תגית: דירקטור

תרבחו ותסעדו – סעדים על הפרת חובת אמון בהעדר נזק

אחת הסברות המפורסמות לגבי דיני החברות בדלאוור גורסת שהם "חזקים בדיבורים", כלומר, מתגאים בקביעת כללי אחריות ביד רמה אך בכל הקשור להטלת אחריות בפועל ידם רפה. פסק דין של הצ'נסרי מהחודש שעבר בעניין Ravenswood Inv. Co., L.P. v. Estate of Winmill עוסק לכאורה במסכת עובדות מסוג זה. חרף קביעות נוקבות כי נושאי המשרה הפרו חובת אמון בהקניית תגמולים לעצמם, יצאה החברה וידיה על ראשה. רשימה זו בוחנת אם ראוי לייחס את הכשל לבית המשפט או שמא לעורכי הדין. בסופה – הודעה משמחת.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

שלילה כפולה – חבות בעל שליטה הגורם להפרת חובת אמון של נושא משרה

פסק הדין בעניין דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ אישר הסכם פשרה בנוגע לתביעה נגזרת שהוגשה נגד נושאי משרה בחברה לישראל ונגד בעלי השליטה בה, אשר שילמו להם בונוס על הצלחת מהלך עסקי מורכב – בונוס שהוגדר "שוחד אזרחי". רשימה זו עוסקת בכמה נקודות העולות מפסק הדין בקשר לחבותו של צד זר הגורם להפרת חובת אמון – סוגייה שלגביה עוררה החלטת אישור התביעה הנגזרת קשיים, שעסקנו בהם בעבר.

להמשיך לקרוא

ברכת המוצא – סעדים בגין נטילת הזדמנות עסקית של חברת הזנק במגזר ההייטק

פסק הדין בפרשת אינטגריטי תוכנה 2011 בע"מ נ' גונן עוסק בתרחיש שבו אנשי מפתח בחברת הזנק בראשית דרכה נוטשים אותה לטובת חברה צעירה יותר עם חלומות וורודים יותר. כאשר המהלך כרוך בניצול הזדמנות עסקית של החברה הראשונה אפשר להבין את תיסכולם של הנותרים מאחור, אך תירגומו לסעד משפטי מתברר כאתגר לא פשוט. רשימה זו בוחנת את המענה המקורי שנתן לכך השופט אלטוביה בין הכללים החשובים שקבע להתנהלות תקינה בתחום דינמי זה ואת הטלת האחריות על מי שגרם להפרת חובת האמון.

להמשיך לקרוא

לעילה ולעילה – קיפוח וחובת אמון, הגינות והגינות מלאה, וגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

בהחלטה בעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית בנוגע לעסקה שבה רכשה חברת נסטלה, שהיתה בעלת השליטה בחברת אוסם, את מניות הציבור באוסם והפכה אותה לחברה פרטית בבעלותה המלאה. הצו שנתנה השופטת רונן נרחב בהיקפו, כדי שאפשר יהיה לברר כראוי את תקינות ההליכים לאישורה ואת הגינות התמורה שקיבל הציבור. הגם שהתוצאה נראית נכונה, בדרך אליה ביצע בית המשפט כמה מהלכים מוקשים שיחייבו התייחסות או תיקון בעתיד.

להמשיך לקרוא

סיכון מוסרי – בעל שליטה ודירקטור המכהן כמנהל סיכונים בחברה

בעניין ג'יג'יני נ' כלכלית ירושלים בע"מ נידונה בקשה לגילוי מסמכים לקראת הגשת תביעה נגזרת. החברה ובנותיה השקיעו ברוסיה ובאוקראינה וספגו הפסדים לאחר קריסת המטבעות המקומיים שם בעקבות המשבר סביב הפלישה הרוסית לחצי האי קרים. בין היתר נטען, שהחברה לא גידרה את סיכוניה וכי אליעזר פישמן, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון, הפר חובת אמון מחמת ניגוד עניינים כאשר כיהן כמנהל הסיכונים בחברה, בשעה שהיה ערב לחובות שלה וגם היה חייב בעצמו כהנה וכהנה. בחינה ביקורתית של טענות המבקש הביאה את בית המשפט להבהיר, שלא כל עניין אישי שיש לנושא משרה בקשר לחברה בהכרח נוגד או סותר את חובת האמון שלו.

להמשיך לקרוא

כל תגמולוהי עלי – מתי אישור אסיפה כללית אינו מכשיר תגמול לדירקטורים?

בעניין Investors Bancorp קבע בית המשפט העליון של דלאוור לפני ימים אחדים אמות מידה נוקשות לתוכניות תגמול לדירקטורים ונושאי משרה. במסגרת זו נפסל מענק מניות מכוח תכנית תגמול שהקנתה לדירקטורים שיקול דעת בהקצאת ניירות ערך של החברה, הגם שהיא אושרה באסיפה הכללית ברוב מוחץ, ונפסק שהמענק נגוע בהפרת חובת אמון. חרף קיומם של הבדלים בין הדין הדלאוורי לדין הישראלי בהסדרי התגמול לנושאי משרה בפרט ובדרכים להכשיר הפרת חובת אמון בכלל, יש בפסק הדין הדרכה רלוונטית לעיצוב של תכניות תגמול בישראל.

להמשיך לקרוא

מחזיר עטרות ישנות – מתי תביעה למתן חשבונות אינה כרוכה בזכות לתבוע כספים?

הצדדים בעניין זילכה נ' קלדרון חברו יחד לפני שנים להקמת פעילות מסועפת בתחום ההימורים ברחבי העולם. פעילות זו התנהלה באמצעות חברות רבות, ובהן נרשם זילכה כבעל המניות או כבעל השליטה. בית המשפט קמא נתן נגדו צו למתן חשבונות, לאחר שקבע כי הלה היה שותף של עמיתיו, קלדרון ואחרים, והחזיק בנאמנות את מניותיהם.  זאת, מבלי שהוכח כי זילכה חייב להם סכום כלשהו. על כך יצא קצפו של זילכה, ובית המשפט העליון נזקק אפוא לסוגיית יסוד בדיני האמונאות, שתעתעה לא פעם בבתי המשפט.

להמשיך לקרוא