בפסק דין ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ דן בית המשפט העליון ביישום מבחן הרווח לביצוע חלוקה, ובכך עסקנו ברשימה הקודמת. רשימה זו מוקדשת להערת אגב מפורטת שהוסיף השופט מינץ, ובה התייחס לסעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובכלל זה – לחובת צמצום הנזק לנושים ולתחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי. הדברים ראויים לעיון, בין היתר, לנוכח עמדה שונה שנוקט המשפט המשווה, אשר על פיו הותקן ההסדר הישראלי.
להמשיך לקרואקטגוריה: ממשל תאגידי
אבן מקיר תזעק – אחריות דירקטור לחלוקה מותרת בחוסר תום לב
בפסק דין ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ קבע בית המשפט העליון, כי את מבחן הרווח לביצוע חלוקה יש ליישם כמבחן טכני, צופה פני עבר, שאינו כרוך בהפעלת שיקול דעת מהותי. ואולם, אמר השופט עמית, "בהינתן חוסר בהירות מסוים שעלול להתעורר בעקבות פסק דינו של בית משפט קמא אל מול החלטת בית המשפט המחוזי בעניין [להב נ' אי די בי חברה לפתוח בע"מ], ראינו לנכון להרחיב קמעה, למען יוסרו הספקות ויחודדו הדברים." נקודתנו מבקשת לתהות עד כמה עלה הדבר בידי בית המשפט.
להמשיך לקרואוקטור חסון – מתי עניין אישי מבסס הפרה של נושא משרה ושל בעל שליטה
רשימה קצרה זו משלימה רשימה קודמת, שבה עסקנו בהחלטות בעניין אהרוני נ' שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ ובעניין כהן נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ. בעניין שפיר הנדסה אישר השופט אלטוביה להגיש תביעה נגזרת נגד דירקטורים ונושאי משרה בטענות להפרת חובת אמון בקשר למהלך שנתן הטבה מופלגת לבעלי השליטה. בהערת אגב בגדר ההחלטה תיאר בית המשפט את האופן שבו תיבחן אחריות בעלי השליטה. לנוכח דלות החומר בכל הקשור לחובת ההגינות של בעלי שליטה מציעה ההערה חומר למחשבה. בכך נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואכורח ועדתו – אישור תביעה נגזרת חרף המלצת "ועדה עצמאית"
שני מותבים במחלקה הכלכלית בתל אביב החליטו לאחרונה לאשר הגשת תביעה נגזרת או לדחות בקשת מחיקה על הסף של תביעה נגזרת בטענות להפרת חובת אמון בחברה, וזאת חרף החלטות דירקטוריון שאימצו המלצות של "ועדות עצמאיות" שלא לתבוע. הגם שהגיעו להכרעה דומה, השופט אלטוביה בעניין אהרוני נ' שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ והשופטת רוזן עוזר בעניין כהן נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ עשו זאת בדרכים שונות מאוד. רשימה זו עומדת על כמה נקודות מפתח בהחלטות ועל האתגרים שעוד נכונו בדרך לביעורן של "הוועדות העצמאיות" מהנוף המשפטי בארץ.
להמשיך לקרואצוף, תראה! – עניין אישי ושיקולים זרים של נושא משרה והסעד על הפרת חובת אמון
בעניין כהן נ' אקויטל בע"מ אישר השופט אלטוביה להגיש תביעה נגזרת נגד דירקטורים ונושאי משרה אחרים בחברת אקויטל בשל התנהלותם בעיצוב העסקה לצמצום שכבות באשכול החברות שבו החברה הוחזקה לנוכח העדפותיו של בעל השליטה. ההחלטה מאששת כמה נקודות משפטיות בסיסיות בקשר להפרת חובת אמון, שלא למותר לשוב ולהדגישן. אגב כך היא מספקת הזדמנות להרחיב את היריעה ולעמוד על נקודות נוספות ביחס לסעדים בתרחיש מעין זה.
להמשיך לקרואודגלו עלי תאווה – אחריות נושא משרה להטרדות מיניות בחברה ובגדר חובת ההשגחה
בפרשת McDonald’s Corp טענו התובעים הנגזרים כי סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת מקדונלדס העולמית הפר חובות אמונאות בכך שהיה מודע להטרדות מיניות בחברה ואף שלח בהן יד בעצמו. סגן הצ'נסלור לסטר דחה את בקשתו לסילוק על הסף בקובעו כי גם נושא משרה שאינו דירקטור חב חובת השגחה לפי הלכת Caremark וממילא הוא מפר חובת אמון בעצם מעשה ההטרדה. בהיבטי הדין הישראלי של ההחלטה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואשופט ובודק – מינוי מומחה בהליכי תביעה נגזרת, אישור פשרה, ושוב "ועדה עצמאית"
בעניין אהרוני נ' בנק הפועלים בע"מ אישרה השופטת יעקבי הסדר פשרה בהליך תביעה נגזרת בקשר להפסדים שבנק הפועלים ספג כתוצאה מהתנהלותו מול אליעזר פישמן. במסגרת זו היא דחתה הצעה למנות בודק כדי שיחווה דעה על הפשרה המוצעת. רשימה זו עומדת על מאפייניו של הבודק שמינויו נדחה לעומת אלה של מומחה או חוקר, שמינויו חיוני כדי לספק לבית המשפט בסיס מהימן להחלטה וכדי להדוף ניסיונות לחטוף ולחסל באיבם הליכי תביעה נגזרת באמצעות "ועדה עצמאית" כביכול.
להמשיך לקרואמהרסייך ומחריבייך ממך יצאו – אימתי קמה חובת אמון כלפי בעל מניות ובכלל
בעניין Kelly v. Baker טען בעל מניות, כי דירקטורים בקבוצת חברות משפחתית הפרו כלפיו חובת אמון בכך שלא נתנו לו גילוי מלא על עסקה שבה רכשו את החברה מידי בעלי מניותיה (MBO – Management Buyout). בדחותו את התביעה, נדרש בית המשפט לשתי סוגיות שיש בהן עניין גם בדין הישראלי: אימתי נוצרים יחסי אמונאות וחובת אמון בכלל, ומתי חבים דירקטורים חובת אמון לבעל מניות בפרט. בכך נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואקרן נאמנות – סעדים נגד דירקטור שקיבל שוחד
בעניין קרן קיימת לישראל נ' דבוש דן בית המשפט בתביעה של קק"ל ושל חברת הבת שלה, הימנותא, נגד משה דבוש, שכיהן כדירקטור בשתיהן. הלה קיבל מאחד גאנם פלאח כמה טובות הנאה בקשר למשרתו, ונקבע כי זוהי "התנהגות חמורה, ואפשר שהיא עולה אף כדי קבלת שוחד." נקודתנו עוסקת בסעד שבית המשפט ראה לפסוק בקשר לכך ובכמה היבטים הניבטים ממנו.
להמשיך לקרואחמישים גוונים של שחור – דרגות של אי-עצמאות אצל דירקטורים חברי "ועדה עצמאית" ובכלל
בעניין BGC Partners, Inc נדרש הצ'נסרי בדלוור לאחרונה לעסקה של חברה שלבעל השליטה היה עניין בה. לכמה מחברי ועדת הדירקטורים שהוקמה לצורך המשא ומתן היו זיקות שונות אליו, וכך נדרשה סגנית הצ'נסלור וויל להבחנה בין מידת הנגיעוּת של חבר ועדה עצמאית בעסקה נגועה לבין זו של דירקטור בהקשר של הליכי תביעה נגזרת. בכך נעסוק הפעם.
להמשיך לקרוא