קרן נאמנות – סעדים נגד דירקטור שקיבל שוחד

בעניין קרן קיימת לישראל נ' דבוש דן בית המשפט בתביעה של קק"ל ושל חברת הבת שלה, הימנותא, נגד משה דבוש, שכיהן כדירקטור בשתיהן. הלה קיבל מאחד גאנם פלאח כמה טובות הנאה בקשר למשרתו, ונקבע כי זוהי "התנהגות חמורה, ואפשר שהיא עולה אף כדי קבלת שוחד." נקודתנו עוסקת בסעד שבית המשפט ראה לפסוק בקשר לכך ובכמה היבטים הניבטים ממנו.

פלאח העביר לצדדים קרובים לדבוש לפחות 67,000 ש"ח. זאת, בשעה שפלאח והימנותא קיימו משא ומתן לקראת עסקות חילופי מקרקעין, ובמקביל, פלאח ודבוש שוחחו ביניהם על העסקות ועל האפשרות שדבוש יעזור לשחרר את העסקות "התקועות" וכן על קידום עסקה נוספת בין פלאח להימנותא. השופט דותן קבע כי דבוש הפר את חובת האמון שלו כנושא משרה והפיק בכך טובת הנאה כספית, אך הוא נתקל בקושי ביחס לסעד, אשר עליו התגבר כך:

לכאורה אין מקום לפסיקת פיצוי להימנותא, שכן, לא נגרם לה כל נזק, היא לא הוציאה כל הוצאה, וההתעשרות לא באה על חשבונה. אולם, ישנם מקרים, חריגים ונדירים יחסית, שבהם ראוי, במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט, להורות על "השבה הרתעתית", או "השבה מחמת שאין חוטא יוצא נשכר". בפסיקה ובספרות המשפטית נמנו שלושה שיקולים לעניין זה: "חומרת התנהגותו של הנתבע; החשיבות שהדין מייחס לכלל שהופר על ידיו; וקיומו של תובע בדרגת קירבה מספקת, שאליו ניתן יהיה להעביר את הרווח" ([מדינת ישראל נ' אבנון], בפסקה 3 לפסק הדין של השופט קרא). שיקולים אלה מתקיימים בענייננו.

כך, בפסקה מהודקת אחת (ובכמה שורות נוספות על אודות השיקולים הנזכרים), משקף פסק הדין את המבוכה שבה שרויה כיום הפסיקה בארץ ביחס לאחריות אזרחית בתרחישי שוחד. שוחד אזרחי, כפי שהיה בבירור בעניין דבוש (ולכן לא היה צורך להסתייג מתיאורו ככזה), הוא חיזיון נפרץ, למרבה הצער, ואינו בגדר "מקרים חריגים ונדירים יחסית". שוחד אזרחי הוא גם תרחיש פשוט לניתוח משפטי, בהיותו דוגמה מובהקת להפרת חובת אמון, כפי שאכן נקבע.

לעומת זאת, בתי המשפט מתקשים להתמודד עם האתגר שבפסיקת סעד אפקטיבי במקרי שוחד. הסיבה לכך היא שלפחות עד כה בתי המשפט נמנעו משימוש בכלים רבי עוצמה שדיני האמונאות מעמידים לרשות הנהנה, לעיתים אף כאשר הלה תבע במפורש סעד באמונאות. במקום זאת הם מתאמצים שלא לצורך למצוא מקור לסעד בדיני עשיית עושר ולא במשפט. כך היה בפרשות מדינת ישראל נ' אבנון ומדינת ישראל נ' יזיד, שעסקו באחריות אזרחית לקבלת שוחד בידי עובד ציבור, וכן בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שדנה באחריות של נושאי משרה בחברה שקיבלו שוחד אזרחי ושל בעל השליטה ששילם להם אותו. בפסק דין דבוש לא נידונו סעדים באמונאות כלל אלא רק חבות בעשיית עושר. (לדיון מפורט ראו מאמר מאת שלכם בנאמנות ורשימות קודמות כאן, כאן וכאן).

בעוד העילה באמונאות מתאימה לתרחישי שוחד ככפפה ליד, העילה בעשיית עושר מתאימה להם כאוכף לפרה. כפי שציין השופט דותן, והעירו גם בתי המשפט בפרשות אבנון, יזיד ודה לנגה, בתרחישי שוחד קשה, ולעתים אי אפשר, להצביע על "נזק" או על כך שההתעשרות הייתה "על חשבון" התובע, וביתר דיוק – על כך שהזכיה באה לנתבע מן התובע, כנדרש בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט. במילים אחרות, בתרחישי שוחד אין העברת ערך פגומה (defective transfer of value) מהתובע לנתבע, כפי שמקובל כיום להמשיג את היסוד המכונן של העקרון הכללי נגד עשיית עושר ולא במשפט.

המענה שנתן לכך השופט דותן – בדמות פסיקת "השבה הרתעתית" – הולך בעקבות דעת היחיד של השופט קרא בעניין אבנון (וכן בעקבות פסיקתה של השופטת מצא בעניין יזיד, שלא אוזכר). גישה זו אינה מדמה "נזק" או התעשרות "על חשבון" התובע, אלא מכירה בכך שהיסוד הזה חסר ומטילה חבות על הנתבע בשל עצם התעשרותו הפסולה. חסרונה הוא שאין זה אלא חילוט אזרחי, שהכינוי "השבה הרתעתית" אינו הולם אותו, והוא מעורר קשיים מהותיים בהיותו עיצום מעין-עונשי הננקט בידי תובע פרטי. לפיכך, יש לו מקום רק כשהוא הכרחי בתכלית. הדבר אינו כך בתרחישי שוחד, שבהם הוא מיותר, שכן דיני האמונאות מספקים ממילא יריבות ברורה, עילה משובחת וסעדים עוצמתיים ועדיפים (ראו במאמר הנזכר).

אין עונשין אלא אם …?

קק"ל והימנותא תבעו בנוסף לכך לחייב את דבוש בפיצויים עונשיים לגבי פרשה אחרת שנידונה בפסק הדין, ואשר בה דבוש הסב נזק להימנותא, ולגבי פרשת פלאח, שבה קיבל שוחד. בית המשפט דחה את התביעה ביחס לשתיהן:

כפי שנאמר ב[עניין בן יהודה נ' ויטנר] (שעליו נסמכות התובעות בדרישתן לפיצויים עונשיים), פסיקת פיצויים עונשיים בגין הפרת חובת אמון טרם נעשתה במשפטנו (שם, בפסקה 94). גם באותו מקרה לא נפסקו פיצויים עונשיים, על אף שבית המשפט סבר שראוי לעשות כן, משום שסעד זה לא נתבקש. בענייננו, סעד זה נתבקש, אולם אני סבור כי המקרה דנן – על פי העובדות והממצאים שקבעתי בכל הנוגע לדבוש [בפרשה האחרת – ע.ל.] – נופל בחומרתו מעניין בן יהודה, ואינו מגיע עד כדי הצדקת תגובה עונשית במישור האזרחי … ובאשר לפרשת פלאח, לגביה ברור שאין מקום להטלת פיצויים עונשיים, שהרי הסכום, שיחויב דבוש לשלם בגין פרשה זו, הוא עצמו פיצוי מעין-עונשי, שתכליתו הרתעתית, וברור שאין מקום להטיל עליו פיצוי עונשי נוסף.

בהקשר זה נבקש להעיר שתי הערות.

ראשית, פסיקת תשלומים עונשיים בקשר להפרת חובת אמון היא סוגיה קשה, המעוררת שאלות כבדות משקל. השופט כבוב בעניין בן יהודה דן בהן באריכות לנוכח הספרות בנושא, וכאמור, ראה להכיר עקרונית באפשרות לעשות זאת. אני סבור כי מלכתחילה, הפקדת כוח ענישה בידי אזרחים, ובכלל זה בדמות תביעת תשלומים עונשיים, אינה דבר ראוי, ויש מקום לעיין מחדש בהכרה בהם בדין הישראלי. ואולם, בדיעבד, משבית המשפט העליון הכיר באפשרות לפסוק תשלומים עונשיים בנזיקין, פסיקתם בתרחישי שוחד היא מן המוצדקות (ראו רשימה קודמת). יתר על כן, אילו נפסקו חשבון ושלילה של שלמוני השוחד בדיני אמונאות, כפי שמתבקש לעשות בנסיבות מעין אלה, לא היה משום כפל ענישה בפסיקת תשלום עונשי בנוסף לכך, והיה לה מקום עקרונית. נראה אפוא, עם כל הכבוד, שההכרעה בנקודה זו בעניין דבוש לא הייתה מיטבית.

שנית, גם במסגרת של עשיית עושר כביכול, שבה נידונה קבלת השוחד, יש כיום מקום לבחון פסיקת תשלומים עונשיים לנוכח פסק דין כהן נ' משה"ב חברה לבניין ופיתוח בע"מ. שם קבע בית המשפט העליון כי חברת בנייה, שפלשה למקרקעין סמוכים והפיקה רווח מבנייה בתת-הקרקע בלא שנגרם נזק לבעליהם, תחוב בפיצוי שהוא כפל הסכום שנפסק מכוח עילה בעשיית עושר חלף סעד של סילוק יד. הבסיס לכך היה כנראה עקרון תום הלב, אך למעט ניתוח כלכלי מבית מדרשו של רונלד קוז היבט זה לא נידון בפירוט, ולכל דבר ועניין אלה תשלומים עונשיים בעשיית עושר. מכיוון שחילוט אזרחי תחת הכותרת "השבה הרתעתית" הוא עיצום מעין-עונשי, כפי שציין גם השופט דותן, היה בהלכת משה"ב משום תניא דמסייעא לפסיקת כפל עונש, בבחינת טובים השניים מן האחד.

תודה לעמית ששלח לי את פסק הדין עם נתינתו.

נסיים בשיר.

באה לפה הרבה? אתה פה פעם ראשונה? – הרשמו לעדכונים בכפתור "הרשמה"!

מחשבה אחת על “קרן נאמנות – סעדים נגד דירקטור שקיבל שוחד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s