קטגוריה: ממשל תאגידי

הוועדה המתמדת – מקומו ומעמדו של דו"ח וועדה עצמאית בתביעה נגזרת

לפני ימים אחדים התפרסמה כאן רשימה בעקבות פסק דין אוסטרובסקי נ' השקעות דיסקונט בע"מ, ובה נידון בין היתר מעמדה של "וועדה בלתי תלויה" המוקמת לנוכח תביעה נגזרת. והנה, בד בבד עם פירסום הרשימה, נתן השופט אלטוביה החלטה קצרה בעניין כימיקלים לישראל בע"מ נ' שירי, שבה דחה בקשה לצרף דו"ח של וועדה מעין זו במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת. רשימה זו משלימה אפוא את הרשימה הקודמת.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

עוד מחכה לאחד – מתי תוכל חברה ליטול תביעה נגזרת מידי התובע הנגזר?

אישור הסכם פשרה בעניין אוסטרובסקי נ' השקעות דיסקונט בע"מ (חברת השקעות דיסקונט בע"מ נ' דנקנר) חותם התדיינות בנוגע לאחד מכשלי הממשל התאגידי הקשים של השנים האחרונות, בדמות החלטתו של דירקטוריון דסק"ש לרכוש את העיתון "מעריב". אגב כך נדרש השופט גרוסקופף לכמה סוגיות הנוגעות ליחסים שבין החברה לבין באי כוחה כאשר מתגלעות מחלוקות בין אלה לבין הדירקטוריון המכהן. רשימה זו עומדת על קביעות מעניינות בפסק הדין לצד נקודות פתוחות שיצריכו הכרעה בעתיד, במיוחד באשר לזהותו של הגורם הרשאי להתערב בתביעה הנגזרת ואף להביא לחיסולה.

להמשיך לקרוא

שמלה לך קצין תהיה לנו – למי חבים מפרק, כונס נכסים ובעל תפקיד את חובותיהם?

בעניין קופת הגמל אקסלנס גמל נ' נכסי משפחת פישמן בע"מ הורה הנשיא אורנשטיין על פירוק החברה המשיבה, שחובותיה עולים על  1,500,000,000 ש"ח, לאחר שבעל השליטה, אליעזר פישמן, כבר הוכרז פושט רגל. במוקד הדיון ניצבה השאלה אם ראוי למנות את עו"ד יוסי בנקל, הנאמן בפשיטת רגל של פישמן, גם כבעל התפקיד בפירוק לנוכח טענות בדבר ניגוד עניינים בין שתי המשרות. הטענות נדחו ובנקל מונה גם כבעל תפקיד, אך ההחלטה מותירה כמה סוגיות הראויות לעיון בנוגע לחובותיו של בעל תפקיד בחדלות פרעון כ"קצין" של בית המשפט.

להמשיך לקרוא

סיכון מוסרי – בעל שליטה ודירקטור המכהן כמנהל סיכונים בחברה

בעניין ג'יג'יני נ' כלכלית ירושלים בע"מ נידונה בקשה לגילוי מסמכים לקראת הגשת תביעה נגזרת. החברה ובנותיה השקיעו ברוסיה ובאוקראינה וספגו הפסדים לאחר קריסת המטבעות המקומיים שם בעקבות המשבר סביב הפלישה הרוסית לחצי האי קרים. בין היתר נטען, שהחברה לא גידרה את סיכוניה וכי אליעזר פישמן, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון, הפר חובת אמון מחמת ניגוד עניינים כאשר כיהן כמנהל הסיכונים בחברה, בשעה שהיה ערב לחובות שלה וגם היה חייב בעצמו כהנה וכהנה. בחינה ביקורתית של טענות המבקש הביאה את בית המשפט להבהיר, שלא כל עניין אישי שיש לנושא משרה בקשר לחברה בהכרח נוגד או סותר את חובת האמון שלו.

להמשיך לקרוא

כל תגמולוהי עלי – מתי אישור אסיפה כללית אינו מכשיר תגמול לדירקטורים?

בעניין Investors Bancorp קבע בית המשפט העליון של דלאוור לפני ימים אחדים אמות מידה נוקשות לתוכניות תגמול לדירקטורים ונושאי משרה. במסגרת זו נפסל מענק מניות מכוח תכנית תגמול שהקנתה לדירקטורים שיקול דעת בהקצאת ניירות ערך של החברה, הגם שהיא אושרה באסיפה הכללית ברוב מוחץ, ונפסק שהמענק נגוע בהפרת חובת אמון. חרף קיומם של הבדלים בין הדין הדלאוורי לדין הישראלי בהסדרי התגמול לנושאי משרה בפרט ובדרכים להכשיר הפרת חובת אמון בכלל, יש בפסק הדין הדרכה רלוונטית לעיצוב של תכניות תגמול בישראל.

להמשיך לקרוא

נאמנים פצעי אוהב – ניגוד עניינים, תום לב ושיקולים זרים בהפרת חובת אמון

בבג"ץ זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית קבע בית המשפט העליון, כי הממונה על הרכוש הנטוש באיו"ש חב חובת אמון לבעלי מקרקעין נטושים, שאותם הוא מחזיק בבעלותו לטובתם, בדומה לנאמן. הלה נקט צעדים נמרצים במיוחד לבניית בתי מגורים עבור מתיישבי עמונה, אך נפסק כי הוא לא הפר בכך את חובת האמון שלו לבעלים הנפקדים. לאחר שרשימה קודמת עמדה על חידוש הלכה חשוב בקביעת חובת אמון, רשימה זו מצביעה על קשיים בניתוח ההפרה לנוכח השיקולים הזרים שהדריכו את הממונה. סוגייה זו מתעוררת לעתים לגבי דירקטורים ועובדי ציבור הנתונים להשפעות חיצוניות, ומכאן חשיבותה העקרונית.

להמשיך לקרוא

כף התקווה הטובה – לקראת תיקון ההלכה בדבר "שיקול דעת עסקי סביר"

נקודתנו חוזרת להחלטה בעניין ורדניקוב נ' אלוביץ, שבה דחתה הנשיאה נאור בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שבערעור בפרשת בזק. לאחר שרשימה קודמת דנה בהשלכות המפליגות של ההחלטה לגבי חובת האמון, לנוכח צמצומה של הלכת הערעור בדבר "בחינה מוגברת" לנסיבות ייחודיות, רשימה זו מפנה את תשומת הלב לאמרת אגב מוצנעת בהחלטה, הנוגעת לחובת הזהירות. אמרה זו מסייעת להעמיד על דיוקו את הדין לגבי כלל שיקול הדעת העסקי לנוכח קשיים שהכניסה בו הלכת תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'.

להמשיך לקרוא