ניצחו מצוקים – גילוי מסמכים כללי בבקשה לאישור תביעה נגזרת

בעניין צוק נ' אורט ישראל (חל"צ) נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, שהוגשה בטענה להפרת חובת אמון בחברת אורט ישראל. לצד דיון בבקשות ספציפיות לגילוי מסמכים ועיון בהם, נעתרה השופטת רונן לבקשה לתצהיר גילוי מסמכים כללי. בכך יש כדי לחזק משמעותית את כלי הגילוי העומדים לרשות תובע נגזר, במיוחד בעילה אמונאית. רשימה זו מציעה הערות ראשונות ביחס להשלכות אפשריות של ההחלטה.

המבקש, עוזי צוק, כיהן כיו"ר אורט, עד שהודח בידי האספה הכללית לאחר שהגיש תביעה נגד אורט וצבי פלג, המנכ"ל הדומיננטי שלה זה שנים רבות. אותה תביעה עסקה בטענות זהות לתביעה הנגזרת שאישורה מתבקש בהליך דנן – בתמצית, כי פלג פעל לשינוי הסדרי פנסיה לעובדי אורט באופן שיניב לו אישית מיליוני שקלים, מבלי לקבל לכך אישורים כדין.

השופטת רונן קבעה:

האם במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת רשאי המבקש לדרוש שיימסר לו תצהיר גילוי מסמכים כללי? אני סבורה כי התשובה לכך היא חיובית. …

הפסיקה קבעה כי הליכי הגילוי והעיון כפי שהם נקבעו בתקנות סדר-הדין האזרחי, יחולו – בשינויים המחויבים – גם על בקשה לאישור תביעה נגזרת (ר' [פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ]). בכלל זה כלולה גם החובה להגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי.

בהמשך לכך צויין, כי השופט הנדל בעניין פלוני קבע, כי "תצהיר הגילוי שנתן הבנק למבקש טרם הגשת התביעה הנגזרת הינו גילוי הנדרש כדין בדבר המסמכים הנוגעים לעניין הנידון, ואיננו מעשה אצילי לפנים משורת הדין."

ניסוח השאלה בידי בית המשפט מציע כי יש בה ובתשובה לה משום חידוש. ככל הידוע, כך אכן הדבר, שכן עד כה נידונו בקשות לגילוי במסגרת סעיף 198א לחוק החברות בעיקר לפי תקנות 75 ו-114 לתקנות סדר דין האזרחי. החידוש משמעותי במיוחד, כנראה, מכיוון שבעניין פלוני, שעסק בבקשה לעיון במסמכים, התייחס השופט הנדל לתצהיר גילוי מסמכים כללי שכבר הוגש מבלי לדון בסמכות לצוות על הגשתו.

ההחלטה בעניין צוק משמיעה גישה כללית: בקשה לאישור תביעה נגזרת היא הליך; משכך, חלים כל הכללים הנוגעים להליך, ובכלל זה הסמכות לצוות על הגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי. סמכות זו אינה תלויה בסעיף 198א לחוק החברות, ולכן יש מקום לסברה שאינה מוגבלת למסגרת שהוא קובע – לאמור, להורות "לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת." אם כך הדבר, תצהיר גילוי מסמכים כללי אינו מוגבל להליך האישור אלא הוא יכול להתפרס על כל מסמך הקשור לתביעה שאישורה מתבקש. בדומה לכך, ואולי חשוב מכך, צו למתן תצהיר יכול להיות מופנה לצדדים שאינם החברה – למשל, נושאי המשרה המפרים. (תודה לעמית שהסב את תשומת ליבי לנקודה זו.)

למותר להזכיר, שעל מבקש האישור רובץ הנטל להניח תשתית ראייתית ראשונית מספקת בהתאם לטיבו של ההליך ולטיבה של העילה הנטענת כעילה אמונאית או עילה אחרת במשפט הפרטי (ראו ברק נ' גזית-גלוב בע"מ ורשימה קודמת). בית המשפט השוקל בקשה לתצהיר גילוי מסמכים כללי יוכל אפוא לשקול אם יש בתשתית הראשונית שהונחה כדי להצדיק את היקף התצהיר המבוקש או את דרישתו מצדדים רלוונטיים שאינם החברה.

הנחיתות האינפורמטיבית שבה שרוי בעל מניות המבקש להגיש תביעה נגזרת, במיוחד בעילה אמונאית, היא מן המפורסמות. בצו שניתן בעניין צוק יש כדי למתן אותה, ועל כך יש לברך, אולם בכך אין די. בעתיד יהיה מקום לשקול החלה של צווי גילוי מסמכים למיניהם על מסמכים במובן רחב ממובנם המסורתי הוותיק. מסמכים בעידן הנוכחי כוללים מסמכים בפורמט אלקטרוני ותכתובות בדואל וביישומי תקשורת נוספים. על כך שהליכי גילוי נגד אמונאים מפרים בחברה עשויים לכלול גם מידע בפורמט מקוון, ובכלל זה בחשבונות דואל פרטיים, עמדנו בעבר ברשימה קודמת (בקשר לסמכות אחרת). ההחלטה בעניין צוק מספקת הזדמנות טובה לעיין באימוץ גישה כזו בקשר למסמכים בני-גילוי גם בארץ.

הערה מאוחרת: תודות לקורא נאמן, ראו נא שני פסקי דין שבהם הוכרה אפשרות לפנות לגילוי מסמכים ספציפיים גם למשיבים שאינם החברה. הדבר תומך, כמובן, בהפניית צו גילוי מסמכים כללי לצדדים כאלה (פרומן נ' ‏ Matlin (השופט אלטוביה); ירח עיצובים ושירותי ניהול בע"מ נ' עילדב השקעות בע"מ (השופטת קרת-מאיר)).

אתה פה פעם ראשונה? את באה לפה הרבה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!