אץ קוצץ – אחריותם של תובע נגזר ובא כוחו, אך לא של המבטח, בקשר לאישור פשרה בתביעה נגזרת

בעניין שניידר נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ אישרה השופטת יעקבי הסדר פשרה בהליך נגזר, שרק הוגשו בו בקשות לגילוי מסמכים לפני בקשת אישור תביעה נגזרת. היה זה מקרה נוסף שבו נטען כי חברה ישראלית פעלה בחו"ל לפי מודל עסקי עברייני בידיעתם של הדירקטורים, ולכל הפחות בהתעלמות מצידם מקיום חובת ההשגחה. נקודתנו מפנה הפעם את מבטה אל התובע הנגזר ובא כוחו ואל שאלת אחריותם בקשר לאישור הפשרה. אגב כך נידון גם ההיבט הביטוחי, שתפס מקום מרכזי בגיבוש הפשרה ובאישורה.

אירקלי בישל דייסה – אימתי נושא משרה יידרש לגלות את תוכן הטלפון הנייד שלו?

בעניין Pipia v. BGEO Group Ltd נידונה בקשה לגילוי מסמכים בגדר סכסוך מסחרי בטענה שהחברה הנתבעת הוליכה את התובע שולל. במוקד המחלוקת עמדה בקשה, שהמנכ"ל לשעבר של החברה יעמיד את הטלפונים הניידים שלו לרשות מומחה, אשר יסרוק את כל הודעות הסמס, ווטסאפ וכו' בנוסף להודעות דואל. רשימה זו עומדת על נקודות בהחלטה, שיש להן השלכה להליכי גילוי בהתדיינות בישראל.

גיוס שווא של עילת סרק – דחייה על הסף של תביעה מכוח כלל שיקול הדעת העסקי

פסק דין בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009  בע"מ נ' אגסי, שבו נדחתה על הסף תביעת מפרק נגד דירקטורים בגין הפרת חובת הזהירות מחמת העדר עילה, שייך לקטגוריה של "כלב (לא) נשך אדם". בימים כתיקונם היה בו עניין מועט יחסית, זולת למי שמגלה עניין בחברה עצמה. אלא שהימים אינם כתיקונם. רשימה זו עומדת אפוא על נקודות שבהן פסק הדין מרענן מושכלות יסוד ועל כמה אתגרים הניצבים בהמשך הדרך.

קורבן חגיגה – שיקול דעת עסקי וחובות הזהירות של נושא משרה ובעל שליטה

בין הנושאים שנידונו בפרשת ורדניקוב נ' אלוביץ' נמנות גם קליטתו החגיגית של כלל שיקול הדעת העסקי בדין הישראלי וחובת הזהירות של בעל שליטה. לכך קדמה ביומיים החלטה בענין מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ. הנשיאה נאור דחתה בה בקשה לדיון נוסף, שהגישה המבטחת של הדירקטורים אשר חויבו בגין הפרת חובת הזהירות בפסק דין תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'. רשימה זו בוחנת התפתחויות אלה ועד כמה ניתן לחגוג לאורן.

הליבה הקשה – גבולות ההתניה על חובת אמון

פסק הדין בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן שניתן לפני ימים אחדים עוסק בגבולות היכולת של צדדים ליחסי אמונאות להתנות על חובת האמון של האמונאי. שם דובר בהסדר חוב אשר כלל מחילה (פטור בדיעבד) לגבי כל טענה כלפי נושאי משרה וכלפי בעל שליטה בחברה ציבורית. בית המשפט העליון קבע פה אחד כי לנוכח המחילה, בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים תידחה במלואה ונגד בעל השליטה היא תאושר, אך תצטמצם לעילה של תרמית והפרת חובת אמון שלא בתום לב. הגם שהלכת הפסק הצרה בניסוחה זה נכונה, בדרכם אליה קבעו השופטים עמית, סולברג וברון כמה קביעות מוקשות שיהיה צורך לשוב ולעיין בהן. רשימה זו נוגעת בהיבטים של התניה על חובת אמון. ברשימה נפרדת אני מקווה לעסוק בנקודה נוספת שפסק הדין מעורר.