תגית: אשם תורם

אָשַׁמְתִּי! – הפחתת פיצויים לנהנה מחמת אשם תורם בקשר להפרת חובת אמון

שני פסקי דין שניתנו בחודש החולף ועוד אחד מן הקיץ האחרון מעלים שוב על הפרק שאלה, המוכרת לקוראי "הנקודה": כלום ראוי להפחית פיצויים המגיעים לנהנה, שחובת אמון כלפיו הופרה, מחמת אשם תורם מצידו? בכל המקרים השיבו בתי המשפט לכך בחיוב, ובכולם, עם כל הכבוד, יש יסוד לחלוק על התוצאה ועל הדרכים השונות שבהן הגיעו אליה. בכך ובסיבות לכך נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

רב מעללים – תביעה בעשיית עושר לעומת תביעת חשבון בגין הפרת חובת אמון

בעניין חברה קדישא גחש"א ראשון לציון נ' ברויאר נתבע מנכ"ל העמותה, הרב יוסף ברויאר, על מעשים חמורים של הוצאת כספים מהעמותה שלא כדין, העברות כספים למוסדות פיקטיביים, זיוף מסמכים ועוד כהנה וכהנה. המנהל המיוחד תבע השבה בגין הפרת חובת אמון, עשיית עושר ולא במשפט וגזל. בית המשפט אישר את מרבית העילות, והעמיד את חבותו של כבוד הרב לעמותה על כ-10.3 מיליון ש"ח. נקודתנו בוחנת מה הייתה יכולה להיות חבותו אילו נטענה ונידונה כדבעי בתביעת חשבון בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא

רישול אופנתי – אשם תורם להפרת חובת אמון של מנהל השקעות

בפרשת משנברג נ' בריק חוייב מנהל השקעות לפצות את התובע בגין נזקים שגרם לו כאשר פעל בחשבונו תוך הפרת חובה חקוקה. מן הנזק שהוכח, בסך כשני מיליון ש"ח, הפחית בית המשפט 30% מחמת אשם תורם שייחס לתובע, אשר נמנע מלהורות לנתבע להפסיק לנהל את חשבונו. לצד העילה של הפרת חובה חקוקה נטענה גם הפרת חובת אמון, אלא שהיא לא נטענה כדבעי כנראה, ולא נידונה כלל, וכך איבד התובע חלק ניכר מהסעד שהיה זכאי לו.

להמשיך לקרוא

יחס חם – חובת אמון וחובת תום לב בהסכם הפצה בלעדי וחוזי יחס אחרים

בעניין יעד פירזול 1984 בע"מ נ' Taiming Enterprise Holding Co. Ltd התגלע סכסוך בין יצרן זר של מסילות למגירות לבין שתי חברות שפעלו כמפיצים בלעדיים שלו בישראל. בית המשפט קבע כי בין הצדדים נוצר "חוזה יחס", וכי החברות הפרו חובת אמון כאשר הפיצו מוצרים של מתחרה, בשעה שגם היצרן הזר לא בחל בהפרת החוזה מצידו. פסק הדין מעורר כמה סוגיות בקשר להחלת חובות אמונאות ביחסים עסקיים מתמשכים, כגון הסכמי הפצה, ובקשר לסעדים על הפרתן.

להמשיך לקרוא

ביקור התזמורת – הפרת חובת אמון וקשר סיבתי לנזק שגרם נאמן

בהחלטה בעניין ביניש נ' ל.מ רויאלטי בע"מ נדחתה בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" שהגיש עו"ד יחזקאל ביניש על חיובו בשל הפרת חובת זהירות וחובת נאמנות בעת ששימש כנאמן בעסקת מכר מקרקעין. בשולי הדברים העיר השופט הנדל הערת אגב, שעוררה ביקורת בטענה כי היא מרככת כביכול את קביעותיו של בית המשפט המחוזי. רשימה זו מציעה קריאה חלופית של ההחלטה, הפוכה דווקא: את הדברים ניתן לפרש לחומרה ביחס לחבות האפשרית בשל הפרות אלה.

להמשיך לקרוא

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא

בכל ביתי נאמן הוא – מה דינו של הסכם נאמנות לקבלנות בנין?

קבלן בנין התחייב כלפי רוכשים לרכוש קרקע בכספם ולהקים עליה דירות מגורים בהסכם שכונה "הסכם נאמנות". הקרקע נרכשה והבנין קם, ועמו גבה טורא בין הצדדים. בעוד הרוכשים נמנעים מלשלם את יתרת הסכום במשך שנים, השכיר הקבלן את הדירה שבמחלוקת לבנו בשכירות לא-ריאלית. בפסק דין כהן נ' רס.אא. יזמות והשקעות בע"מ חייב בית המשפט את הרוכשים לשלם לקבלן בגין עלויות הבנייה הישירות והעקיפות, אך דחה את תביעתם כלפיו לדמי השכירות. רשימה זו מצביעה על קשיים בפסק הדין, הנובעים מאי-הבחנה בין חיובי אמונאות לבין חיובים חוזיים שההסכם הצמיח.

להמשיך לקרוא

מעורב אישי – חובת אמון בהסכם "גב אל גב" ובהסכם מכר והסעדים בשל הפרתה

מה מקומה של חובת אמון בגדרו של חוזה מסחרי רגיל? שאלה זו עלתה בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה בהפרש של כמה ימים. בענין נוי חשמל ובקרה בע"מ נ' אלקו-התקנות ושירותים (1973) בע"מ, שעסק בהסכם "גב אל גב" בין קבלני התקנות, העיר השופט שינמן בהערת אגב, כי הקבלן הראשי עשוי להחשב אמונאי של קבלן המשנה כשלוח לגבייה. בפרשת ש.ש. אשקלון יזמות ופיתוח בע"מ נ' הדרי אשקלון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, שדנה בחוזה לרכישת זכויות חכירה במקרקעין, קבע השופט פרידלנדר כחלק מהלכת הפסק, כי במשא ומתן מול בעלת המקרקעין פעלה המוכרת גם כשלוחה של הקונה והפרה חובת אמון כלפיה. הסכם מעורב כזה, שמשולבים בו יחסים חוזיים ויחסי אמונאות, טרם נידון אצלנו באופן יסודי. נקודתנו עומדת על טיבו ועל נפקות הדבר לגבי סעדים בשל הפרתו.

להמשיך לקרוא

המעודן והנשגב – אשם תורם בהפרת חובת אמון

בהתנהלותם של הצדדים בפרשת קדמת עדן בע"מ נ' שגב לא היה דבר מן המעודן או הנשגב. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד יוסי שגב לקידום מיזם נדל"ן באיזור חדרה, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם. לנוכח מסכת ראיות סבוכה, שהצדדים לא הקלו על בית המשפט בבירורה (בלשון המעטה), קבעה השופטת אבניאלי, בתמצית, כי עו"ד שגב פעל ביודעין, בלא גילוי מלא ותוך ניגוד ענינים. לצד הטלת אחריות על עו"ד שגב לעודף המס שגרם, נקבע כי התובעים נושאים באשם תורם. רשימה זו דנה באפשרות להקטין אחריות של אמונאי מחמת אשם תורם של הנהנה.

להמשיך לקרוא

גילוי ושוב גילוי ועוד גילוי – חובות גילוי של נושא משרה כלפי בעלי מניות

הקהיץ עבר החוהום הגדול, שנהה חדשהה באה לכל (הסכיתו).

ולמרות שעבר, נעסוק בעוללה מן הקיץ שחשיבותה חורגת מן ההקשר הצר שלה. בפסק דין BioPetroClean Inc נ' אמיר (BPC) נידונה לראשונה בישראל התנהלות של נושאי משרה בעסקה שבה הם רוכשים את מניות החברה מידי בעלי המניות (MBO – Management Buyout). במוקד המחלוקת ניצבו חובות גילוי החלות על נושאי המשרה והטענה כי הן הופרו בנסיבות המקרה. על סוגיה זו חולשת הלכת קוט נ' עיזבון איתן, שהיא מן ההלכות הבעייתיות ביותר בדיני האמונאות שלנו. בפרשת BPC חבר לכך טיעון חלקי, אשר יחדיו הניבו הכרעה הנראית נכונה אומנם, אולם לא-מיטבית – הן מבחינת הצדדים הן מבחינה מערכתית כללית.

להמשיך לקרוא