תגית: הגינות

לעילה ולעילה – קיפוח וחובת אמון, הגינות והגינות מלאה, וגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

בהחלטה בעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ נידונה בקשה לצו גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית בנוגע לעסקה שבה רכשה חברת נסטלה, שהיתה בעלת השליטה בחברת אוסם, את מניות הציבור באוסם והפכה אותה לחברה פרטית בבעלותה המלאה. הצו שנתנה השופטת רונן נרחב בהיקפו, כדי שאפשר יהיה לברר כראוי את תקינות ההליכים לאישורה ואת הגינות התמורה שקיבל הציבור. הגם שהתוצאה נראית נכונה, בדרך אליה ביצע בית המשפט כמה מהלכים מוקשים שיחייבו התייחסות או תיקון בעתיד.

להמשיך לקרוא

כהלכות גוברין יהודאין – חובותיה של חברה משכנת לדיירים בדיור הציבורי, או מתי קמה חובת אמון?

בפסק דין יהודאי נ' חלמיש קבע בית המשפט העליון כי המערערת ובעלה המנוח, דיירים בדיור הציבורי, רכשו מעמד של בני-רשות בדירה עד אריכות ימיהם, הגם שדמי השכירות החוזיים לא שולמו עוד. בין הנימוקים לכך ציינה השופטת ברק-ארז כי חלמיש הפרה כלפיהם חובת אמון. למרות שבית המשפט יוצא מגדרו כדי להבהיר שזהו מקרה חריג שאין ללמוד ממנו הלכה כללית לגבי זכויות דיירים בדיור הציבורי, יש בפסק דין כמה נקודות מעניינות מבחינת דיני האמונאות הכלליים והשאלה "חובת אמון – אימתי?".

להמשיך לקרוא

סרק, סרק – טובת החברה והגינות העסקה באישור עסקות נגועות

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ביקש המנהל המיוחד של חברת חפציבה השקעות לחייב את בנק מזרחי טפחות לשלם 75 מיליון ש"ח מחמת מעורבותו בעסקה תמוהה בין שתי חברות אחיות בקבוצה. העסקה לא אושרה במנגנונים שקובע סעיף 270 לחוק החברות, ועל כן נידונה השאלה אם היא היתה "לטובת החברה". נקודתנו מבקרת את הפרשנות שנתן בית המשפט ליסוד זה, וטוענת כי זו הוראת סרק, שאינה קובעת תנאי מהותי בנוסף לדרישה הבסיסית, כי הגורמים המאשרים יקיימו את חובת האמון שלהם. בפרט, אין בהוראה כדי להסמיך את בית המשפט לבחון את תנאיה המהותיים של העסקה מבחינת הפגיעה בחברה או מבחינת הגינותה.

להמשיך לקרוא

לשם ייחוד – ייחוד הסעד וריבוי עילות בהצעת רכש מלאה

פסק דין כבירי שמיע נ' אי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ עוסק בהצעת רכש מלאה שביצעה אי.די.בי. פיתוח כדי להפוך לחברה פרטית. בית המשפט העליון קובע בו הלכה חשובה, כי להצעת רכש מלאה עצמית, בידי החברה, נדרש "אישור משולש" של עסקות נגועות – אישור שלא התקבל. במישור הסעדים קובע בית המשפט כי סעד ההערכה מגשים עקרון של "ייחוד הסעד", לצד עילות אפשריות נוספות. רשימה זו בוחנת את הקביעות בנוגע לסעד לנוכח נסיבות המקרה ומצביעה על נקודות חולשה שיצריכו עיון נוסף.

להמשיך לקרוא

מכופף הבננות – תמורות בדוקטרינת ההגינות המלאה של דלאוור

לפני ימים אחדים ניתן בדלאוור פסק דין בפרשת Dole Food, אשר עשוי לשנות באופן מרחיק לכת את דיני החברות שם ובפרט בקשר לדוקטרינת ההגינות המלאה (Entire Fairness). בית המשפט של הצ'נסרי הטיל על בעל השליטה בחברה ועל איש סודו חבות בגין התנהלותם הפסולה בהליכי האישור של עסקת מיזוג חילוט (freeze-out merger). השניים הוליכו בכחש את וועדת הדירקטורים הלא-נגועים ונקטו צעדים להורדת מחיר המניה של החברה, כך שבית המשפט לא התקשה לקבוע כי הם הפרו את חובת האמון שלהם. דיווחים בתקשורת אכן התמקדו בהיקף חבותם – כ-150 מיליון דולר. אלא שפסק דינו של סגן-הצ'נסלור לאסטר מכיל כמה מהלכים משפטיים נועזים, אשר אם תהיה להם תוחלת הרי שהלכת MFW המפורסמת עשויה להראות לעומתם כהערת שוליים.

להמשיך לקרוא

כמו באמריקה – הגינות מלאה ותפקידו של בית המשפט באישור עסקה הנגועה בענין של בעל השליטה

מאז פסק הדין בפרשת כהנא נ' מכתשים אגן תעשיות בע"מ ניכרת בקרב כמה בתי משפט חיבה יתרה לדוקטרינת "ההגינות מלאה" (Entire Fairness). דוקטרינה אמריקאית זו מערבת את בית המשפט באישור עסקה הנגועה בענין של בעל השליטה או של דירקטור. מהלך נוסף בקו הפסיקה הזה נעשה לאחרונה בענין תועלת לציבור נ' כלל תעשיות בע"מ. לאחר שאמרות אגב בפסיקה קודמת התייחסו בחיוב לדוקטרינה ולאימוצה אצלנו, ענין תועלת לציבור משקף תפנית מסויימת, אף זאת באמרת אגב, בכך שגם כאשר הדין האמריקאי שולל את התערבות בית המשפט בתוכן העסקה הנגועה באשר "להגינותה", הרי שאליבא דשופט כבוב עשוי בכל זאת להיות לכך מקום במקרים חריגים. ברשימה זו אזכיר בקצרה מדוע ההיבט של פיקוח על תוכן העסקה מבחינת הגינותה זר למשפט הישראלי, שגוי מבחינה פוזיטיבית ופסול מבחינה נורמטיבית. בהמשך לכך, גם העמדה שהוצעה כעת דרך אגב בענין תועלת לציבור מוקשה באופן דומה.

להמשיך לקרוא