בעניין הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' גזונטהייט נדרש בית המשפט העליון לתביעה נגד בנק, שבה טען הלקוח, בין היתר, כי הבנק הפר כלפיו חובת נאמנות וחובת זהירות. השופט גרוסקופף ניצל את ההזדמנות כדי לעקור מן השורש טעות רווחת בפסיקה ובספרות המשפטית, והבהיר כי ביחסי בנק-לקוח רגילים הבנק אינו אמונאי של לקוחו ואינו חב לו חובת אמון. נקודתנו חוגגת את האירוע החשוב.
להמשיך לקרואתגית: בנק
צרור נקוב – האם רשת ביטקוין ומפתחיה הם אמונאים?
בעניין Tulip Trading Ltd v. Bitcoin Association נדרש בית המשפט לשאלה התקדימית שבכותרת הרשימה, ובמסגרת זו – האם רשת ביטקוין ומפתחיה חבים חובות אמונאות למשתמש ברשת, אחד ד"ר קרייג רייט, המבקש להתהדר גם בכינוי רב המשמעות סאטושי נקמוטו. לנוכח פסק הדין עומדת רשימה זו על הבסיס המשפטי להטלת חיובי אמונאות במערכות יחסים חדשות, במיוחד בדין הישראלי.
להמשיך לקרואואם קרה אז מה קרה? – האם או מתי הפרת חובת אמון היא הפרת אמונים?
בעניין טטרו נ' מדינת ישראל זוכה המערער מהרשעתו בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, משנקבע כי לא היה דופי פלילי בכך שבהיותו חבר ועד העובדים בבנק דיסקונט דרש מספק שירותים לעובדי הבנק לשלם חוב פרטי שלו. פסק הדין מכיל שורה של קביעות לגבי העבירה הפלילית של הפרת אמונים, הפרה של חובת האמון האזרחית והיחס בין השתיים. כמה מהקביעות האלה מעוררות קושי, ובהן נעסוק הפעם.
מסלולים מסולסלים – אחריות של בנק כלפי לקוח בקשר להפרת תנאי החשבון
בעניין בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' לפינר אישר בית המשפט העליון להגיש תביעה ייצוגית נגד הבנק בטענה כי לא עמד בחובותיו לגבי גביית עמלות בחשבונות סטודנטים, מכיוון שלא הבחין כראוי בין מסלולי הטבות שונים. לצד עילות נזיקיות שהוזכרו בקשר להפרות אלה צויינה גם הפרת חובת אמון. רשימה זו עומדת על הבעייתיות שיש בשגרה הרווחת למצוא חובת אמון והפרה שלה ביחסי בנק-לקוח, על אי-התאמתה בנסיבות המקרה הנוכחי, ועל כיוון מבטיח באמרת אגב בפסק הדין לקראת יציקת תוכן ממשי בחובה המוגברת של בנקים ביחסים אלה.
אמונאי בקליק? – הדחיית חוב של בנק ונושה מקצועי אחר
בפסק דין שמס נ' כונס נכסים רשמי תל אביב נקבעה הלכה תקדימית, כאשר השופט מאור החיל את הדוקטרינה של הדחיית חוב על הלוואות שנטל לווה יחיד מבנק הפועלים במסגרת "אשראי בקליק" במרשתת. בכך סטה בית המשפט במודע מעקרון השיוויון בין הנושים שקובע סעיף 76 לפקודת פשיטת הרגל. נקודתנו מצביעה על כמה היבטים כלליים לגבי הדחיית חוב של נושים שאינם אנשי פנים בחברה, ומבקרת את השימוש שנעשה בחובת האמון לביסוס ההכרעה.
דייג אוהב דגים? – גילוי מסמכים לפני אישור תביעה נגזרת לגבי בנק
בהחלטה בעניין אהרוני נ' בנק הפועלים בע"מ קיבל השופט אלטוביה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בעניין האשראי שהעמיד בנק הפועלים לקבוצת פישמן – אשראי בסך של כ-1.8 מיליארד ש"ח שחלק ניכר ממנו אבד. רשימה זו בוחנת את הטעמים שצויינו בהחלטה לנוכח ההלכה המתגבשת בסוגייה, אשר מבחינה בין עילות תביעה שונות לעניין נטלי הראייה, ואת מקומו של "האינטרס הציבורי" כטעם רלוונטי כאשר מדובר בבנק.
אמונאי על תנאי – אימתי חוזה מסחרי אינו יוצר חובת אמון?
עוצמתם של חובת האמון ושל הסעדים על הפרתה גורמים לעתים לצדדים לטעון לקיומם של יחסי אמונאות גם ביחסים מסחריים רגילים ואף לקבוע בחוזה חובת אמון לגבי אחד הצדדים לפחות. נקודתנו עוסקת בשני פסקי דין חדשים – האחד לגבי חברה שהפעילה מערכת לחילופי יחידות נופש והשני לגבי סכסוך בין רשת חנויות נוחות לבין זכיין שלה. בשניהם מפגינים בתי המשפט רגישות ונחישות בהקפידם על כך שרק כאשר מתקיימים תנאים מהותיים ליחסי אמונאות הם יוכרו למעשה. זאת, גם לנוכח תניה מפורשת בחוזה.
ליטרת הבשר – האם "חובת האמון הבנקאית" היא חובת אמון?
תלאותיה של חברה קטנה לשיווק בשר מעלות על הפרק שאלה גדולה לגבי הדוקטרינה של "חובת האמון הבנקאית". בפרשת נתנאל ממן שיווק בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ביקש הבנק לממש משכון על דירת מגורים משפחתית, שניתן כבטוחה לחובות החברה כלפיו, ונתקל בטענה שהוא הפר את חובת הגילוי לגבי חובות החברה לבנקים אחרים. לאחר התחבטות ניכרת דחה בית המשפט את הטענה, ובכך איפשר לבנק להותיר את המשפחה בלא קורת גג. התוצאה המכבידה לא היתה אפשרית אילו "חובת האמון הבנקאית" היתה חובת אמון, אלא שגם תוצאה הפוכה לא היתה אפשרית אז.
הפיל שבחדר הדירקטוריון – טובת החברה וחובת הציות לחוק
דירקטוריון בנק לאומי אימץ לפני כמה ימים את המלצות הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה כדי לבחון את פרשת הלקוחות האמריקאים. הוועדה המליצה לסיים את הפרשה בפשרה לנוכח אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות, אך דחתה את הטענה בדבר הפרת חובת אמון של נושאי המשרה. דוח הוועדה מעורר כמה קושיות מעניינות. רשימה זו מתמקדת בנקודה עקרונית אחת החסרה בניתוח המשפטי שלה. בקובעה כי נושאי המשרה לא הפרו את חובת האמון שלהם מכיוון שלא העדיפו את טובתם האישית, הותירה הוועדה בלא דיון רכיב חשוב אחר של חובת האמון של נושא משרה – לפעול בתום לב לטובת החברה במסגרת החוק.