בעניין חטב נ' ד.י. דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ תבעו רוכשים של מגרשים לבנייה עצמית את המוכרת בגין עיכוב במסירת המגרשים לידיהם. השופט פרידלנדר קיבל את התביעה בקובעו כי המוכרת הפרה חובת זהירות וחובת אמון כלפיהם, אולם הפחית מהפיצויים מחמת אשם תורם ואי הקטנת הנזק מצידם. זהו מהלך שגרתי בנזיקין ובחוזים, אך ביחסי אמונאות הוא מעורר עניין לנוכח משטר הסעדים הייחודי החל על הפרת חובות של אמונאים. בכך נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואשני פסקי דין שניתנו בחודש החולף ועוד אחד מן הקיץ האחרון מעלים שוב על הפרק שאלה, המוכרת לקוראי "הנקודה": כלום ראוי להפחית פיצויים המגיעים לנהנה, שחובת אמון כלפיו הופרה, מחמת אשם תורם מצידו? בכל המקרים השיבו בתי המשפט לכך בחיוב, ובכולם, עם כל הכבוד, יש יסוד לחלוק על התוצאה ועל הדרכים השונות שבהן הגיעו אליה. בכך ובסיבות לכך נעסוק הפעם.
בפרשת טי.אר.די אינסטרום בע"מ נ' זאבי אישר בית המשפט העליון לנהל תובענה ייצוגית בטענה כי החברה לא דיווחה לציבור על שינוי קיצוני במדיניות ההשקעות שלה, שסטה מהתחייבותה בתשקיף. בית המשפט מצא שיש יסוד לקיומו של קשר סיבתי בין אי הדיווח לבין נזק למשקיעים. אגב כך הוא התייחס לקביעת הנזק באופן שתואם כנראה את העמדה כי יש לאמוד אותו בגישת "אקס אנטה", לפי מועד ההטעיה. בד בבד אושרה גם הגשת תובענה ייצוגית בעילות של הפרת חוזה ורשלנות, אך זאת בלא דיון מפורט.
רשימה זו חוזרת להחלטה בענין טל נ' ברנר, שבה אישר בית המשפט להגיש תובענה ייצוגית נגד הדירקטורים של חברת קמור בע"מ. אלה הסיקו שאין חשש סביר ליכולת הפרעון של החברה למרות שהתקיימו בה "סימני אזהרה" לגבי מצוקה תזרימית, ולכן לא צירפו דוח תזרים מזומנים חזוי (תזמ"ז) לדוחות רבעוניים. רשימה קודמת עסקה בהשלכות של ההחלטה לגבי כלל שיקול הדעת העסקי. הפעם נתמקד בעילות שאושרו בהחלטה ובקשיים שהן מעוררות – בראש ובראשונה, בקביעה כי מסקנה שגויה של הדירקטוריון עלולה להחשב כפרט מטעה.
נקודה בסוף משפט 