תגית: אמונאי

אינטגרציה בחלקים – כיצד יחושב הסעד נגד נאמן (או דירקטור) שפעל בלא אישור?

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה לגבי נאמנים שהפרו את חיוביהם מלמדים על הפער שבין הסעדים שהדין הישראלי מקנה לנהנים ובין הסעדים שהללו תובעים ובתי המשפט פוסקים להם. כך היה בעניין רוזנטל נ' שטבהולץ, שבו עורך דין שפעל כנאמן להסכם הלוואה הפר את הוראות הנאמנות בקשר לבטוחות שהופקדו בידיו, וכן בעניין הורביץ נ' קרן אינטגרל שותפות מוגבלת, שבו המנהלים והנאמנת של קרן גידור הביאו לסטייה ממדיניות ההשקעה של הקרן, ובכך – להפסדים כבדים. בחישוב הסעד בשני המקרים יישמו בתי המשפט עקרונות מדיני הנזיקין והחוזים במקום מדיני האמונאות, לרווחתם של הנאמנים המפרים ולהוותם של הנהנים הניפרים.

להמשיך לקרוא

פר העלם דבר של ציבור – בחינה מוגברת של החלטה עסקית הנגועה בעניין נוגד

בפסק דין מנשה נ' יוויז'ן אייר בע"מ נדרש בית המשפט העליון לנפקות המשפטית של החלטה עסקית בחברה, שהתקבלה תחת השפעה של עניין נוגד. השופט (בדימ') דנציגר בחן את ההחלטה – במקרה זה: להמנע מהגשת תביעה נגד לקוח – במסגרת של "בחינה מוגברת", וזאת לנוכח פסק הדין בערעור ורדניקוב נ' אלוביץ'. רשימה זו עומדת על היבטים מטרידים בפסק הדין, שהשלכותיהם האפשריות חורגות משאלות של דיני חברות ואף דיני האמונאות הכלליים.

להמשיך לקרוא

מעוכב מחמתו – אחריות של מפיץ כאמונאי דה פקטו

בפרשת מאסיב תקשורת בע"מ נ' פריגוזין הפיץ הנתבע מערכות אינטרקום של התובעת, שיוצרו עבורה בסין, ולאחר כמה חודשים החל להפיץ במקומן מוצר זהה תחת השם המסחרי שלו. מתוך שפע העילות שנטענו לגבי התנהגות נלוזה זו דחה השופט שפסר את רובן המכריע ואישר שתיים בלבד: בדיני אמונאות ובעשיית עושר ולא במשפט.  פסק הדין מעורר סוגיה יסודית שיש לה היבטים עיוניים ומעשיים: מתי ייחשב מפיץ לאמונאי החב חובת אמון אף בהעדר הסכם הפצה בלעדי.

להמשיך לקרוא

צדיק נעזב – פטור ומחילה על הפרת חובות של מנהל עזבון

לנוכח העיסוק התכוף במתן פטור מאחריות לנושאי משרה ראוי להזכיר שהדין הישראלי לגבי אמונאים אחרים, כגון נאמן, מנהל עזבון או אפוטרופוס, עשוי להיות שונה ובחלקו הוא אינו ברור. שני פסקי דין אנגליים חדשים מספקים הזדמנות לעמוד על עקרונות הכלליים של דיני האמונאות בנושא ועל היבטים מיוחדים בדין שלנו. לכך יש חשיבות מעשית כאשר המוריש מבקש למנות קרוב משפחה או מנהל עזבון מקצועי לנכסים בהיקף גדול או כאשר מתמנה אפוטרופוס לחסוי אמיד, ולאחד הצדדים יש ענין להתנות על היקף אחריותם של אמונאים אלה.

להמשיך לקרוא

סרק, סרק – טובת החברה והגינות העסקה באישור עסקות נגועות

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ביקש המנהל המיוחד של חברת חפציבה השקעות לחייב את בנק מזרחי טפחות לשלם 75 מיליון ש"ח מחמת מעורבותו בעסקה תמוהה בין שתי חברות אחיות בקבוצה. העסקה לא אושרה במנגנונים שקובע סעיף 270 לחוק החברות, ועל כן נידונה השאלה אם היא היתה "לטובת החברה". נקודתנו מבקרת את הפרשנות שנתן בית המשפט ליסוד זה, וטוענת כי זו הוראת סרק, שאינה קובעת תנאי מהותי בנוסף לדרישה הבסיסית, כי הגורמים המאשרים יקיימו את חובת האמון שלהם. בפרט, אין בהוראה כדי להסמיך את בית המשפט לבחון את תנאיה המהותיים של העסקה מבחינת הפגיעה בחברה או מבחינת הגינותה.

להמשיך לקרוא

אני פה בגלל אישתי – התנהלות דירקטור לנוכח מאוויה של בעלת השליטה: מהו "ענין אחר" ומי יישא בנזק?

פסק דין לייבוביץ נ' יורש והחלטת-ביניים בענין אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ נדרשו לתרחיש שכיח אך מאתגר משפטית, שבו דירקטורים מחליטים על השקעה גדולה בשעה שלבעלת השליטה בחברה עשוי להיות ענין בהחלטה מעבר לעצם החזקתה בחברה. בשני המקרים ירדה ההשקעה לטמיון, ונטען בין היתר, כי הדירקטורים הפרו את חובות האמון והזהירות שלהם. בפרשת לייבוביץ פסקה השופטת רונן כי החובות לא הופרו, ואילו בענין אוסטרובסקי התיר השופט גרוסקופף להוסיף לכתב התביעה עילה של הפרת חובת אמון. רשימתנו בוחנת את הניתוח של הענין האחר האסור ומציעה ניתוח חלופי של ענין זה ושל האחריות לנזק.

להמשיך לקרוא

תרמתי במשרה – האם חובת האמון מחייבת גם תמיכה כספית?

בפרשת בטרי סולושן אינטרנשיונל בע"מ נ' אסרף הצטרף המשיב לחברה כמנכ"ל, כדירקטור וכבעל מניות, והתחייב להשקיע בה בהלוואת בעלים שתוזרם בשתי פעימות. לפני מועד הפעימה השניה נקלעה החברה למצוקה והגיעה להסדר נושים. המשיב סירב לדרישת הנאמנים להקדים את תשלום הפעימה השניה, בין היתר, מכיוון שהסכם ההשקעה היקנה לו שיקול דעת בלעדי לגבי הקדמת התשלום. בית המשפט חייב אותו בתשלום השני, בסוברו כי חובת האמון שלו כנושא משרה הכפיפה את שיקול דעתו לצרכיה של החברה. הגם שהתוצאה נכונה מבחינה ממונית, הנמקתה מבחינת דיני האמונאות מעוררת קושי. נקודתנו עוסקת אפוא בשאלה רחבה יותר הנובעת ממנה: האם חובתו של אמונאי לנהוג "כמלאך" מחייבת אותו גם "להביא כסף מהבית".

להמשיך לקרוא

למי קראת מוחלשת? – נקודה לדמותה של חובת ההגינות של בעל שליטה

חובת ההגינות של בעל שליטה ושל בעלי מניות משפיעים אחרים היא אולי הסוגיה הסתומה ביותר בדיני החברות בארץ. לעמדה המוכרת, כי זו מעין "חובת אמון מוחלשת", יש אמנם כמה ביטויים, אך אין לה אסמכתה מוצקה. שתי החלטות, בענין גו.די.אם. השקעות בע"מ נ' Panamed Inc ו-אפקון א.ב. אנרגית רוח בע"מ נ' רייף, מספקות אפוא חיווי מעניין לגבי טיבה של חובת ההגינות. זו, מסתבר, דומה לחובת האמון הרגילה ואינה נראית מוחלשת כלל.

להמשיך לקרוא

הטנדר נוסע – חובת אמון(?) של עובד לעומת חובת נושא משרה

פרשת שלמה אדרי שירותי חשמל בע"מ נ' אדרי נדרשה לתרחיש פשוט לכאורה: חברה קטנה הגיעה לקץ דרכה כאשר בעל המניות המייסד נפטר, ובעל המניות השני, שהיה העובד העיקרי, העדיף לפעול באמצעות חברה בבעלותו. תביעת היורשות נגדו ונגד הלקוח העיקרי של החברה עוררה דיון בהבדל בין חובות עובד לבין חובות נושא משרה – ובה נתמקד הפעם – לצד ניצול הזדמנות עסקית ואחריות צד זר המעורב בהפרת חובת אמון.

להמשיך לקרוא

זמרי ופינחס – תום לב וטובת החברה באישור תביעה נגזרת ושידול להפרת חובת אמון

פסק דין רותם נ' עתיד והחלטה בענין Mali, שניתנו בהפרש של שלושה שבועות ובמרחק של אלפי מילין זה מזה, נדרשו שניהם לבקשות לאישור תביעה נגזרת. השופט שינמן בבית המשפט המחוזי מרכז והשופט אדלמן בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה דנו בבקשות תוך שהם מחילים כללים דומים, הנשענים על עקרונות זהים של דיני האמונאות הכא והתם, כך שרק השוני בנסיבות הביא לתוצאה שונה. את התביעה לסעד מקיף של חשבון ביסס המבקש באוסטרליה גם על עילה יפה ולא-שכיחה של שידול להפרת חובת אמון, אשר יש לה מקום גם בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא