תגית: אמונאי

חייב אדם לברך – חובת התקינות של נושא משרה בחברה, הגינות מלאה, ומה נותר מחובת האמון שלו?

רשימה זו חותמת את הדיון בפסק דין פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין, שבו דן בית המשפט העליון בחברה ציבורית, שנושאי המשרה ובעלת השליטה בה פעלו להגעתה לרשימת השימור בבורסה ואז לרכישת יתרת מניות הציבור. לצד הטלת אחריות על הנתבעים בשל הפרת חובת הזהירות, שבה עסקנו ברשימות קודמות (כאן וכאן), הביע בית המשפט העליון עמדה בכמה נושאים כלליים, אשר יחדיו מעצבים מחדש את אחריות נושאי המשרה בחברה. רשימה זו מציעה מתאר ראשוני של משטר אחריות זה, שאפשר לכנותו "חובת התקינות", ודנה בכמה מהשלכותיו.

להמשיך לקרוא

שמחה לעד – האם עד מומחה חב חובת אמון ללקוח?

בפרשת Secretariat Consulting PTE Ltd v. A Company קבע בית המשפט לערעורים באנגליה כי עד מומחה שהתחייב להעדר ניגוד עניינים אינו אמונאי של הלקוח. זמן לא רב לפני כן, בעניין רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ נ' נתיבי איילון בע"מ, נפסלה חוות דעת של עד מומחה בקביעה כי משהוכח ניגוד עניינים מובהק שלו, הגשתה מנוגדת לעיקרון היסוד נגד ניגוד עניינים ולחובת תום הלב בהפעלת זכויות דיוניות. מעבר לעניין המעשי באחריותו של עד מומחה, שתי הפסיקות מאירות כמה סוגיות בדיני אמונאות ואת הטיפול בהן בבתי המשפט.

להמשיך לקרוא

גם זו לטובה – טובת החברה באישור עסקה נגועה והחובה להתחשב בנושים

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דחה בית המשפט העליון תביעה של המנהל המיוחד של חברות בקבוצת חפציבה נגד שני בנקים בדרישה לבטל עסקות סיבוביות תמוהות ולהחזיר כספים לקופת הפירוק. במוקד הדיון ניצבה פרשנות הדרישה בסעיף 270 לחוק החברות, כי אישור עסקה נגועה יהיה "לטובת החברה". רשימה חגיגית זו עומדת על נקודות אור בפסק הדין לצד נקודות שנותרו עמומות, במיוחד ביחס לחובה להתחשב בנושים בגדר טובת החברה.

להמשיך לקרוא

אופסייד סטורי – מדוע לא תוכר תביעה נגזרת בעמותה?

בפסק דין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם ההתאחדות לכדורגל נגד יו"ר ההתאחדות לשעבר, אבי לוזון, ובכירים נוספים בה בטענה כי גרמו להתאחדות להעביר לקבוצות כדורגל כספים מעבר ליכולתה הכספית. זאת, בנימוק שלא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה לנוכח פרשנות של חוק העמותות, שאינו מסדיר תביעה נגזרת, ואופייה של ההתאחדות כגוף בעל מאפיינים ציבוריים. רשימה זו עומדת על נקודות קושי בפסק הדין, המציעות כי תביעה נגזרת בעמותה קיימת בדין הישראלי כעניין הכרחי, למעשה.

להמשיך לקרוא

אינטגרציה בחלקים – כיצד יחושב הסעד נגד נאמן (או דירקטור) שפעל בלא אישור?

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה לגבי נאמנים שהפרו את חיוביהם מלמדים על הפער שבין הסעדים שהדין הישראלי מקנה לנהנים ובין הסעדים שהללו תובעים ובתי המשפט פוסקים להם. כך היה בעניין רוזנטל נ' שטבהולץ, שבו עורך דין שפעל כנאמן להסכם הלוואה הפר את הוראות הנאמנות בקשר לבטוחות שהופקדו בידיו, וכן בעניין הורביץ נ' קרן אינטגרל שותפות מוגבלת, שבו המנהלים והנאמנת של קרן גידור הביאו לסטייה ממדיניות ההשקעה של הקרן, ובכך – להפסדים כבדים. בחישוב הסעד בשני המקרים יישמו בתי המשפט עקרונות מדיני הנזיקין והחוזים במקום מדיני האמונאות, לרווחתם של הנאמנים המפרים ולהוותם של הנהנים הניפרים.

להמשיך לקרוא

פר העלם דבר של ציבור – בחינה מוגברת של החלטה עסקית הנגועה בעניין נוגד

בפסק דין מנשה נ' יוויז'ן אייר בע"מ נדרש בית המשפט העליון לנפקות המשפטית של החלטה עסקית בחברה, שהתקבלה תחת השפעה של עניין נוגד. השופט (בדימ') דנציגר בחן את ההחלטה – במקרה זה: להמנע מהגשת תביעה נגד לקוח – במסגרת של "בחינה מוגברת", וזאת לנוכח פסק הדין בערעור ורדניקוב נ' אלוביץ'. רשימה זו עומדת על היבטים מטרידים בפסק הדין, שהשלכותיהם האפשריות חורגות משאלות של דיני חברות ואף דיני האמונאות הכלליים.

להמשיך לקרוא

מעוכב מחמתו – אחריות של מפיץ כאמונאי דה פקטו

בפרשת מאסיב תקשורת בע"מ נ' פריגוזין הפיץ הנתבע מערכות אינטרקום של התובעת, שיוצרו עבורה בסין, ולאחר כמה חודשים החל להפיץ במקומן מוצר זהה תחת השם המסחרי שלו. מתוך שפע העילות שנטענו לגבי התנהגות נלוזה זו דחה השופט שפסר את רובן המכריע ואישר שתיים בלבד: בדיני אמונאות ובעשיית עושר ולא במשפט.  פסק הדין מעורר סוגיה יסודית שיש לה היבטים עיוניים ומעשיים: מתי ייחשב מפיץ לאמונאי החב חובת אמון אף בהעדר הסכם הפצה בלעדי.

להמשיך לקרוא

צדיק נעזב – פטור ומחילה על הפרת חובות של מנהל עזבון

לנוכח העיסוק התכוף במתן פטור מאחריות לנושאי משרה ראוי להזכיר שהדין הישראלי לגבי אמונאים אחרים, כגון נאמן, מנהל עזבון או אפוטרופוס, עשוי להיות שונה ובחלקו הוא אינו ברור. שני פסקי דין אנגליים חדשים מספקים הזדמנות לעמוד על עקרונות הכלליים של דיני האמונאות בנושא ועל היבטים מיוחדים בדין שלנו. לכך יש חשיבות מעשית כאשר המוריש מבקש למנות קרוב משפחה או מנהל עזבון מקצועי לנכסים בהיקף גדול או כאשר מתמנה אפוטרופוס לחסוי אמיד, ולאחד הצדדים יש ענין להתנות על היקף אחריותם של אמונאים אלה.

להמשיך לקרוא

סרק, סרק – טובת החברה והגינות העסקה באישור עסקות נגועות

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ביקש המנהל המיוחד של חברת חפציבה השקעות לחייב את בנק מזרחי טפחות לשלם 75 מיליון ש"ח מחמת מעורבותו בעסקה תמוהה בין שתי חברות אחיות בקבוצה. העסקה לא אושרה במנגנונים שקובע סעיף 270 לחוק החברות, ועל כן נידונה השאלה אם היא היתה "לטובת החברה". נקודתנו מבקרת את הפרשנות שנתן בית המשפט ליסוד זה, וטוענת כי זו הוראת סרק, שאינה קובעת תנאי מהותי בנוסף לדרישה הבסיסית, כי הגורמים המאשרים יקיימו את חובת האמון שלהם. בפרט, אין בהוראה כדי להסמיך את בית המשפט לבחון את תנאיה המהותיים של העסקה מבחינת הפגיעה בחברה או מבחינת הגינותה.

להמשיך לקרוא

אני פה בגלל אישתי – התנהלות דירקטור לנוכח מאוויה של בעלת השליטה: מהו "ענין אחר" ומי יישא בנזק?

פסק דין לייבוביץ נ' יורש והחלטת-ביניים בענין אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ נדרשו לתרחיש שכיח אך מאתגר משפטית, שבו דירקטורים מחליטים על השקעה גדולה בשעה שלבעלת השליטה בחברה עשוי להיות ענין בהחלטה מעבר לעצם החזקתה בחברה. בשני המקרים ירדה ההשקעה לטמיון, ונטען בין היתר, כי הדירקטורים הפרו את חובות האמון והזהירות שלהם. בפרשת לייבוביץ פסקה השופטת רונן כי החובות לא הופרו, ואילו בענין אוסטרובסקי התיר השופט גרוסקופף להוסיף לכתב התביעה עילה של הפרת חובת אמון. רשימתנו בוחנת את הניתוח של הענין האחר האסור ומציעה ניתוח חלופי של ענין זה ושל האחריות לנזק.

להמשיך לקרוא