בהחלטה קצרה בעניין אהרוני נ' שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ נדרש השופט אלטוביה להיקף החובה לשמור תיעוד בידי ועדות, המוקמות תדיר כאשר מתחילים הליכים לקראת הגשת תביעה נגזרת בניסיון להדוף אותה. מעמדן המשפטי של ועדות אלה מצוי בלימבו מסויים, וכבר עסקנו בכך לא מעט. הפעם נעסוק דווקא בהשלכות של ההחלטה על החובות של הדירקטורים והחברה. בסוף הרשימה – תזכורת חשובה.
להמשיך לקרואבעניין ברניק נ' גורודיסקי אישר השופט רחמים כהן בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד עורכי דין, שפעלו כבאי הכוח של קבוצה בתובענה ייצוגית קודמת. המבקשת פנתה אליהם כדי שייצגו אותה בגביית סכומים לפי פשרה באותו הליך, וכעת טענה כי בקשר לכך הם ביצעו שורה של הפרות ובכללן גם הפרת חובת אמון. בהחלטה יש קביעה תקדימית חשובה בדבר תחולתם של חיובי אמונאות עוד לפני יצירת יחסי האמונאות וכן התייחסות ראשונית לשאלת השכר הראוי של אמונאי שהפר חובת אמון. באלה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבפסק דין שקדי נ' הרודיום השקעות בע"מ אישר בית המשפט העליון דחייה של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים והמנכ"ל של הרודיום (לשעבר אינטרקולוני זכורה לטוב), מכיוון שהמבקש לא החזיק במניות החברה במועד. לכך הוסיף השופט עמית אמרות אגב מפורטות על החלטת הדירקטורים הנוכחיים שלא לתבוע את המנכ"ל שסרח, ובהן נדרש להגנות מפני טענה להפרת חובת אמון, וכן הערה נוספת על "ועדה עצמאית" בנסיבות אלה. באלה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואנקודתנו חוזרת לפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, שבו נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה. ברשימה קודמת עמדנו על כמה סוגיות במסגרת הכללית של הדיון המשפטי, ואילו הפעם נעסוק בקביעה מסויימת – כי "הגילוי לבעלי-המניות בקשר להצבעה באסיפה הכללית אינו צריך להתמקד באופן העבודה של הוועדה."
להמשיך לקרואבית המשפט העליון בדלאוור נתן לאחרונה שני פסקי דין, העוסקים בהיקף הגילוי הנדרש מאמונאי כגון דירקטור ושותף. בעניין City of Fort Meyers General Employees Pension Fund v. Haley דובר בדירקטור שלא גילה לדירקטוריון את כל פרטי חבילת התגמול שציפתה לו עם השלמת עסקה, ועניין Dohmen v. Goodman דן בגילוי חלקי בחילופי דברים בין שותפים לקראת השקעה. ביני לביני הוזכרו חובות גילוי מסוגים שונים. רשימה זו עומדת על נקודות בפסקי הדין שיש להן נפקות לדין הישראלי, לצד נקודות מוקשות שיש בהם.
בפסק דין ברדיצ'ב נ' פויכטונגר ביצע בית המשפט העליון מהלך שכמוהו רואים רק אחת לכמה דורות, או מאות. זאת, כאשר החליט לעצב את חובת ההגינות של בעל שליטה בחברה בתבנית חדשה, בנפרד מחובת האמון ומחובת הזהירות ותוך ביטול הלכת קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, כבסיס ליישום חובת ההגינות ביחס למכירת שליטה בחברה. רשימה זו עומדת על קווי המתאר של הדוקטרינה החדשה, ומצביעה על כמה השלכות מרחיקות לכת שיש לה לכאורה.
לקראת סוף השנה וסוף העשור נקודתנו הולכת אל מעבר לקצה, ובוחנת אם לאחר שיחסי אמונאות תמו – בפרט, מחמת מותו של אחד הצדדים – יש עדיין מקום לחיובי אמונאות הנובעים מהם. מענה חיובי מעניין לשאלה ניתן בפסק דין Filkow v. D’Arcy & Deacon LLP, שעסק בשותפות של עורכי דין. רשימה זו דנה בהלכה שנפסקה ובתחולתה בדין הישראלי.
כל דרדק משפטי יודע לומר, שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ולהוסיף לכך שעקרון תום הלב קובע תקן התנהגות תובעני פחות מעקרון הנאמנות ביחסי אמונאות – "אדם" ולא "מלאך". אך מהו תקן ההתנהגות הנדרש במשא ומתן לקראת כינון יחסי אמונאות? בפרשת Rahme v. Benjamin & Khoury Pty Ltd נקבע לאחרונה, שמשרד עורכי דין הפר חובות אמונאות כבר בשלב המשא ומתן, כאשר נמנע מלתת ללקוחה עתידית גילוי מלא על עניין ממוני שהיה לו בהתקשרות. רשימה זו בוחנת האם הלכה זו חלה בדין הישראלי.
בעניין זהבי נ' שפרעם טענו בעלי מניות בחברת הזנק לציוד רפואי שהדירקטורים הפרו את חובת האמון כלפיהם, שעה שנמנעו במודע ובמכוון מלמסור להם מידע מלא ומדוייק בדבר מצבה של החברה ושל המוצר שפיתחה, עד שזו הגיעה לפירוק מרצון. בדחותו את התביעה חידד סגן הנשיא כבוב את היקפה של הלכת קוט נ' עיזבון איתן בדבר חובת אמון אישית של דירקטור לבעל מניות, אשר טיבה בדין הישראלי אינו ברור לגמרי.
בעניין גאון נ' נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נידונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשל שורת טענות לפרטים מטעים בדיווחי חברה ציבורית בקשר לתקלות וקשיים בתהליך הייצור. סגן הנשיא כבוב קבע כי אף אחד מפריטי המידע השנויים במחלוקת לא היה מהותי, ולפיכך דחה את הבקשה כולה. רשימה זו מתמקדת בקביעה כי מידע שרק משקיע מתוחכם יכול או רוצה לקבלו אינו טעון גילוי – קביעה שהשלכותיה מרחיקות לכת וכנראה אינה יכולה לעמוד.
