קטגוריה: ממשל תאגידי

חובות הלבבות – איסור קיפוח, תום לב וחובת תום לב של בעלי מניות

שתי פרשות מהעת האחרונה נדרשו לטענות בדבר חובות בעלי מניות בחברות פרטיות. בעניין טופז (יוכט) נ' יוכט דן בית המשפט העליון בהחלטות האספה לשנות זכויות הצמודות למניות, הכשיר אחת משמצא כי לא הפרה את חובת תום הלב, ופסל אחרת בקובעו כי הייתה מקפחת. בעניין מימון נ' אונבו טכנולוגיות מזון בע"מ נקבע כי החלטה על גיוס הון שידלל בעל מניות נגועה בניגוד עניינים ועלולה להיות מקפחת. פסיקה זו מעוררת סוגייה קשה במיוחד ביחס לדרישת תום הלב בקשר לאיסור הקיפוח, והתפתחויות מאוחרות בישראל אף העצימו את הסבך המשפטי המאפיין אותה. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בנושא, ומצביעה על נקודות הטעונות הבהרה.

להמשיך לקרוא

חרמי וקונמי – התחשבות בשיקולים חברתיים ובמדיניות ממשלתית על ידי משקיע מוסדי

בפסק דין Palestine Solidarity Campaign Ltd v. Secretary of State for Housing, Communities and Local Government דן בית המשפט העליון באנגליה בהנחיות מינהליות לניהול תכניות תגמולים, אשר שללו מדיניות השקעה המקדמת חרם, משיכת השקעות או עיצומים כלפי מדינות זרות. זאת, על רקע פעילות אנטי-ישראלית של תנועת ה-BDS. שופטי הרוב פסלו את ההנחיות לנוכח פגיעתן ביכולתם של מנהלי התכניות לקיים את חיובי האמונאות שלהם, ואגב כך היתוו כללים להתחשבות בשיקולים חברתיים על ידי גופים מוסדיים.

להמשיך לקרוא

מזימה בלתי אפשרית – כיצד לאשר תכנית הסדר להפיכת חברה ציבורית לפרטית

בעניין תמדא בע"מ נ' ממונה על חדלות פירעון נידונה בקשה לאישור עסקת going private, שבה חברה ציבורית תרכוש את מניות המיעוט בעזרת מימון מבעל השליטה. השופטת רונן קבעה, שניתן לבצע את המהלך בתכנית הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, אולם רק "לאחר שבית-המשפט יבחן את תנאי העסקה תחת סטנדרט ביקורת מחמיר של הגינות מלאה." רשימה זו עומדת על כמה כשלים שנפלו בניתוח המשפטי ומחייבים תיקון, במיוחד לנוכח החשש מהתרבות בקשות לאישור תכניות הסדר על רקע משבר הקורונה.

להמשיך לקרוא

הוועדה המסדרת – תשלום שוחד, הפרת חוק והמלצות "ועדה עצמאית" לקראת תביעה נגזרת

בעניין טלמור נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ אושר ערב הפסח הסדר פשרה בקשר לפרשות שוחד בחוץ לארץ, שבהן הסתבכה החברה והוגשו לגביהן בקשות גילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת. האישור ניתן לנוכח המלצה של "ועדת תביעות בלתי תלוייה" שהחברה מינתה, שסברה כי לא ניתן לבסס הפרת חובת אמון בפרשה, אולם תביעה על הפרת חובת זהירות אינה מופרכת. זהו שלב נוסף בהתבססות המנגנון הבעייתי של "ועדה עצמאית" לחסימה או לחיסול של תביעות נגזרות. רשימה זו בוחנת אפוא כמה נקודות בפסק הדין הראויות לעיון נוסף.

להמשיך לקרוא

כיצד יינגף הנגיף – כפפות, מסכות והשעיית החובה לצמצם את היקף חדלות הפירעון

ממשלת הוד מלכותה, באמצעות השר לענייני עסקים, הכריזה לפני ימים אחדים על תכנית פעולה להגברת המאבק בנגיף הקורונה. במסגרת זו נכללים קיצור הליכי רישוי לציוד מיגון אישי לצוותים רפואיים, הקלה בייבוא כוהל המשמש לייצור אמצעי חיטוי, וגם כוונה להשעות לשלושה חודשים את החובה החלה על דירקטורים בחברה חדלת פירעון למזער את הנזק לנושיה. חובה דומה חלה על דירקטורים בישראל מכוח סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מכיוון שגם רעיונות עלולים להתפשט באופן ויראלי, בוחנת רשימה זו בקצרה את החובה ואת מידת הטעם בהשעייתה.

להמשיך לקרוא

שניים סינים – תביעת שלילה בגין חריגה מהרשאה וטענת אי-ניקיון כפיים

בפרשת Wang v. Wang חברו מר וואנג וגברת וואנג לרכוש ביחד נכס מקרקעין בקנדה. האדון חרג מההרשאה בייפוי הכוח שקיבל מהגברת, ונטל בעזרתו הלוואה מובטחת במשכנתא לרכישת חלק מהנכס עבור עצמו. פסק הדין מספק דוגמה יפה לסעד של שלילת טובת הנאה בהעדר כל נזק לנהנה, שבתי המשפט בארץ התקשו בו מעט, ואגב כך דן גם בטענת הגנה נדירה של אי-ניקיון כפיים בתביעה נגד אמונאי מפר.

להמשיך לקרוא

ושמרת כל חוקיו – אחריות נושא משרה להתנהלות החברה שלא כחוק

בעניין כהן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ טען המבקש, כי על נושאי משרה בחברת בזק לפצות אותה בגין עיצום כספי שהוטל עליה, מכיוון שנקטו מדיניות מכוונת לסיכול רפורמה שקבע משרד התקשורת. בהעתרה לעיקר הבקשה קבעה השופטת רונן הלכה תקדימית, כי "פעולה בלתי-חוקית מכוונת ומודעת של נושאי המשרה בשם החברה היא הפרה של חובת הזהירות וחובת האמונים שלהם כלפי החברה, תהיה המוטיבציה לפעולתם אשר תהיה." רשימה זו עומדת על יסודות ההלכה ועל התנאים להטלת אחריות על פיה.

להמשיך לקרוא