ארכיון רשומות מאת: Amir Licht

אודות Amir Licht

פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה

אמונאי בקליק? – הדחיית חוב של בנק ונושה מקצועי אחר

בפסק דין שמס נ' כונס נכסים רשמי תל אביב נקבעה הלכה תקדימית, כאשר השופט מאור החיל את הדוקטרינה של הדחיית חוב על הלוואות שנטל לווה יחיד מבנק הפועלים במסגרת "אשראי בקליק" במרשתת. בכך סטה בית המשפט במודע מעקרון השיוויון בין הנושים שקובע סעיף 76 לפקודת פשיטת הרגל. נקודתנו מצביעה על כמה היבטים כלליים לגבי הדחיית חוב של נושים שאינם אנשי פנים בחברה, ומבקרת את השימוש שנעשה בחובת האמון לביסוס ההכרעה.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

תרבחו ותסעדו – סעדים על הפרת חובת אמון בהעדר נזק

אחת הסברות המפורסמות לגבי דיני החברות בדלאוור גורסת שהם "חזקים בדיבורים", כלומר, מתגאים בקביעת כללי אחריות ביד רמה אך בכל הקשור להטלת אחריות בפועל ידם רפה. פסק דין של הצ'נסרי מהחודש שעבר בעניין Ravenswood Inv. Co., L.P. v. Estate of Winmill עוסק לכאורה במסכת עובדות מסוג זה. חרף קביעות נוקבות כי נושאי המשרה הפרו חובת אמון בהקניית תגמולים לעצמם, יצאה החברה וידיה על ראשה. רשימה זו בוחנת אם ראוי לייחס את הכשל לבית המשפט או שמא לעורכי הדין. בסופה – הודעה משמחת.

להמשיך לקרוא

שלילה כפולה – חבות בעל שליטה הגורם להפרת חובת אמון של נושא משרה

פסק הדין בעניין דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ אישר הסכם פשרה בנוגע לתביעה נגזרת שהוגשה נגד נושאי משרה בחברה לישראל ונגד בעלי השליטה בה, אשר שילמו להם בונוס על הצלחת מהלך עסקי מורכב – בונוס שהוגדר "שוחד אזרחי". רשימה זו עוסקת בכמה נקודות העולות מפסק הדין בקשר לחבותו של צד זר הגורם להפרת חובת אמון – סוגייה שלגביה עוררה החלטת אישור התביעה הנגזרת קשיים, שעסקנו בהם בעבר.

להמשיך לקרוא

ברכת המוצא – סעדים בגין נטילת הזדמנות עסקית של חברת הזנק במגזר ההייטק

פסק הדין בפרשת אינטגריטי תוכנה 2011 בע"מ נ' גונן עוסק בתרחיש שבו אנשי מפתח בחברת הזנק בראשית דרכה נוטשים אותה לטובת חברה צעירה יותר עם חלומות וורודים יותר. כאשר המהלך כרוך בניצול הזדמנות עסקית של החברה הראשונה אפשר להבין את תיסכולם של הנותרים מאחור, אך תירגומו לסעד משפטי מתברר כאתגר לא פשוט. רשימה זו בוחנת את המענה המקורי שנתן לכך השופט אלטוביה בין הכללים החשובים שקבע להתנהלות תקינה בתחום דינמי זה ואת הטלת האחריות על מי שגרם להפרת חובת האמון.

להמשיך לקרוא

ראשון לציון מארש – לקראת תביעה נגזרת נגד משחד ומשוחד בשלטון המקומי

גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון בבית משפט השלום בראשון לציון אינו מעסיק את הבלוג ואת קוראיו בדרך כלל, אך לא כך הפעם. בעניין מדינת ישראל נ' אמסלם הרשיע השופט ארניה את הקבלן יצחק אמסלם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם עו"ד רועי בר, שהיה היועץ המשפטי החיצוני לעיריית ראשון לציון ובמקביל הועסק על-ידי אמסלם וטיפל בעניינים שלו ושל חברת הבנייה אלמוג שבבעלותו. לצד עונשים נכבדים שהוטלו על השניים עומדות כלפיהם וכלפי החברה עילות אמונאיות חזקות למדי. מימושן של עילות כאלה נגד משחדים ודומיהם חיוני מאי-פעם במאבק נגד השחיתות השלטונית.

להמשיך לקרוא

לעילה ולעילה – קיפוח וחובת אמון, הגינות והגינות מלאה, וגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

בהחלטה בעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית בנוגע לעסקה שבה רכשה חברת נסטלה, שהיתה בעלת השליטה בחברת אוסם, את מניות הציבור באוסם והפכה אותה לחברה פרטית בבעלותה המלאה. הצו שנתנה השופטת רונן נרחב בהיקפו, כדי שאפשר יהיה לברר כראוי את תקינות ההליכים לאישורה ואת הגינות התמורה שקיבל הציבור. הגם שהתוצאה נראית נכונה, בדרך אליה ביצע בית המשפט כמה מהלכים מוקשים שיחייבו התייחסות או תיקון בעתיד.

להמשיך לקרוא

חשבון פשוט – חובות הגילוי של המארגנים ושל הוועד המפקח בקבוצת רכישה

בפרשת מרק נ' חג'ג' טענו חברים בקבוצת רכישה כי היזמים מונעים מהם מידע ומטעים אותם בכוונה להסתיר כשלים בניהול הפרוייקט והטבות למקורבים. בהעדר תשתית משפטית חרותה לפעילות של קבוצות רכישה פנה השופט גונטובניק לעצב את חובות הגילוי והדיווח של בעלי התפקידים העיקריים בהן לאור עקרונות יסוד בדיני השליחות, נאמנות, ו- אכן, אמונאות. רשימה זו בוחנת כמה מההלכות התקדימיות שנקבעו בפסק הדין, המדגימות את החיוניות הרבה של דינים אלה ואת התועלת שבחידוש ההיכרות עמם.

להמשיך לקרוא