אירקלי בישל דייסה – אימתי נושא משרה יידרש לגלות את תוכן הטלפון הנייד שלו?

בעניין Pipia v. BGEO Group Ltd נידונה בקשה לגילוי מסמכים בגדר סכסוך מסחרי בטענה שהחברה הנתבעת הוליכה את התובע שולל. במוקד המחלוקת עמדה בקשה, שהמנכ"ל לשעבר של החברה יעמיד את הטלפונים הניידים שלו לרשות מומחה, אשר יסרוק את כל הודעות הסמס, ווטסאפ וכו' בנוסף להודעות דואל. רשימה זו עומדת על נקודות בהחלטה, שיש להן השלכה להליכי גילוי בהתדיינות בישראל.

הסכסוך נסב סביב מפעל דשנים גדול בגיאורגיה, שהתובע טוען שהנתבעת הוציאה מידיו בעורמה בסדרה של עסקות. זולת הנתבעת, שהיא חברה אנגלית, יתר הנפשות הפועלות הן גיאורגיות. ביניהן גם אירקלי גילאורי, מנכ"ל הנתבעת בעת הרלוונטית (בתמונה, לצד גיבור מקומי). במרכז התביעה טענה להתנהלות בחוסר תום לב מצד הנתבעת, באמצעות המנכ"ל, לפי הדין הגיאורגי.

בבתי המשפט לעסקים וקניין באנגליה מתנהל מיזם ניסיוני (פיילוט) של גילוי מסמכים במתכונת "גילוי מורחב" (Extended Disclosure), שנועד להתמודד עם כמויות המידע הגדולות הכרוכות כיום בסכסוכים מסחריים. במסגרת זו מוגדרים כמה דגמים של גילוי, וביניהם גם דגמים המבוססים על חיפוש רשומות אצל המשיב. חיפוש כזה התבקש הפעם, לפי הדגם המאפשר חיפוש צר יחסית אך בלי בקשה ממוקדת מצד המבקש.

בית המשפט נעתר לבקשה. תחילה עמד על הטעם במידע המבוקש כרלוונטי לכוונותיו של המנכ"ל ולהתנהלותו בתום לב; לאחר מכן ציין את הצידוק לדרישתו מהמנכ"ל בהיותו אמונאי של הנתבעת, כך שיש לה שליטה במידע לצורך גילויו:

[H]is WhatsApp, Viber and SMS messages will likely give the Court an unguarded picture of some of his actions and this may assist as to his intentions. I also accept that that picture may very well be significant, in a case which raises major issues concerning Mr Gilauri’s good or bad faith at relevant times and where it appears that the documentary record is not as full as it is in some cases and where there may be issues about the accuracy of some of the documentary record …

The fiduciary relationship does however form a relevant backdrop to this extent – it establishes that absent anything in the agreements, the documents of someone who is a fiduciary will be within the control of the principal, in the sense that the principal will be entitled to inspection of his documents insofar as they are the business documents of the principal.

תום הלב שהפרתו נידונה כעילת תביעה לפי הדין הגיאורגי מקביל לתום הלב הנדרש בדין הישראלי כחובה בכל פעולה משפטית. זאת ניתן להסיק מכך שהשופטת קוקריל, שהיא בעלת תריסין בהתדיינות עסקית בינלאומית, הקפידה לציין את הטענה כי “Georgian law treats good faith as a central, non-negotiable baseline in all commercial relations”. כמדומה, זהו תום לב בעל "מעמד מלכותי", כמעמדו אצלנו, אך כזה שהוא רק תקן התנהגות בסיסי. בד בבד, אין זה תום לב כיסוד נפשי, שהוא חלק מחובת האמון של אמונאים במשפט המקובל. השופטת קוקריל אכן ציינה בנפרד כוונות לצד תום לב, והעירה בהקשר סמוך, כי “the nature of fiduciary duties under Georgian law has not been explored by either party”. בכך אותתה שהיא מודעת לכך שהדין הגיאורגי, המבוסס על המשפט הציבילי, אולי אינו מכיר חיובי אמונאות במתכונת המשפט המקובל. נקודה זו ראויה לציון (השוו רשימה קודמת).

בדין הישראלי גוברת לאחרונה חשיבותה של השאלה אם פלוני פעל בחוסר תום לב כיסוד נפשי בהקשרים תאגידיים. ראשית, ככל שמדובר באמונאים, הרי שהתנהגות כזו תהווה הפרה של חובת האמון שלהם, כאמור. לנוכח התרחבות השימוש במתן פטור מחובות נושאי משרה בחברות ציבוריות (ראו מאמר מאת אסף חמדני ושרון חנס), רק טענה להפרה כזו תתגבר על פטור במסגרת הליך אכיפה פרטית כגון תביעה נגזרת. שנית, כמופע של הנקודה הקודמת, מתחזק העניין בחובת השגחה (duty of oversight) (ראו כהן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ומאמר של רועי שפירא). הפרת החובה אינה מותנית ביסוד נפשי ותיתכן הפרתה בהתרשלות בלבד (למשל, בוכבינדר נ' הכנ"ר). ואולם מעשית, כאשר לדירקטורים יש פטור, הוכחת הזנחה בחוסר תום לב נחוצה כדי להתגבר עליו; ויתכן שהיסוד הנפשי יתבסס כחלק מהדוקטרינה כפי שאירע בדלאוור (ראו Caremark; Stone v. Ritter). שלישית, הפרה ביודעין שוללת כיסוי ביטוחי מטעמי תקנת הציבור (ראו סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח ובספרי), אף כי כאשר מדובר בדירקטורים, ליבם של המבטחים נכמר בדרך כלל והם פותחים את ארנקם מרצונם הטוב. לבסוף, לנוכח הלכת ברדיצ'ב נ' פויכטונגר, גם הפרה של חובת ההגינות של בעל שליטה מותנית ביסוד נפשי סובייקטיבי (ראו רשימה קודמת).

הוכחת יסוד נפשי בהקשרים תאגידיים מאתגרת אף יותר מן הקושי הרגיל הכרוך בהבאת ראיות לכך. בדרך כלל מדובר באירגונים מסודרים, שהתיעוד של התהליכים המתבצעים בהם נערך בקפידה ומתוך מודעות להתדיינות עתידית. מנגד, לעיתים התיעוד עלול להיות לקוי מסיבות עלומות, כפי שנרמז בעניין Pipia. לפיכך יש חשיבות מכרעת לראיות על התבטאויות של המעורבים בדבר היכולות לשקף את הלך הנפש שלהם בשעת מעשה. הקלטות יהיו ראייה מן המובחר (השוו אהרוני נ' שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ ורשימה קודמת). תכתובות דואל, ווטסאפ וכדומה עשויות אף הן לספק תמונה בלתי מופרעת של כוונות, כפי שציין בית המשפט שם כאשר ציווה לגלותן. החלטה זו תואמת החלטה בפרשת Power v. Hodges, שבגידרה הורה בית המשפט לדירקטורים לחשוף את כל תקשורת הדואל שלהם, הודעות טקסט ומסמכים שהחזיקו בענן (ראו רשימה קודמת). גישה זו ראויה לאימוץ בישראל.

להחלטות בעניין Pipia ו-Power יש ערך מיוחד כמקור השוואתי, מכיוון שדיני החברות והאמונאות בישראל וכן סדרי הדין (גם לאחר הרפורמה האחרונה) קרובים לדין האנגלי הרבה יותר מאשר לאמריקאי. בעוד אצלנו זכותו של בעל מניות לעיין במסמכי החברה מוגבלת מאוד, זכות העיון של בעל מניות בחברה דלאוורית פורשה בהרחבה, ולאחרונה התרחבה תחולתה עוד גם לתכתובות דואל, ווטסאפ וכו' (ראו מאמר נוסף מאת רועי שפירא). הפרקטיקה האנגלית וגם זו הדלאוורית תומכות אפוא ביישום גישה מרחיבה זו לגילוי מסמכים גם במסגרת הדיונית הישראלית, ובמיוחד בגילוי מסמכים מקדים לפי סעיף 198א לחוק החברות.

אתה פה פעם ראשונה? את באה לפה הרבה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s