תגית: גילוי מלא

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא

רסן הזהב – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: האחריות

בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ אישר בית המשפט להגיש נגד נושאי משרה בחברה לישראל ונגד בעל השליטה בה תביעה נגזרת, שבגדרה הם נדרשים להעביר לחברה את הבונוסים שבעל השליטה נתן לנושאי המשרה בעקבות מהלך עסקי מורכב. בהחלטה יש התפתחות חשובה לקראת אחריות צדדים המעורבים בהפרת חובת אמון, בפרט בדרך של "שוחד אזרחי". רשימה זו סוקרת פינות חמד לצד כמה מעקשים בדרך לתוצאה רצויה זו.

להמשיך לקרוא

ולכן הציבור משלם – החובה להגיב לשמועות ודיוקן המשקיע כאיש סביר

בפרשת קידוחי סי.אפ.איי. בע"מ נ' כימיקלים לישראל בע"מ נטען כי היה על כיל לדווח על קרטל בשוק האשלג העולמי, וכן כי נדרש דיווח מיידי בעקבות ידיעה עתונאית והודעה של חברת אוּראלקאלי, אחת השחקניות המשמעותיות בשוק מעוט-מתחרים זה, על כוונתה למכור אשלג באופן עצמאי במקום דרך חברת שיווק משותפת. לדעת המבקשת היה זה איתות לשבירת הקרטל, שבעקבותיו צנח מחיר המניה של כיל. שתי הטענות נדחו. נקודתנו עוסקת בטענה השניה ובחובה להתייחס לפיסות מידע חלקיות ולשמועות.

להמשיך לקרוא

ספיידרמן בערבון מוגבל – האם בעל שליטה ובעל מניות חייבים לתמוך בחברה?

בפרשת האמה בע"מ נ' מולר התרעמה מולר, בעלת מניות מיעוט בחברה פרטית שנקלעה לקשיים, על כך שחלקה בהון המניות דולל בעקבות החלטת החברה על גיוס הון חדש. זאת, לנוכח תניה בהסכם המייסדים שפטרה אותה מהעמדת מימון לחברה. בית המשפט העליון הכשיר את הדילול מנימוקים חוזיים, ולכך הוסיף הערות לגבי חובותיהם של בעלי שליטה ובעלי מניות אחרים. אלה נוגעות בהבחנה בין איסור קיפוח לבין חובת אמון ובאחריותם של בעלי מניות אלה כלפי החברה, וראוי לעיין בהן.

להמשיך לקרוא

בכל ביתי נאמן הוא – מה דינו של הסכם נאמנות לקבלנות בנין?

קבלן בנין התחייב כלפי רוכשים לרכוש קרקע בכספם ולהקים עליה דירות מגורים בהסכם שכונה "הסכם נאמנות". הקרקע נרכשה והבנין קם, ועמו גבה טורא בין הצדדים. בעוד הרוכשים נמנעים מלשלם את יתרת הסכום במשך שנים, השכיר הקבלן את הדירה שבמחלוקת לבנו בשכירות לא-ריאלית. בפסק דין כהן נ' רס.אא. יזמות והשקעות בע"מ חייב בית המשפט את הרוכשים לשלם לקבלן בגין עלויות הבנייה הישירות והעקיפות, אך דחה את תביעתם כלפיו לדמי השכירות. רשימה זו מצביעה על קשיים בפסק הדין, הנובעים מאי-הבחנה בין חיובי אמונאות לבין חיובים חוזיים שההסכם הצמיח.

להמשיך לקרוא