בעניין Broadcasting Investment Group Ltd v. Smith נדרש בית המשפט לעירעורים באנגליה למימשק שבין דיני חברות לדיני חוזים, כאשר דן ביחס שבין הכלל נגד תביעת "נזק משתקף" בידי בעל מניות לבין זכויות הצדדים בחוזה לטובת אדם שלישי. רשימה זו עומדת בקצרה על ההלכה שנפסקה ועל הדין הישראלי בנסיבות מקבילות. בסופה – הודעה.
ארבעה צדדים חברו יחד להקים מיזם משותף לטכנולוגיות שידור. לפי הסכם בעל פה ביניהם, היה הנתבע, סמית', אחראי להעברת מניות בשתי חברות טכנולוגיה לחברה שתקום למימוש המיזם ובה יכהן כדירקטור, וזאת כנגד הזרמת כספים משאר הצדדים. החברה הוקמה, הכספים הוזרמו, אך המניות לא הועברו, והחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון.
התובעת, שהיא אחת מבעלות המניות בחברת המיזם, תבעה את סמית' בטענה להפרת חוזה. הלה הגיב בבקשה למחיקה על הסף בטענה, כי הלכת Prudential Assurance Co Ltd v. Newman Industries Ltd (No. 2) שוללת מבעלי מניות זכות תביעה בקשר לנזק שנגרם לחברה ובעטיו חלה ירידה בשווי המניות או בחלוקה (distribution) בגינן ("נזק משתקף"). טענה זו נראתה לשופט קמא, שמחק את התביעה, ומכאן העירעור.
הסכם המייסדים שהופר היה חוזה לטובת אדם שלישי. מוסד משפטי זה הוכנס לדין האנגלי בחוק מיוחד (Contract (Rights of Third Parties) Act 1999), אשר ביטל הלכה ותיקה ששללה זכות תביעה ממי שאין לו יריבות חוזית בעיקר מכיוון שלא נתן תמורה. סעיף 1 לחוק מכיר בזכות התביעה של המוטב, וסעיף 4 לחוק קובע כי זכותו של המוטב לפי סעיף 1 אינה משפיעה על זכותו של הנבטח לאכוף את החוזה. אלא שהחיוב שהופר הפעם היה לטובת חברה, והנבטח בהסכם היתה בעלת מניות, כך שלכאורה חלה הלכת Prudential. בית המשפט נדרש אפוא לקבוע את היחס בין הדוקטרינה החוזית הכללית לבין הדוקטרינה התאגידית בדבר נזק משתקף.
השופטת ליידי אספלין עמדה תחילה על משמעותה המדוייקת של הלכת Prudential, כפי שזו פורשה לאחרונה בעניין Sevilleja v. Marex Financial Ltd – דהיינו, הכלל נגד תביעת נזק משתקף אינו חל מקום שיש לתובע עילה אישית נפרדת כלפי מי שפגע בחברה (ראו רשימה קודמת). זהו בדיוק פועלו של החוק "החדש" – שהוא מקנה עילה לחברה המוטבת, SS Plc, תוך שהוא שומר על זכויותיה של בעלת המניות, הנבטחת בהסכם המייסדים:
It would be entirely artificial to treat the rule in Prudential as if it were independent of the right in SS Plc which exists as a result of section 1 and causes the rule to apply. … In my judgment, therefore, it would be a nonsense if section 4 were construed in any other way.
בשולי הדברים העירה ליידי אספלין שתי הערות: ראשית, כי התוצאה תהיה זהה גם לנוכח טענה שלחברת המיזם יש עילה כלפי סמית' מחמת הפרת חיובי אמונאות כלפיה (בכך שלא גרם לה לתבוע אותו עצמו על הפרת ההסכם…); שנית, כי המצב עלול להיות סבוך יותר כשמדובר בתביעת אכיפה, לעומת פיצויים, אך הנקודה הושארה למועד אחר.
ומה בישראל?
במישור החוזי, הדין הישראלי השתחרר מוקדם יותר מהעכבות שהיו כרוכות בחוזה לטובת אדם שלישי. חוק החוזים (חלק כללי) נפטר כליל מדוקטרינת התמורה, כידוע, והוא מכיל פרק בדבר חוזה לטובת אדם שלישי. בהבדלים משניים יחסית, סעיף 34 וסעיף 38 לחוק החוזים קובעים הוראות דומות לאלה של סעיף 1 וסעיף 4 לחוק האנגלי. דניאל פרידמן ונילי כהן סבורים בהקשר כללי, לא תאגידי במשמע, כי הנושה רשאי לתבוע את החייב גם בגין הנזק הנגרם למוטב בשל ההפרה (ראו פרק בספרם).
במישור התאגידי, הלכת Prudential אומצה בעניין מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, ובתי המשפט חזרו עליה ועל הכלל בדבר נזק משתקף (ראו גרינפלד נ' לסר; דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ). חרף מעקש מסויים שנוצר, בטעות כנראה, בעניין גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט (ראו הרשימה הנזכרת), הדין אצלנו תואם את הלכת Marex ונכון להסתייע בה.
על רקע זה נידון בפרשת טרייד אין השרון נ' ג'רסי הסכם מייסדים, שערכה חבורה ססגונית יותר לעומת פרשת Broadcasting Investment, ואשר כלל תניית אי-תחרות עם החברה, שהופרה. השופט גרוסקופף סבר שאין כל קושי בכך שאחד מבעלי המניות יתבע בגין ההפרה – קביעה העולה בקנה אחד עם הלכת Broadcasting Investment:
תניית איסור התחרות היא במובהק הוראה המיועדת לזכות את החברה, וחלות לגביה ההוראות הנוגעות לחוזה לטובת צד ג' (ראו סעיפים 34–38 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. לדיון ראו פרידמן וכהן, חוזים – כרך ג' (תשס"ד) 93 ואילך). לפיכך רשאית הייתה החברה להגיש את התביעה לפיצויים בגין הפרת הוראה זו (ומקל וחומר שהתובעים, דהיינו הצדדים להסכם והחברה רשאים לתבוע את הפיצוי בגין הנזק שנגרם לחברה. ראו פרידמן וכהן, שם, עמודים 198–200).
והרי הודעה: הכל מושגח
ביום שלישי, 6.7.2021, יתקיים במרכז הבינתחומי הרצליה ערב עיון בנושא "קיירמארק בישראל? חובות ההשגחה של נושאי משרה בעקבות פסק-הדין בעניין אהרוני נ' בנק מזרחי". האירוע יערך במתכונת היברידית: פיזית בקמפוס הבינתחומי, ובאופן מקוון בזום.
להזמנה ראו כאן. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום אך מותנית ברישום מוקדם כאן.
את באה לפה הרבה? אתה פה פעם ראשונה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!
נקודה בסוף משפט 