תגית: בקשת אישור

גילגול מחילות – הפטר במסגרת פשרה בתביעה נגזרת

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה בענין רובין נ' בנק הפועלים את הפשרה שגיבשו הצדדים בתביעה הנגזרת בפרשת הבנק התורכי פוזיטיף, אשר בגידרה גם הורשע דני דנקנר, שהיה אז יו"ר בנק הפועלים, בהפרת אמונים בתאגיד. רשומה זו מתייחסת לנקודה אחת בהחלטתה של השופטת שבח בקשר לטיבו של ההפטר במסגרת פשרה עם אמונאי ולדין המסדיר אותו.

בבסיס הבקשה לאישור תביעה נגזרת ניצבת טענה כי נושאי משרה בבנק הפועלים, לרבות דנקנר, הפרו חובות אמון וזהירות כלפי הבנק כאשר אישרו הסכם, אשר בעטיו שילם הבנק לחברת RP הקשורה לדנקנר 25 מיליון דולר במקום 5 מיליון דולר שהיה עשוי לשלם לה לפי הסכם קודם. במסגרת הפשרה המוצעת ניאותו המבטחים של נושאי המשרה לשלם 6 מיליון ש"ח כנגד סילוק מוחלט של כל הטענות והתביעות כלפי כל נושאי המשרה ו"כל צד שלישי אחר", לרבות חברת RP, שכלל לא היתה צד להליך, וכן "חברות הקשורות אליה".

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

ריקושט של רסיסים – עוד על תשתית ראייתית ראשונית לגילוי מסמכים באישור תביעה נגזרת

ימים לאחר שניתן פסק הדין בענין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן נזקק בית-המשפט העליון שוב, בענין בנק הפועלים בע"מ נ' נשר, למידת הראיה בהליך המקדמי לגילוי מסמכים בבקשת אישור לתביעה נגזרת. השופט הנדל הפך החלטה של השופט כבוב [כאן] ופטר את בנק הפועלים מגילוי מסמכים בקשר להלוואה שנתן לחברת טומהוק השקעות. מקרה זה שב ומדגיש את החשיבות של העילה הנטענת, שבה דנה הרשומה הקודמת בבלוג [כאן] לגבי "סברת רסיסי המידע".

להמשיך לקרוא

רסיסים לריסים – מידת הראיה באישור בקשה לתביעה נגזרת

למידת הראיה הנדרשת לאישור בקשה לאישור תביעה נגזרת יש חשיבות מעשית ברורה מאליה. פסק הדין בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן זימן לבית-המשפט העליון הזדמנות להסדיר את הסוגיה, אך למרות ניסיון לעשות כן ההזדמנות הוחמצה למעשה. רשומה זו מצביעה על סוג העילה הנטענת כגורם המכריע בקביעת מידת הראיה הנדרשת. משקבע בית-המשפט באופן כללי כי אין די ב"רסיסי מידע" על מנת לעמוד ברף של הוכחה לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגזרת, הערפל ההלכתי בנושא אף התעבה.

להמשיך לקרוא