי התביעה; בכלל זה – באפשרות להפחית מחיוב ההשבה מטעמי צדק לפי סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, בהשפעה אפשרית של אשם תורם, בטובות הנאה שהתקבלו כדין ועוד. דא עקא, תביעה בעשיית עושר בקשר להפרת חובת אמון, הגם שהיא אפשרית, אינה הכלי המיטבי למיצוי זכויות הנהנה הניפר. עמדתי על הסוגייה בספרי, וגם ב"נקודה" עסקנו בה (למשל כאן וכאן). בפסק דין ברויאר יש כמה דוגמאות להבדל שבין תביעת השבה בעשיית עושר לתביעת חשבון בדיני אמונאות, ולהלן נציג אחת מתוכן.

הפנקס פתוח והיד אינה רושמת

המנהל המיוחד מצא שבתקופת כהונתו של הרב לא נרשמו בפנקסי העמותה שום הכנסות במזומן. כך, עמודת ה"מזומן" בפנקסי הקופה לשנים 2007-2006 נותרה ריקה, אך מייד לאחר פיטוריו החלו להירשם בפנקסי הקופה סכומים שהתקבלו במזומן בשיעור של עשרות אלפי שקלים לחודש. עוד הוכח שפלוני נשלח על ידי הרב להפקיד מזומנים שהגיעו לעמותה בחשבון גמ"ח "רב טוב". הרב מצידו לא מסר הסבר סביר באשר להיעדר הפקדת מזומנים בקופה.

המנהל המיוחד הודה שיש קושי רב לאמוד את היקף הכספים שהרב נטל בדרך זו. הוא ביקש להסתמך לשם כך על ממוצע חודשי של הכנסות העמותה במזומן לשנת 2009 ולגזור מכך גזירה שווה לשנים 2007-2006. כך התקבל סך של 1,148,604 ש"ח, שאת השבתו תבע.

בית המשפט דחה את התביעה:

הטענה לעשיית שימוש אישי בכספים שהועברו לעמותה במזומן היא טענה סמי פלילית. לפיכך יש ליישם רף הוכחה של מאזן הסתברויות גבוה בהתחשב במהות הטענה ובחומרתה … הטענה לעשיית שימוש אישי בכספי המזומן של העמותה והיקפו של השימוש, לא הוכחה ברף הראייתי הנדרש. …

כל שהוכח לפניי הוא קיומו של חשד לפיו הרב ברויאר שלשל לכיסו את הכספים שהתקבלו במזומן לעמותה וכן חוסר סדרים ברישום התקבולים. אולם, אין די בכך לצורך הקביעה כי מאזן ההסתברויות להוכחת הטענה של עשיית שימוש אישי בכספי המזומן שהתקבלו בעמותה, נוטה לחובתו של הרב ברויאר. …

לנוכח אופי הטענה כלפי הרב ברויאר לעשיית שימוש בלתי חוקי בכספי המזומנים שהתקבלו בעמותה, אין לבצע הערכה על דרך האומדנא באשר לרכיב תביעה שכולל נטילת כספי מזומן מהעמותה לשימוש אישי של הרב ברויאר.

חשבון, בבקשה

דברים אלה נראים נכונים ביחס לסעד שנתבע – השבה בעשיית עושר. הם אינם תופסים בתביעת חשבון כלפי אמונאי, שלא נתבעה. כל אמונאי, ונושא משרה בעמותה בכלל זה, חייב לתת חשבון על מילוי משימתו במועדים שנקבעו בחיקוק או בהסכם, או בכל עת לפי דרישה סבירה. חיוב זה אינו תלוי בקיומה של הפרה או בזכות לקבל כספים (למשל, סעיף 7 לחוק הנאמנות; עמיקם נ' כהן; זילכה נ' קלדרון; ראו רשימה קודמת). חשבון זה, שהוא "חשבון רגיל", מכונה account of administration in common form או בקיצור common account. סוג נוסף של חשבון הוא "חשבון מחמת הפרה", ובמקור – account on the basis of willful default. זהו חשבון חקירתי מקיף וחודרני. הנהנה רשאי לדרוש אותו כאשר מתעורר חשש ממשי שהמשימה לא קויימה כדין, ואז עובר הנטל לאמונאי להראות שמילא אותה ללא דופי (ראו Meehan v. Glazier Holdings Pty Ltd; קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ; ורשימה קודמת).

זכות הנהנה לסעד החשבון אינה כפופה אפוא לנטלי ההוכחה ולמידת הראייה הנדרשים בתביעה אזרחית רגילה, ובמיוחד בתביעה בעלת אופי חמור, כגון תרמית או זיוף, כפי שעמד עליהם השופט שוורץ. למעשה, ההיפך הוא הדבר בתביעת חשבון – כל ספק וחוסר ראייתי מוחזקים לחובתו של האמונאי (למשל, עזבון שעיה נ' בית טלטש בע"מ; וראו עוד בספרי).

המינוח הטכני של עריכת החשבון ארכאי ואינו מוכר כיום לרבים, אך הוא היה נהיר לבתי המשפט בתקופה המכוננת של המשפט הישראלי (למשל, לוין נ' לוין). עקרונית, כל חשבון מתחיל בחיוב (charge) מתקופת החשבון הקודמת בתוספת כספים ונכסים שהיו אמורים להתקבל בתקופה הנוכחית. על האמונאי להראות ביצוע תקין באמצעות זיכוי (discharge) או פטור (acquittal). כאשר מתגלה הפרה, לנהנה יש בחירה (election) אם לאמץ אותה, כאשר תוצאותיה נראות לו, או לפסול אותה (falsify). פסילה מחייבת את האמונאי להביא לכך שהנהנה ונכסי האמונאות יהיו כאילו ביצע את משימתו כראוי. בנוסף לכך, כאשר מתגלה מחדל של האמונאי, הנהנה רשאי להוסיף חיוב לחשבון (surcharge) כך שמצבו יהיה כאילו המשימה קויימה כראוי (ראו Libertarian Investments Ltd v. Hall ורשימות קודמות כאן וכאן).

נדגים באמצעות התביעה לגבי כספי המזומנים שהתקבלו בעמותה. זהו תרחיש מאתגר בהעדר נתונים על היקף המזומנים. לנוכח המימצאים שנקבעו, נראה שיש מקום לשני סוגי החשבון – זה הרגיל, כעניין שבשיגרה, וכן חשבון מחמת הפרה, לנוכח הפרות אחרות שהוכחו. בהקשר זה נראה, שהצעת המנהל המיוחד לאמוד את המזומנים שלא נרשמו באמצעות חִיּוּץ (אקסטרפולציה) – שלא היה לה מקום בתביעת השבה – מתאימה בהחלט לצורך חיוב (charge) ראשוני של הרב. מכאן יהיה עליו להראות שלא התקבלו שום מזומנים בתקופת החשבון או אילו מזומנים התקבלו בדיוק והיכן הם, ואם לא יעמוד בכך יישאר החיוב רובץ על כתפיו. לעניין זה אין נפקא מינה אם עשה בכספים שימוש אישי או לא (וגם הפחתה מטעמי צדק, שיקולי סיבתיות וכד' אינם רלוונטיים). אף כי לא מוכר לי תקדים מדוייק לכך, תוצאה כזו תואמת את עקרונות הדין, היא נראית צודקת, ויש לה תימוכין בפרקטיקות חשבון עתיקות.

שימוש מיומן בחשבון עשוי אפוא להניב תוצאות מפליגות – 1,148,604 ש"ח (קרן) לכאן או לכאן בדוגמה זו. למתעניינים נציע לתרגל תרגילי חשבון נוספים בנסיבות של פרשת ברויאר.

נסיים בשיר.

באה לפה הרבה? אתה פה פעם ראשונה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s