תגית: גילוי מלא

Livin' La Vida Loca – מחילה ומחיקה של תביעה נגזרת וכיצד לאשר עסקת בעל עניין בחברה ציבורית

בעניין אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' חכמי (מס' 25, 26) הורה השופט אלטוביה על מחיקת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברה הציבורית, הבן, ג'ורג'י אקירוב, ודירקטורים שלה ביחס לעסקה של החברה, שהיטיבה עם הבן במשך שנים מבלי שאושרה כדין. זאת, לנוכח עסקה חדשה, שנועדה להסדיר את העניין וצלחה את כל שלבי "האישור המשולש" לפי חוק החברות. רשימה זו עומדת על כמה היבטים בפרשה, שלא נטענו כנראה ולא נידונו, אולם יש להם השלכה על הדין הכללי בנושא מעבר לפרשה עצמה.

להמשיך לקרוא

אירקלי בישל דייסה – אימתי נושא משרה יידרש לגלות את תוכן הטלפון הנייד שלו?

בעניין Pipia v. BGEO Group Ltd נידונה בקשה לגילוי מסמכים בגדר סכסוך מסחרי בטענה שהחברה הנתבעת הוליכה את התובע שולל. במוקד המחלוקת עמדה בקשה, שהמנכ"ל לשעבר של החברה יעמיד את הטלפונים הניידים שלו לרשות מומחה, אשר יסרוק את כל הודעות הסמס, ווטסאפ וכו' בנוסף להודעות דואל. רשימה זו עומדת על נקודות בהחלטה, שיש להן השלכה להליכי גילוי בהתדיינות בישראל.

להמשיך לקרוא

והיה המישור לעקוב – הפרת חובת הגינות של בעל שליטה בעסקה משולבת

בפסק דין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך קבע סגן-הנשיא כבוב, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, שהוא בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. זהו מקרה ראשון מסוג זה לאחר שנפסקה הלכת ברדיצ'ב נ' פויכטונגר, אלא שלנוכח טיעון חלקי ודיון חלקי, נותר תוכנה של חובת ההגינות סתום כבעבר, אם לא יותר מכך.

להמשיך לקרוא

האור בקצה המחילה – גילוי מלא של חומרי ועדה מייעצת לקראת פשרה בתביעה נגזרת

בעניין בנק איגוד לישראל בע"מ נ' גולובינסקי קבע השופט גרוסקופף, כי אין מקום להגבלת הפומביות של דוח ועדה מייעצת בהליך לקראת תביעה נגזרת בשם הבנק, במיוחד בשעה שהדוח גולה כבר בכתבי טענות של הצדדים. ההחלטה מקרקרת עוד נדבך במבנה המקורי, הרעוע ממילא, של הוועדות האלה, ובהעלם אחד מחזקת מתכונת אפשרית לשימוש בהן. רשימה זו מבקשת להבהיר יסוד נוסף ביחס לנסיבות שבהן דוח הוועדה וחומריה טעונים גילוי מלא – כאשר מדובר באישור פשרה בגדר ההליך.

להמשיך לקרוא

אנטי מחיקון – שמירה וגילוי של תיעוד מדיוני ועדה מייעצת לנוכח תביעה נגזרת

בהחלטה קצרה בעניין אהרוני נ' שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ נדרש השופט אלטוביה להיקף החובה לשמור תיעוד בידי ועדות, המוקמות תדיר כאשר מתחילים הליכים לקראת הגשת תביעה נגזרת בניסיון להדוף אותה. מעמדן המשפטי של ועדות אלה מצוי בלימבו מסויים, וכבר עסקנו בכך לא מעט. הפעם נעסוק דווקא בהשלכות של ההחלטה על החובות של הדירקטורים והחברה. בסוף הרשימה – תזכורת חשובה.

להמשיך לקרוא

אין עבודה, אין שפה – תובענה ייצוגית נגד עורך דין שלא נתן גילוי מלא ללקוחה בכוח

בעניין ברניק נ' גורודיסקי אישר השופט רחמים כהן בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד עורכי דין, שפעלו כבאי הכוח של קבוצה בתובענה ייצוגית קודמת. המבקשת פנתה אליהם כדי שייצגו אותה בגביית סכומים לפי פשרה באותו הליך, וכעת טענה כי בקשר לכך הם ביצעו שורה של הפרות ובכללן גם הפרת חובת אמון. בהחלטה יש קביעה תקדימית חשובה בדבר תחולתם של חיובי אמונאות עוד לפני יצירת יחסי האמונאות וכן התייחסות ראשונית לשאלת השכר הראוי של אמונאי שהפר חובת אמון. באלה נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

מגדל פורח – כיצד (לא) להדוף תביעה נגזרת נגד מנכ"ל בקשר לעסקה עם החברה, וקצת על "ועדה עצמאית"

בפסק דין שקדי נ' הרודיום השקעות בע"מ אישר בית המשפט העליון דחייה של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים והמנכ"ל של הרודיום (לשעבר אינטרקולוני זכורה לטוב), מכיוון שהמבקש לא החזיק במניות החברה במועד. לכך הוסיף השופט עמית אמרות אגב מפורטות על החלטת הדירקטורים הנוכחיים שלא לתבוע את המנכ"ל שסרח, ובהן נדרש להגנות מפני טענה להפרת חובת אמון, וכן הערה נוספת על "ועדה עצמאית" בנסיבות אלה. באלה נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

תנו לשמש יד – חובת הגילוי בפנייה לבעלי מניות מהציבור

נקודתנו חוזרת לפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, שבו נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה. ברשימה קודמת עמדנו על כמה סוגיות במסגרת הכללית של הדיון המשפטי, ואילו הפעם נעסוק בקביעה מסויימת – כי "הגילוי לבעלי-המניות בקשר להצבעה באסיפה הכללית אינו צריך להתמקד באופן העבודה של הוועדה."

להמשיך לקרוא

גילוי וכיסוי בלשון – חובות הגילוי של דירקטור, שותף ואמונאים אחרים

בית המשפט העליון בדלאוור נתן לאחרונה שני פסקי דין, העוסקים בהיקף הגילוי הנדרש מאמונאי כגון דירקטור ושותף. בעניין City of Fort Meyers General Employees Pension Fund v. Haley דובר בדירקטור שלא גילה לדירקטוריון את כל פרטי חבילת התגמול שציפתה לו עם השלמת עסקה, ועניין Dohmen v. Goodman דן בגילוי חלקי בחילופי דברים בין שותפים לקראת השקעה. ביני לביני הוזכרו חובות גילוי מסוגים שונים. רשימה זו עומדת על נקודות בפסקי הדין שיש להן נפקות לדין הישראלי, לצד נקודות מוקשות שיש בהם.

להמשיך לקרוא

כמה דינים כבר אפשר להמציא בכלל – דמותן החדשה של חובות ההגינות של בעל שליטה

בפסק דין ברדיצ'ב נ' פויכטונגר ביצע בית המשפט העליון מהלך שכמוהו רואים רק אחת לכמה דורות, או מאות. זאת, כאשר החליט לעצב את חובת ההגינות של בעל שליטה בחברה בתבנית חדשה, בנפרד מחובת האמון ומחובת הזהירות ותוך ביטול הלכת קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, כבסיס ליישום חובת ההגינות ביחס למכירת שליטה בחברה. רשימה זו עומדת על קווי המתאר של הדוקטרינה החדשה, ומצביעה על כמה השלכות מרחיקות לכת שיש לה לכאורה.

להמשיך לקרוא