קטגוריה: ניירות ערך

שניים דינים – לשאלת הדין החל על אחריות אזרחית בחברה כפולת רישום

בהחלטה בעניין חזן נ' סרגון נטוורקס בע"מ אישר השופט אלטוביה להגיש תובענה ייצוגית נגד החברה ונושאי משרה בה בטענה למצג מטעה בדיווחיה. לנוכח העובדה שמניות סרגון נסחרו במסגרת הסדר הרישום הכפול, הוא קבע כי הדין הישראלי חל על אחריות הנתבעים. בכך נקט עמדה שונה מזו שנקטו כמה בתי משפט עד כה, שראו להחיל את הדין הזר, האמריקאי. רשימה זו עומדת על כמה נקודות עקרוניות בסוגייה, המייחלת להסדרה מקיפה זה למעלה מעשרים שנה.

להמשיך לקרוא

הסתמכות נחזית – האם דוקטרינת "תרמית על השוק" נקלטה בישראל?

בעניין רהב נ' דנקנר אישרה השופטת רונן בקשה להגשת תביעה ייצוגית נגד נוחי דנקנר ואיתי שטרום בקשר לפעולות של הרצת מניות, שבגינן הורשעו בעבירות לפי חוק ניירות ערך. במסגרת זו אושרו עילות נזיקיות רגילות, הכוללות יסוד של הסתמכות, תוך שימוש בדוקטרינה של תרמית על השוק. גודש האירועים בעת האחרונה מיסך אולי את החלק הזה בהחלטה, שאחרת היה מעורר התרגשות לפחות בחוגים מסויימים. ברשימה זו נעסוק בו ובכמה קושיות שהוא מעורר.

להמשיך לקרוא

תנו לשמש יד – חובת הגילוי בפנייה לבעלי מניות מהציבור

נקודתנו חוזרת לפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, שבו נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה. ברשימה קודמת עמדנו על כמה סוגיות במסגרת הכללית של הדיון המשפטי, ואילו הפעם נעסוק בקביעה מסויימת – כי "הגילוי לבעלי-המניות בקשר להצבעה באסיפה הכללית אינו צריך להתמקד באופן העבודה של הוועדה."

להמשיך לקרוא

גילוי וכיסוי בלשון – חובות הגילוי של דירקטור, שותף ואמונאים אחרים

בית המשפט העליון בדלאוור נתן לאחרונה שני פסקי דין, העוסקים בהיקף הגילוי הנדרש מאמונאי כגון דירקטור ושותף. בעניין City of Fort Meyers General Employees Pension Fund v. Haley דובר בדירקטור שלא גילה לדירקטוריון את כל פרטי חבילת התגמול שציפתה לו עם השלמת עסקה, ועניין Dohmen v. Goodman דן בגילוי חלקי בחילופי דברים בין שותפים לקראת השקעה. ביני לביני הוזכרו חובות גילוי מסוגים שונים. רשימה זו עומדת על נקודות בפסקי הדין שיש להן נפקות לדין הישראלי, לצד נקודות מוקשות שיש בהם.

להמשיך לקרוא

מותרת לשוק – תובענה ייצוגית ברישום כפול ויעילות השוק של הבורסה בתל אביב

בהחלטה בעניין Roofers’ Pension Fund v. Papa אישר בית משפט פדרלי תובענה ייצוגית בשל הטעייה בניירות ערך נגד חברת פריגו, הרשומה ברישום כפול בניו יורק ובתל אביב. באופן תקדימי כוללת הקבוצה שאושרה משקיעים שרכשו מניות בבורסה של תל אביב על יסוד עילות הטעייה לפי הדין האמריקאי. רשימה זו עומדת על היבטים מחדשים בהחלטה ועל השלכות אפשריות שלהם ביחס לאישור תובענות ייצוגיות בניירות ערך בישראל בכלל.

להמשיך לקרוא

תרועה לאדם הפשוט – מהותיות וחובת הגילוי למשקיע מתוחכם

בעניין גאון נ' נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נידונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשל שורת טענות לפרטים מטעים בדיווחי חברה ציבורית בקשר לתקלות וקשיים בתהליך הייצור. סגן הנשיא כבוב קבע כי אף אחד מפריטי המידע השנויים במחלוקת לא היה מהותי, ולפיכך דחה את הבקשה כולה. רשימה זו מתמקדת בקביעה כי מידע שרק משקיע מתוחכם יכול או רוצה לקבלו אינו טעון גילוי – קביעה שהשלכותיה מרחיקות לכת וכנראה אינה יכולה לעמוד.

להמשיך לקרוא

יש ראשית לראשיתו – מתי למנות ועדה עצמאית לנוכח עסקה נגועה בחברה?

מלכתחילה – from inception, ab initio. זאת התשובה שנותן הדין הדלאוורי לשאלה שבכותרת כאשר מדובר בעסקות נגועות שבעל השליטה צד להן, כגון רכישת מניות המיעוט באמצעות מיזוג. בעניין Flood v. Synutra International, Inc נדרש בית המשפט העליון של דלאוור להכריע מתי בדיוק מתרחש אותו אירוע בראשיתי של תחילת העסקה, והדעות שם נחלקו. רשימה זו עומדת על לקחים שאפשר להפיק מן הפסיקה בדלאוור בקשר לאישור פעולות נגועות בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

אין כבודו מחול – אימתי הפרת חובת אמון אינה נמחלת חרף הסכמה כללית?

בעניין ק.ד.מ. הנדסה ומנופים בע"מ נ' הכנ"ר נידונה בקשה לפסול את רו"ח עליזה שרון מלכהן כנאמנת בהקפאת הליכים, משלא גילתה זיקה לנושה מהותי של החברה. השופטת טאובר דחתה את הבקשה בנימוק כי כל הנושים "היו מודעים למלוא העובדות." מוקדם יותר, בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הכנ"ר, אישר הנשיא אורנשטיין הסדר חוב ענק, שכלל מחילה ליו"ר ובעל השליטה, לב לבייב, לנוכח תביעה נגזרת המתנהלת נגדו. האישור נומק בכך שבפני הנושים, שהסכימו להסדר פה אחד, "נפרשה מלוא היריעה וניתן מלוא המידע לגבי התביעה הנגזרת." רשימה זו בוחנת אפוא אימתי הסכמה כללית עשויה שלא להספיק למחילה על הפרת חובת אמון.

להמשיך לקרוא

מסלולים מסולסלים – אחריות של בנק כלפי לקוח בקשר להפרת תנאי החשבון

 

בעניין בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' לפינר אישר בית המשפט העליון להגיש תביעה ייצוגית נגד הבנק בטענה כי לא עמד בחובותיו לגבי גביית עמלות בחשבונות סטודנטים, מכיוון שלא הבחין כראוי בין מסלולי הטבות שונים. לצד עילות נזיקיות שהוזכרו בקשר להפרות אלה צויינה גם הפרת חובת אמון. רשימה זו עומדת על הבעייתיות שיש בשגרה הרווחת למצוא חובת אמון והפרה שלה ביחסי בנק-לקוח, על אי-התאמתה בנסיבות המקרה הנוכחי, ועל כיוון מבטיח באמרת אגב בפסק הדין לקראת יציקת תוכן ממשי בחובה המוגברת של בנקים ביחסים אלה.

להמשיך לקרוא

משרתם של כל האדונים – עורך דין המייצג שני צדדים ועניין אישי של בעל שליטה

פסק דין לייבוביץ נ' יורש מצטרף לפסקי דין מן העת האחרונה שבהם הפגין בית המשפט העליון סובלנות לגבי עורכי דין, שהתנהלותם נראתה כמאתגרת את חובת האמון שלהם. הפעם דובר במסכת רחבה יותר. הדירקטוריון של חברה ציבורית נדרש להחליט על ההליך הנאות לאישור עסקה לנוכח אפשרות של עניין אישי בעסקה לבעל השליטה בחברה, ולשם כך הסתמך על חוות דעתו של עורך דין שייצג את החברה ואת הצד השני. רשימה זו מצביעה על נקודות בפסק הדין שנותרו מעורפלות ועל קשיים שהדבר יוצר, במיוחד לגבי דירקטורים.

להמשיך לקרוא