שמחה לעד – האם עד מומחה חב חובת אמון ללקוח?

בפרשת Secretariat Consulting PTE Ltd v. A Company קבע בית המשפט לערעורים באנגליה כי עד מומחה שהתחייב להעדר ניגוד עניינים אינו אמונאי של הלקוח. זמן לא רב לפני כן, בעניין רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ נ' נתיבי איילון בע"מ, נפסלה חוות דעת של עד מומחה בקביעה כי משהוכח ניגוד עניינים מובהק שלו, הגשתה מנוגדת לעיקרון היסוד נגד ניגוד עניינים ולחובת תום הלב בהפעלת זכויות דיוניות. מעבר לעניין המעשי באחריותו של עד מומחה, שתי הפסיקות מאירות כמה סוגיות בדיני אמונאות ואת הטיפול בהן בבתי המשפט.

הסכסוך בעניין Secretariat צמח מפרוייקט של הקמת מתקן פטרוכימי ענק, שכדרכו של עולם, סבל מעיכובים ומעלויות חורגות. אלה הולידו שתי בוררויות: אחת בין הקבלן לקבלן משנה, והשנייה בין הקבלן לחברת ניהול. בבוררות הראשונה הזמין הקבלן חוות דעת מומחה בקשר לעיכובים מחברת ייעוץ שמושבה בסינגפור. בבוררות השנייה הזמינה חברת הניהול חוות דעת מומחה בקשר לעיכובים מחברת ייעוץ שמושבה באנגליה. דא עקא, ששתי חברות הייעוץ הן חלק מקבוצת חברות הפועלות תחת מותג בינלאומי אחד, הגם שאינן בבעלות משותפת. הסכמי ההעסקה בשני המקרים כללו התחייבות להעדר ניגוד עניינים של המומחה למשך העסקתו, ושניהם נחתמו לאחר התחייבות לשמירת סודיות.

בערכאה קמא ניתן צו מניעה נגד עדות המומחה בבוררות השנייה בנימוק כי בבוררות הראשונה נוצרו בין הקבלן לקבוצה יחסי אמונאות, המקימים חובת אמון בדומה לחובה של משרד עורכי דין ללקוח. בית המשפט לערעורים הותיר את התוצאה על כנה, אך נמנע מלבסס אותה על חובת אמון. לשיטתו, די בכך שאיסור ניגוד העניינים היה מעוגן בחוזה בין הצדדים. בחוות הדעת המובילה הביע השופט קולסון רתיעה מופגנת מהחלת חובות אמונאות:

Depending on the terms of the retainer, the relationship between a provider of litigation support services/expert, on the one hand, and his or her client on the other, may have one of the characteristics of a fiduciary relationship, namely a duty of loyalty or, to put it another way, a duty to avoid conflicts of interest. That is not contradicted by the expert’s obligations to the court. But, unlike the judge, I do not consider that it is necessary or appropriate to find the existence of a freestanding duty of loyalty in the present case. … [Deciding] the issue by reference to the terms of the retainer, … is, in my view, a much more satisfactory method than by reference to the more nebulous concept of fiduciary duties.

הנסיבות בעניין רם היו דומות במקצת. רם ביצעה עבודות תשתית בכניסה לרחובות, ותבעה את נתיבי איילון, המזמינה, לפיצוי בגין האצת העבודה לפי דרישתה. רם הגישה חוות דעת מומחה מאת מהנדס, שקודם לכן סיפק לנתיבי איילון שירותי בקרת לוחות זמנים של הפרויקט לפי חוזה שכלל התחייבות לשמירת סודיות. נתיבי איילון טענה לניגוד עניינים חמור.

בהחלטה קמא פסל השופט גייפמן את חוות הדעת. זאת, לנוכח הלכת שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום, הקובעת כי "עיקרון יסוד הוא כי מי שפועל למען אינטרס של אחר, חייב להימנע מניגוד בין אותו אינטרס לבין אינטרס שלו עצמו או אינטרס אחר כלשהו", והלכת שילה נ' רצקובסקי, הקובעת כי "חובתו זו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב' מטילה עליו את החובה לפעול כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו." לפיכך קבע:

העיקרון בדבר איסור על ניגוד עניינים הוא מעיקרון היסוד של שיטת המשפט שלנו, ואינו שואב את כוחו רק מההסדר החוזי בין המהנדס לבין חב' נתיבי איילון. אין להתיר הגשת חוות דעת של המהנדס בפני המומחה של ביהמ"ש. "גיוס" המהנדס … [הינו] בגדר הפעלת כוחות משפטים דיוניים בחוסר תום לב ושלא בדרך מקובלת. פעולה זו נגועה בחוסר הגינות, אין להכשירה ואין לאפשר שימוש בחוות דעתו של המהנדס. … נספח הסודיות בחוזה רק מחזק את טענת ניגוד העניינים המובהק …

בקשת רשות ערעור נדחתה כאמור, תוך שהשופט סולברג מאמץ את נימוקי השופט גייפמן לצד הטעם השגור של הימנעות ערכאת הערעור מלהתערב בנושאים דיוניים טהורים.

בתי המשפט הכא והתם הגיעו אפוא לתוצאה דומה אולם מטעמים שונים ובדרכים שונות. בעוד בית המשפט האנגלי שולל תחולה של חובות אמונאות ונאחז בלשון החוזה, בית המשפט הישראלי מוצא לכאורה חובות אמונאות ונמנע מלהיתלות בלשון החוזה. בעוד בית המשפט האנגלי עומד על כך שזו שאלה תקדימית מהותית ומקדיש לה דיון יסודי ומקיף, בית המשפט הישראלי מתייחס אליה כמובנת מאליה ופוטר אותה בקצרה כעניין דיוני שגרתי.

לפי הלכת Secretariat, עד מומחה עשוי להפר התחייבות חוזית להעדר ניגוד עניינים מבלי שייחשב כאמונאי המפר חובת אמון. בד בבד, ההלכה אינה מבהירה מה הדין כאשר החוזה עם המומחה אינו כולל התחייבות להעדר ניגוד עניינים. זאת, בשעה שהמומחה משתלב לא פעם בצוות של עורכי דין, שהם אמונאים מובהקים, כפי שבית המשפט מציין. עמדתו נראית שלילית, אך הנקודה עמומה. אם התחייבות כזאת תראה כתנאי מכללא בהתקשרות עם עד מומחה, הדבר שקול לקביעתו כאמונאי, ואזי יחולו עליו כל דיני האמונאות, שבית המשפט ביקש להמנע מהחלתם. עם כל הכבוד, עמדתו של בית המשפט נראית מוקשה. בעוד התחייבות לשמירת סודיות אינה מצמיחה חיובי אמונאות (ראו Bolkiah v. KPMG), נראה שהתחייבות להעדר ניגוד עניינים שקולה להתחייבות לכהן כאמונאי, ככלל וביחס לעד מומחה בפרט.

כעת לישראל. פסיקה עניפה דנה במומחה מטעם בית המשפט, וקובעת כי הלה חב חובת אמון וכן חובת מיומנות וזהירות בדומה לכל אמונאי. אלא שחיובים אלה חלים עליו בהיותו חלק ממנגנון הבירור השיפוטי, כזרוע ארוכה של בית המשפט, ולפיכך הוא נתון למשטר דומה לזה של שופט ובורר (למשל, שירותי בריאות כללית נ' פלונית). מומחה מטעם צד שאני.

השאלה אם עד מומחה הוא אמונאי של הלקוח לא נידונה עד כה גם בישראל, למיטב הידוע. לאמיתו של דבר, גם עניין רם אינו מבהיר את השאלה. הלכת הפסק בנויה בשני נדבכים: תחילה נקבע שהתנהגות המהנדס פסולה, ואז נקבע שהסתייעות במהנדס שכזה כעד מומחה חוטאת בחוסר תום לב. לאור זאת ראוי להדגיש, כי הנדבך השני, שהוא היסוד הקריטי בהחלטה, כנראה נותר בשלמותו ומבסס את ההכרעה בנפרד מטיבה המדוייק של הפסלות בהתנהגות המהנדס. כמדומה, אחת היא אם הלה הפר חובת אמון או התחייבות חוזית בנדבך הראשון. חוסר תום הלב של התובעת מתבטא בהסתייעות בהפרה או בגרימה שלה בנדבך השני.

באשר לנדבך הראשון הדברים מעורפלים. מלכתחילה, ספק אם המהנדס היה נגוע בניגוד עניינים. הלכת שמעון, שנפסקה ביחס לעובד ציבור, משקפת את הדין לגבי אמונאים מוכרים ולגבי "מי שפועל למען אינטרס של אחר" (ראו מאמר מאת אהרן ברק). לכאורה, כל צד לחוזה מסחרי "פועל למען אינטרס של אחר", אך לא לכך הכוונה בדברים בעניין שמעון. למעשה, זהו ביטוי מוקדם לגישת ההתחייבות כגישה מושגית לזיהוי יחסי אמונאות (ראו מאמר ורשימה קודמת). איסור ניגוד העניינים מהווה "עיקרון יסוד של שיטת המשפט שלנו" רק ביחס לאמונאי ולא ביחס לצד לחוזה סתם, וכאמור, התחייבות לסודיות כשלעצמה אינה מבססת חובת אמון. בהמשך לכך, ההפרות שיוחסו למהנדס בעניין רם נוגעות לחובותיו כלפי נתיבי איילון ולא כלפי רם, הלקוחה שאותה שירת כעד מומחה.

בעניין רם אין אפוא אסמכתה לסיווגו של עד מומחה כאמונאי של הלקוח. חרף ההסתייגות מכך בעניין Secretariat, נראה שנכון לראותו ככזה. עד מומחה מתפקד בדומה לסוג של אמונאים המכונה לעיתים "אמונאי אפיסטמי" (epistemic fiduciary). הגם שאין לו סמכות ביחס לנכסים של הנהנה, אמונאי כזה נדרש לחוות את דעתו לטובת עניינו של הנהנה בלא חשש להשפעה של עניין זר ותוך גילוי מלא. יועץ משפטי ויועץ השקעות הם דוגמאות מוכרות, ואילו מיועץ תפריט או "יועצת יופי" אין ציפייה לכך (ראו רשימה קודמת). ביחס לעד מומחה נראה שדרישות אלה מתבקשות מעצם התפקיד, ואין הכרח שיהיה להן עוגן בהתחייבות חוזית. חובתו של עד מומחה להעיד אמת, המוצגת לעיתים כחובה כלפי בית המשפט, אינה גורעת כמלוא הנימה מחובת אמון שלו כלפי הלקוח (ראו Jones v. Kaney), ואפשר גם לראותה כחלק מחובת אמון זו בתור מופע של החובה לפעול כדין (ראו כהן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ורשימה קודמת).

אתה פה פעם ראשונה? את באה לפה הרבה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!

מחשבה אחת על “שמחה לעד – האם עד מומחה חב חובת אמון ללקוח?

  1. יוסי אשכנזי

    על דרך האנלוגיה, ניתן להסתכל על האופן שבו התפתח בהלכה הפסוקה חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט. הוא נחשב הרחבה פסיקתית של חסיון עו"ד לקוח (שאף הוא יציר המשפט המקובל), ונובע מהרעיון שבמסגרת הכנה למשפט מתייעצים לא רק בעו"ד אלא גם בגורמים אחרים (מומחים, חוקרים פרטיים, וכו'). לכן החילו עליהם חיסיון דומה שחל על ההתייעצות עם עורכי דין. ובאותו אופן ראוי להחיל עליהם איסור ניגוד עניינים, גם אם הוא לא קבוע מפורשות בכללי האתיקה החלים על אותם בעלי מקצוע.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s