תגית: אשם תורם

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בכל ביתי נאמן הוא – מה דינו של הסכם נאמנות לקבלנות בנין?

קבלן בנין התחייב כלפי רוכשים לרכוש קרקע בכספם ולהקים עליה דירות מגורים בהסכם שכונה "הסכם נאמנות". הקרקע נרכשה והבנין קם, ועמו גבה טורא בין הצדדים. בעוד הרוכשים נמנעים מלשלם את יתרת הסכום במשך שנים, השכיר הקבלן את הדירה שבמחלוקת לבנו בשכירות לא-ריאלית. בפסק דין כהן נ' רס.אא. יזמות והשקעות בע"מ חייב בית המשפט את הרוכשים לשלם לקבלן בגין עלויות הבנייה הישירות והעקיפות, אך דחה את תביעתם כלפיו לדמי השכירות. רשימה זו מצביעה על קשיים בפסק הדין, הנובעים מאי-הבחנה בין חיובי אמונאות לבין חיובים חוזיים שההסכם הצמיח.

להמשיך לקרוא

מעורב אישי – חובת אמון בהסכם "גב אל גב" ובהסכם מכר והסעדים בשל הפרתה

מה מקומה של חובת אמון בגדרו של חוזה מסחרי רגיל? שאלה זו עלתה בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה בהפרש של כמה ימים. בענין נוי חשמל ובקרה בע"מ נ' אלקו-התקנות ושירותים (1973) בע"מ, שעסק בהסכם "גב אל גב" בין קבלני התקנות, העיר השופט שינמן בהערת אגב, כי הקבלן הראשי עשוי להחשב אמונאי של קבלן המשנה כשלוח לגבייה. בפרשת ש.ש. אשקלון יזמות ופיתוח בע"מ נ' הדרי אשקלון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, שדנה בחוזה לרכישת זכויות חכירה במקרקעין, קבע השופט פרידלנדר כחלק מהלכת הפסק, כי במשא ומתן מול בעלת המקרקעין פעלה המוכרת גם כשלוחה של הקונה והפרה חובת אמון כלפיה. הסכם מעורב כזה, שמשולבים בו יחסים חוזיים ויחסי אמונאות, טרם נידון אצלנו באופן יסודי. נקודתנו עומדת על טיבו ועל נפקות הדבר לגבי סעדים בשל הפרתו.

להמשיך לקרוא

המעודן והנשגב – אשם תורם בהפרת חובת אמון

בהתנהלותם של הצדדים בפרשת קדמת עדן בע"מ נ' שגב לא היה דבר מן המעודן או הנשגב. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד יוסי שגב לקידום מיזם נדל"ן באיזור חדרה, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם. לנוכח מסכת ראיות סבוכה, שהצדדים לא הקלו על בית המשפט בבירורה (בלשון המעטה), קבעה השופטת אבניאלי, בתמצית, כי עו"ד שגב פעל ביודעין, בלא גילוי מלא ותוך ניגוד ענינים. לצד הטלת אחריות על עו"ד שגב לעודף המס שגרם, נקבע כי התובעים נושאים באשם תורם. רשימה זו דנה באפשרות להקטין אחריות של אמונאי מחמת אשם תורם של הנהנה.

להמשיך לקרוא

גילוי ושוב גילוי ועוד גילוי – חובות גילוי של נושא משרה כלפי בעלי מניות

הקהיץ עבר החוהום הגדול, שנהה חדשהה באה לכל (הסכיתו).

ולמרות שעבר, נעסוק בעוללה מן הקיץ שחשיבותה חורגת מן ההקשר הצר שלה. בפסק דין BioPetroClean Inc נ' אמיר (BPC) נידונה לראשונה בישראל התנהלות של נושאי משרה בעסקה שבה הם רוכשים את מניות החברה מידי בעלי המניות (MBO – Management Buyout). במוקד המחלוקת ניצבו חובות גילוי החלות על נושאי המשרה והטענה כי הן הופרו בנסיבות המקרה. על סוגיה זו חולשת הלכת קוט נ' עיזבון איתן, שהיא מן ההלכות הבעייתיות ביותר בדיני האמונאות שלנו. בפרשת BPC חבר לכך טיעון חלקי, אשר יחדיו הניבו הכרעה הנראית נכונה אומנם, אולם לא-מיטבית – הן מבחינת הצדדים הן מבחינה מערכתית כללית.

להמשיך לקרוא