תגית: בעל שליטה

עוד מחכה לאחד – מתי תוכל חברה ליטול תביעה נגזרת מידי התובע הנגזר?

אישור הסכם פשרה בעניין אוסטרובסקי נ' השקעות דיסקונט בע"מ (חברת השקעות דיסקונט בע"מ נ' דנקנר) חותם התדיינות בנוגע לאחד מכשלי הממשל התאגידי הקשים של השנים האחרונות, בדמות החלטתו של דירקטוריון דסק"ש לרכוש את העיתון "מעריב". אגב כך נדרש השופט גרוסקופף לכמה סוגיות הנוגעות ליחסים שבין החברה לבין באי כוחה כאשר מתגלעות מחלוקות בין אלה לבין הדירקטוריון המכהן. רשימה זו עומדת על קביעות מעניינות בפסק הדין לצד נקודות פתוחות שיצריכו הכרעה בעתיד, במיוחד באשר לזהותו של הגורם הרשאי להתערב בתביעה הנגזרת ואף להביא לחיסולה.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

סיכון מוסרי – בעל שליטה ודירקטור המכהן כמנהל סיכונים בחברה

בעניין ג'יג'יני נ' כלכלית ירושלים בע"מ נידונה בקשה לגילוי מסמכים לקראת הגשת תביעה נגזרת. החברה ובנותיה השקיעו ברוסיה ובאוקראינה וספגו הפסדים לאחר קריסת המטבעות המקומיים שם בעקבות המשבר סביב הפלישה הרוסית לחצי האי קרים. בין היתר נטען, שהחברה לא גידרה את סיכוניה וכי אליעזר פישמן, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון, הפר חובת אמון מחמת ניגוד עניינים כאשר כיהן כמנהל הסיכונים בחברה, בשעה שהיה ערב לחובות שלה וגם היה חייב בעצמו כהנה וכהנה. בחינה ביקורתית של טענות המבקש הביאה את בית המשפט להבהיר, שלא כל עניין אישי שיש לנושא משרה בקשר לחברה בהכרח נוגד או סותר את חובת האמון שלו.

להמשיך לקרוא

משרתם של כל האדונים – עורך דין המייצג שני צדדים ועניין אישי של בעל שליטה

פסק דין לייבוביץ נ' יורש מצטרף לפסקי דין מן העת האחרונה שבהם הפגין בית המשפט העליון סובלנות לגבי עורכי דין, שהתנהלותם נראתה כמאתגרת את חובת האמון שלהם. הפעם דובר במסכת רחבה יותר. הדירקטוריון של חברה ציבורית נדרש להחליט על ההליך הנאות לאישור עסקה לנוכח אפשרות של עניין אישי בעסקה לבעל השליטה בחברה, ולשם כך הסתמך על חוות דעתו של עורך דין שייצג את החברה ואת הצד השני. רשימה זו מצביעה על נקודות בפסק הדין שנותרו מעורפלות ועל קשיים שהדבר יוצר, במיוחד לגבי דירקטורים.

להמשיך לקרוא

רחוק מפנינים מכרה – שיטת דלאוור למכירת שליטה בטוחה בשני שלבים

בעניין Martha Stewart Living Omnimedia, Inc דחה הצ'נסרי של דלאוור לפני ימים אחדים בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד מרתה סטיוארט, אשת חיל ובעלת השליטה בחברה הנושאת את שמה. נגדה נטען כי הפרה חובת אמונאות במכירת החברה, ונגד הרוכשת נטען כי סייעה להפרה. בית המשפט חסם את הניסיון לגרור את ההליך לבירור של "הגינות מלאה" וסילק את הבקשה על הסף מכמה טעמים; במרכזם הקביעה כי העסקה בוצעה במתכונת של הלכת M&F Worldwide (המוכרת גם כ-MFW) – כלומר, לאחר שגובשה באמצעות וועדת דירקטורים עצמאית ואושרה בידי רוב מקרב בעלי המניות מהציבור. רשימה זו עומדת על החידוש בהלכת MSLO ועל הרלוונטיות שלה לדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

לא יבקשו, לא יקבלו – האם מנהל שמשך דמי ניהול בלא אישור זכאי לשכר ראוי?

בעניין ק.ר.נ.א. בע"מ נ' סלע קפיטל אינווסטמנט בע"מ קבעה השופטת רונן שהסכם ניהול בין קרן השקעות בנדל"ן מניב לבין בעלת השליטה בה בטל מכיוון שלא אושר ב"אישור משולש". על בסיס זה אושרה תביעה נגזרת נגד בעלת השליטה שפעלה כמנהלת – להשבת דמי ניהול בהתאם ל"גובה הנזק" ותוך התחשבות בזכותה לשכר ראוי. נקודתנו בוחנת את הניתוח המשפטי של יסודות אלה, שנטענו מעבר לצורך ושמטו יתרונות משמעותיים לתובעת.

להמשיך לקרוא

צדקה לפניו תהלך – ניתוב תרומה לעמותת חסד כעניין אישי וחובת אמון של בעל מניות

פסק דין אנגלי שניתן בימים אלה נוגע בשתי שאלות מעניינות, שיש להן השלכות רחבות יותר בכמה הקשרים בישראל. במסגרת הסדר גירושין נדרשו בני הזוג להחליט על גורלה של חברת צדקה שהקימו, אשר החזיקה הון ניכר. בין היתר התעוררה השאלה אם העברת תרומה מהחברה לחברת צדקה אחרת עם פרישת האישה מכהונתה כדירקטורית נגועה בעניין אישי, וטעונה לפיכך אישור מיוחד. שנית, ומשכך, האם הצבעה באסיפה הכללית על אישור הפעולה כפופה לחובת אמון, בניגוד לחופש ההצבעה שיש לבעלי מניות בדרך כלל.

להמשיך לקרוא

הנשר והכריש – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: הסעדים

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שבה נקבע כי אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה תשלום המסכל את מדיניות התגמול בחברה ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה. תשלום זה, בדומה לתשלום שוחד, גרם לנושאי המשרה להיות שרויים בניגוד ענינים וכך להפר את חובת האמון שלהם. לאחר שרשימה קודמת עסקה בבסיס להטלת האחריות על נושאי המשרה ובעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בסעדים הרלוונטיים ובמרכזם השבה בעשיית עושר ולא במשפט וחשבון בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא