בפסק דין ביוטי פיש בע"מ נ' כ.ר חקלאות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נדרש בית המשפט להסכם לשיתוף פעולה בשיווק דגי נוי בין מגדל לבין משווק. הגם שדובר במערכת יחסים מסחרית מובהקת ובטענות להפרת חוזה, עמד השופט פרידלנדר על כך שלמעשה, הצדדים כוננו יחסי אמונאות, וניתח במדוייק את החיובים ואת הפרתם במסגרת המיוחדת של דיני אמונאות. לנוכח קשיים שחווים לעתים בתי המשפט ביישום דינים אלה, עניין ביוטי פיש מהווה נקודת ציון חשובה בהתפתחות הדין הישראלי. עליו ייאמר "מדרום תיפתח הטובה".
התובעת מגדלת דגי נוי מסוג קוֹי "נאיבי" (דהיינו, שלא נחשפו לנגיפים), ואילו הנתבעת משווקת דגי נוי ברחבי העולם. הצדדים הסכימו ביניהם על שיתוף פעולה שבמסגרתו התובעת תשווק את תוצרתה רק באמצעות הנתבעת ומנהלה, ואלה יתנו לתובעת, בתור "מגדל ליבה", זכות קדימה באספקת ההזמנות של הלקוחות וכן יגבו ממנה עמלה נמוכה לעומת זו הנגבית ממגדלים חיצוניים שאינם קשורים בהסכם כזה. בפועל, הנתבעת נמנעה לא פעם מלפנות לתובעת לספק לה דגים והעדיפה לשווק דגים של מגדלים חיצוניים (תראו מופתעים).
התובעת טענה בעיקר להפרת חוזה, בין היתר במעשים הנזכרים וכן בהפסקת הקשר בלא הודעה מוקדמת כמוסכם. השופט פרידלנדר קבע כי ההסכם אכן הופר בשני אלה. ואולם, בעוד שבהפרה השנייה הוא דן כבהפרת חיוב חוזי רגיל, ובטעם, את ההפרה הראשונה – של זכות הקדימה – הוא סבר שיש לנתח לנוכח היחסים המסויימים שיצרו הצדדים, שאותם סיווג כיחסי אמונאות:
ניתן להקיש בין יחסי התובעת-המגדלת והנתבעים-המשווקים בענייננו ליחסי ספק-סוכן, שבהם עוסק חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), תשע"ב-2012 … מערכת היחסים בענייננו דומה, אפוא, למערכת היחסים בין שותפים, בנסיבות שבהן שותף אחד הוא "שותף מנהל" והאחר אינו מעורב בניהול השותפות. ביחסים כאלה, כל שותף חב חובת אמון כלפי השותפים האחרים והשותפות בכללותה, ופעילותו חייבת להיות לטובתם …
מורם מן האמור כי מתקיימים בענייננו שורה ארוכה של מאפיינים המצדיקים תחולה של דיני אמונאות על ההתקשרות הנדונה; כאשר הנתבעים הם ה"אמונאים" והתובעת היא ה"זכאית" … מתקיימים המאפיינים המושגיים של כוח ואחריות, התחייבות ופגיעוּת; אשר הוכרו כמכוננים יחסי אמונאות, ותחולה של דיני האמונאות למניעת ניצול לרעה של הכוח והפגיעוּת. היחסים הלא-סימטריים בין התובעת לנתבעים מנביעים פוטנציאל של ניצול לרעה מצד הנתבעים, העלולים להתפתות לפעולה אופורטוניסטית על חשבון התובעת. לפיכך מתחייבת בענייננו הטלת חובות אמון, וסעדים חמורים בגין הפרתן.
פרשת ביוטי פיש היא "מקרה קשה" מבחינת תחולתם של דיני אמונאות. כלומר, אין מדובר בקטגוריה מובהקת של יחסי אמונאות, המוכרת מכוח הוראה חרותה או הלכה פסוקה, כגון נאמן, עורך דין או יזמים של חברה, אלא במערכת יחסים שמלכתחילה אינה מעוררת בהכרח חיובי אמונאות, אולם בנסיבות המסויימות, לנוכח הסכמות בין הצדדים או התנהגותם בפועל, בית המשפט עשוי לקבוע כי בפניו "אמונאי אד הוק" (במינוח הקנדי לתופעה זו). כך, מפיץ בלעדי עשוי לחוב בחיובי אמונאות, או שלא, לפי הנסיבות (ראו ידיעות אחרונות בע"מ נ' פירסטנברג, מאסיב תקשורת בע"מ נ' פריגוזין וכן כאן וכאן).
בדין הישראלי התפתחו שלוש גישות לזיהוי יחסי אמונאות – האחת קזואיסטית, הנשענת על היקש מקטגוריות מוכרות, ושתיים מושגיות, המתבססות על יחסי כוח/פגיעוּת ולחלופין – על התחייבות (ראו בספרי ובמאמר). גישת הכוח מיושנת ובעייתית, והיא ננטשה במשפט המשווה אך עדיין רווחת בזרם המרכזי בדין הישראלי. גישת ההתחייבות היא הגישה החדישה והעדיפה, וגם לה יש מהלכים אצלנו (ראו זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ורשימה קודמת).
על רקע זה פסק דין ביוטי פיש מדגים מהלך שיטתי לעילא בניתוח יחסי הצדדים. תחילה ננקט היקש מקטגוריה קרובה מבחינת המהות העסקית – של חוזה סוכנות, אשר מכוח סעיף 3 לחוק חוזה סוכנות, הצדדים לו חבים חובת אמון זה לזה. לאחר מכן מובא היקש מעט מרוחק יותר, התואם אף הוא את המהות העסקית בנסיבות – של שותפות, שהיא קטגוריה מוכרת בפסיקה מקדמת דנא וכן בפקודת השותפויות. לבסוף בית המשפט מציין את הגישות המושגיות הכלליות, של כוח והתחייבות. בנסיבות המקרה יסוד ההתחייבות לפעול למען הצד השני מתבטא בהסכם. בית המשפט עורך אפוא דיון מעמיק בזיהוי הגורמים המחוללים כוח ופגיעוּת בנסיבות, ובמרכזם הנחיתות האינפורמטיבית הקשה שבה שרוייה התובעת, כמצדיקים החלה של חיובי אמונאות, ובפרט, חובה לתת גילוי מלא ולקבל אישור למכירה למגדלים חיצוניים.
פסק דין ביוטי פיש מצטרף לפסק דינו של השופט גונטובניק בעניין מרק נ' חג'ג', שגם בו ראה בית המשפט לנחוץ לנתח את מערכת היחסים שבפניו כיחסי אמונאות על בסיס עקרוני. בעוד שפרשת ביוטי פיש נדרשה להכרה באמונאי אד הוק, עניין חג'ג' עסק בהכרה בקטגוריה חדשה של יחסי אמונאות בדמות המארגנים והוועד המפקח בקבוצת רכישה (ראו רשימה קודמת). לא יהיה זה משום הפרזה לומר כי יחדיו שניהם מהווים פסיקה מכוננת בדיני האמונאות החדישים בישראל.
מעבר לעניין העיוני שבדבר, עשויה להשאל השאלה מה רבותא יש בזיהוי יחסי אמונאות במקרה קונקרטי ואיזו טובה תצמח מטיעון כדבעי בדיני אמונאות (במיוחד כאשר דיני אמונאות הם בגדר "תורה היא ולימוד היא צריכה"). ובכן, דינים אלה מקנים יתרונות גדולים לתובע, הנהנה הניפר, בזכויות המהותיות, בסעדים ואף בסדרי הדין והראיות. (לפיכך גם שומה על בתי המשפט להזהר מפני מציאת יחסי אמונאות אד הוק כשאין לכך מקום; ראו כאן וכאן.)
כך, נקבע בפרשת חג'ג' כי לחברי הקבוצה זכות למידע מעבר לחוזה וחרף החוזה. בפרשת ביוטי פיש הדבר מתבטא, בין היתר, בהיקף הסעד הכספי שהתובעת זכאית לו. השופט פרידלנדר קבע:
בשל הפרת חובת-האמון של הנתבעים, הגלומה בהפרת זכות-הקדימה של התובעת – היה מקום לשלול מהם את הרווח שצמח להם מן ההפרה; קרי: את העמלות שנגבו מן המגדלים האחרים, שאליהם הוסטו ההזמנות לקוֹי נאיבי, בתמורה לשירותי השיווק של הנתבעים [ליכט, 333–357]. אולם, התובעת לא ביקשה סעד זה. זאת ועוד: הפיצוי הנפסק לתובעת בהליך זה בגין נזק ממצה את תקרת התביעה כפי שהוגשה לצרכי אגרה; ולפיכך ממילא התובעת לא הייתה יכולה לזכות בסעד כספי נוסף של שלילת רווח. לפיכך איני פוסק לתובעת שלילה של רווחי הנתבעים בגין הפרת זכות-הקדימה.
הסעד הכולל רחב אפוא מפיצויי קיום בחוזים וכן מהשבה בעשיית עושר בגין מוניטין שנתבעה שם (ואין לה בסיס; ראו צמל מדיקל בעמ נ' Composite Resources Inc). ההכרה בזכות לתבוע את עמלות השיווק ראויה להדגשה לנוכח קו פסיקה עיקש אך רעוע, עם כל הכבוד, שלפיו אמונאי מפר זכאי לשכר ראוי, ואשר על התקלה שבו עמדנו לא פעם (ראו למשל כאן וכאן). תובע מיומן ישכיל גם לתבוע בתביעת חשבון את המגדלים האחרים כצד מעורב בהפרת חובת אמון.
נסיים בשיר.
אתה פה פעם ראשונה? את באה לפה הרבה? – הרשמו לעידכונים בכפתור "הרשמה"!
נקודה בסוף משפט 