תגית: הגינות מלאה

חייב אדם לברך – חובת התקינות של נושא משרה בחברה, הגינות מלאה, ומה נותר מחובת האמון שלו?

רשימה זו חותמת את הדיון בפסק דין פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין, שבו דן בית המשפט העליון בחברה ציבורית, שנושאי המשרה ובעלת השליטה בה פעלו להגעתה לרשימת השימור בבורסה ואז לרכישת יתרת מניות הציבור. לצד הטלת אחריות על הנתבעים בשל הפרת חובת הזהירות, שבה עסקנו ברשימות קודמות (כאן וכאן), הביע בית המשפט העליון עמדה בכמה נושאים כלליים, אשר יחדיו מעצבים מחדש את אחריות נושאי המשרה בחברה. רשימה זו מציעה מתאר ראשוני של משטר אחריות זה, שאפשר לכנותו "חובת התקינות", ודנה בכמה מהשלכותיו.

להמשיך לקרוא

הגינות מלאה זה לחלשים – כאשר דירקטור נגוע פועל משיקולים זרים

בעניין Coster v. UIP Cos דן בית המשפט העליון בדלאוור בחברה פרטית, שנקלעה למבוי סתום ששרר בין בעלי המניות, ונחלצה ממנו בהקצאת מניות לבעל מניות שהדירקטוריון חפץ ביקרו. נקבע כי הדירקטורים הפרו את חובת האמון שלהם, חרף העובדה שההקצאה הנגועה עמדה במבחן ההגינות המלאה. רשימה זו עומדת על עיקרי ההלכה, המעניינת כשלעצמה, ועל היבטים מערכתיים שפסק הדין מאיר בפסיקת המחלקה הכלכלית אצלנו.

להמשיך לקרוא

גם זו לטובה – טובת החברה באישור עסקה נגועה והחובה להתחשב בנושים

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דחה בית המשפט העליון תביעה של המנהל המיוחד של חברות בקבוצת חפציבה נגד שני בנקים בדרישה לבטל עסקות סיבוביות תמוהות ולהחזיר כספים לקופת הפירוק. במוקד הדיון ניצבה פרשנות הדרישה בסעיף 270 לחוק החברות, כי אישור עסקה נגועה יהיה "לטובת החברה". רשימה חגיגית זו עומדת על נקודות אור בפסק הדין לצד נקודות שנותרו עמומות, במיוחד ביחס לחובה להתחשב בנושים בגדר טובת החברה.

להמשיך לקרוא

והיה המישור לעקוב – הפרת חובת הגינות של בעל שליטה בעסקה משולבת

בפסק דין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך קבע סגן-הנשיא כבוב, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, שהוא בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. זהו מקרה ראשון מסוג זה לאחר שנפסקה הלכת ברדיצ'ב נ' פויכטונגר, אלא שלנוכח טיעון חלקי ודיון חלקי, נותר תוכנה של חובת ההגינות סתום כבעבר, אם לא יותר מכך.

להמשיך לקרוא

מכון התקנים – מהו הדין החל על רכישת מניות המיעוט בידי בעלת השליטה בחברה ציבורית?

בפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות מהציבור בחברת אסם בקשר לרכישת מניותיהם על ידי בעלת השליטה. המהלך אושר במנגנון "האישור המשולש" לפי חוק החברות, אשר שודרג כדי לעמוד גם במתכונת של הלכת Kahn v. M&F Worldwide Corp (“MFW”) הדלאוורית. לנוכח פגמים שנפלו בהליכי העיסקה נקבע כי יש לנקוט תקן ביקורת שהוא תקן ביניים, שלפיו יש לבחון אם המחיר בעיסקה חורג ממתחם הסבירות. רשימה זו עומדת על פגמים שנפלו בדיון המשפטי בפסק הדין.

להמשיך לקרוא

כמה דינים כבר אפשר להמציא בכלל – דמותן החדשה של חובות ההגינות של בעל שליטה

בפסק דין ברדיצ'ב נ' פויכטונגר ביצע בית המשפט העליון מהלך שכמוהו רואים רק אחת לכמה דורות, או מאות. זאת, כאשר החליט לעצב את חובת ההגינות של בעל שליטה בחברה בתבנית חדשה, בנפרד מחובת האמון ומחובת הזהירות ותוך ביטול הלכת קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, כבסיס ליישום חובת ההגינות ביחס למכירת שליטה בחברה. רשימה זו עומדת על קווי המתאר של הדוקטרינה החדשה, ומצביעה על כמה השלכות מרחיקות לכת שיש לה לכאורה.

להמשיך לקרוא

בזכות ההגינות – "הגינות מלאה" לעניין קיפוח ולעניין הפרת חובת אמון

בעניין מירוז נ' מסיאס נידונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילה של קיפוח בחברת הזנק, שהייתה בשעתה חברה ציבורית אך עסקיה לא צלחו וסופה שהתדרדרה מדחי אל דחי. סגן הנשיא סוקול דחה את הטענה כי בפעולות לגיוס הון ובצעדים אחרים שנקטו הדירקטורים ובעל השליטה היה משום הפרת חובת אמון או קיפוח. בלא הפוגה של ממש מרשימה קודמת שעסקה בנושאים אלה, אנו שבים אליהם בקצרה, ולהבחנה שבית המשפט מאמץ בין שני סוגי הגינות ביחס אליהם.

להמשיך לקרוא

מזימה בלתי אפשרית – כיצד לאשר תכנית הסדר להפיכת חברה ציבורית לפרטית

בעניין תמדא בע"מ נ' ממונה על חדלות פירעון נידונה בקשה לאישור עסקת going private, שבה חברה ציבורית תרכוש את מניות המיעוט בעזרת מימון מבעל השליטה. השופטת רונן קבעה, שניתן לבצע את המהלך בתכנית הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, אולם רק "לאחר שבית-המשפט יבחן את תנאי העסקה תחת סטנדרט ביקורת מחמיר של הגינות מלאה." רשימה זו עומדת על כמה כשלים שנפלו בניתוח המשפטי ומחייבים תיקון, במיוחד לנוכח החשש מהתרבות בקשות לאישור תכניות הסדר על רקע משבר הקורונה.

להמשיך לקרוא

חשמל זורם בכפות ידיך – אישור תגמול לנושא משרה ובעל השליטה

בעניין Tornetta v. Musk אושרה תביעה נגזרת בעילה של הפרת חובת אמונאות נגד אילון מאסק, בעל השליטה והמנכ"ל דאז בחברת טסלה וטיפוס ססגוני בזכות עצמו, בגין חבילת תגמול מפליגה שקיבל. אגב כך קבע הצ'נסרי בדלאוור, כי אישור התגמול במתכונת הלכת Kahn v. M&F Worldwide Corp (MFW) היה מחסן אותו למעשה מפני ביקורת שיפוטית, ובכך הרחיב מאוד את תחולתה של הלכת MFW. רשימה זו דנה בלקח אפשרי שההחלטה מציעה לדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

תוכו זרק, קליפתו אכל – אישור עסקה של חברה ציבורית שלבעל השליטה יש עניין בה

בעניין שילוני נ' ויילר נידונה בקשה לאישור תביעה נגזרת ביחס לשלוש עסקות של חברת אופטיבייס, שהיו נגועות בעניין אישי של בעל השליטה. השופט ארנון דחה את הבקשה, משמצא כי הדירקטורים לא הפרו חובות אמון או זהירות וההחלטות לגביהן היו סבירות והוגנות. חרף הניתוח השיטתי והמפורט, ואולי תודות לו, פסק הדין מסגיר את התוהו ובוהו השורר כיום בדין החל על עסקות בעלי עניין בחברה. בכך נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא