בעניין Kelly v. Baker טען בעל מניות, כי דירקטורים בקבוצת חברות משפחתית הפרו כלפיו חובת אמון בכך שלא נתנו לו גילוי מלא על עסקה שבה רכשו את החברה מידי בעלי מניותיה (MBO – Management Buyout). בדחותו את התביעה, נדרש בית המשפט לשתי סוגיות שיש בהן עניין גם בדין הישראלי: אימתי נוצרים יחסי אמונאות וחובת אמון בכלל, ומתי חבים דירקטורים חובת אמון לבעל מניות בפרט. בכך נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבעניין אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' חכמי (מס' 25, 26) הורה השופט אלטוביה על מחיקת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברה הציבורית, הבן, ג'ורג'י אקירוב, ודירקטורים שלה ביחס לעסקה של החברה, שהיטיבה עם הבן במשך שנים מבלי שאושרה כדין. זאת, לנוכח עסקה חדשה, שנועדה להסדיר את העניין וצלחה את כל שלבי "האישור המשולש" לפי חוק החברות. רשימה זו עומדת על כמה היבטים בפרשה, שלא נטענו כנראה ולא נידונו, אולם יש להם השלכה על הדין הכללי בנושא מעבר לפרשה עצמה.
להמשיך לקרואבעניין Lehtimäki v. Cooper קבע בית המשפט העליון באנגליה כי בעל מניות בחברה שפעלה כתאגיד צדקה הוא אמונאי החב חובת אמון, ומשכך, בית המשפט מוסמך להורות לו כיצד לפעול. לבסיס המשפטי לקביעה זו יש השלכות מעניינות לדין הישראלי – ביחס לזיהוי יחסי אמונאות, ביחס לחברות לתועלת הציבור וגם ביחס לבעלי שליטה – ובהן נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואנקודתנו חוזרת לפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, שבו נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה. ברשימה קודמת עמדנו על כמה סוגיות במסגרת הכללית של הדיון המשפטי, ואילו הפעם נעסוק בקביעה מסויימת – כי "הגילוי לבעלי-המניות בקשר להצבעה באסיפה הכללית אינו צריך להתמקד באופן העבודה של הוועדה."
להמשיך לקרואבעניין מירוז נ' מסיאס נידונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילה של קיפוח בחברת הזנק, שהייתה בשעתה חברה ציבורית אך עסקיה לא צלחו וסופה שהתדרדרה מדחי אל דחי. סגן הנשיא סוקול דחה את הטענה כי בפעולות לגיוס הון ובצעדים אחרים שנקטו הדירקטורים ובעל השליטה היה משום הפרת חובת אמון או קיפוח. בלא הפוגה של ממש מרשימה קודמת שעסקה בנושאים אלה, אנו שבים אליהם בקצרה, ולהבחנה שבית המשפט מאמץ בין שני סוגי הגינות ביחס אליהם.
שתי פרשות מהעת האחרונה נדרשו לטענות בדבר חובות בעלי מניות בחברות פרטיות. בעניין טופז (יוכט) נ' יוכט דן בית המשפט העליון בהחלטות האספה לשנות זכויות הצמודות למניות, הכשיר אחת משמצא כי לא הפרה את חובת תום הלב, ופסל אחרת בקובעו כי הייתה מקפחת. בעניין מימון נ' אונבו טכנולוגיות מזון בע"מ נקבע כי החלטה על גיוס הון שידלל בעל מניות נגועה בניגוד עניינים ועלולה להיות מקפחת. פסיקה זו מעוררת סוגייה קשה במיוחד ביחס לדרישת תום הלב בקשר לאיסור הקיפוח, והתפתחויות מאוחרות בישראל אף העצימו את הסבך המשפטי המאפיין אותה. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בנושא, ומצביעה על נקודות הטעונות הבהרה.
בעניין נבון נ' סול צ'יפ בע"מ נידונה תביעה של עובד בחברת הזנק, שניירות ערך שלה הוקצו לו באמצעות נאמנות, אשר דרש להפעיל בעצמו את הזכויות כבעל מניות. בדחותו את התביעה תיאר בית המשפט דגם של נאמנות בתכניות הקצאת ניירות ערך לעובדים ובו שלושה נהנים: רשויות המס, החברה והעובד עצמו. רשימה זו עומדת על קשיים בדגם שהוצג, ומציעה דגם חלופי פשוט יותר, שבו רק העובד הוא הנהנה.
בעניין זהבי נ' שפרעם טענו בעלי מניות בחברת הזנק לציוד רפואי שהדירקטורים הפרו את חובת האמון כלפיהם, שעה שנמנעו במודע ובמכוון מלמסור להם מידע מלא ומדוייק בדבר מצבה של החברה ושל המוצר שפיתחה, עד שזו הגיעה לפירוק מרצון. בדחותו את התביעה חידד סגן הנשיא כבוב את היקפה של הלכת קוט נ' עיזבון איתן בדבר חובת אמון אישית של דירקטור לבעל מניות, אשר טיבה בדין הישראלי אינו ברור לגמרי.
בעניין גבריאלי נ' ויזל נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי מניות בחברת פוקס נגד הראל ויזל, שהוא בעל השליטה, דירקטור ומנכ"ל החברה, על יסוד פירסומים כי הטריד מינית נשים במסגרת פעילות החברה. השופטת רונן קבעה, בטעם, כי "הנזק הנטען, ככל שנגרם, הוא נזק לחברה." אלא שלכך הוסיפה דיון אגב אורחא בחריג אפשרי, שבגדרו תהיה לבעלי המניות עילה אישית כלפי נושא משרה, ובו נעסוק הפעם.
בעניין פלוני ושות׳, עו״ד נ' אלמוני סירב בעל מניות מיעוט בחברת עורכי דין לייפות את כוחה של החברה לגבות שכר טירחה בגין פעולותיו כמפרק, שהוערך במיליוני שקלים. החברה ובעל מניות הרוב תבעו אותו בטענה להפרת חובותיו לפי סעיף 192 לחוק החברות, והשופט אלטוביה אכן ציווה עליו לחתום על מסמכים הדרושים לגביית שכר הטירחה. נקודתנו בוחנת את הטעמים המשפטיים למתן הסעד, שהרחיקו מעבר לחובת תום הלב ולאיסור הקיפוח.
נקודה בסוף משפט 