תגית: הרמת מסך

מימון חברה שלא כדרכה – איפיון מחדש והדחייה של הלוואת בעלים

בפסק דין סמרה יזמות וקרמיקה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי קבע הנשיא אורנשטיין חידוש חשוב, כאשר פסק שסכומים שהזרימו בעלי חברה פרטית לחברה לשם הצלתה טעונים איפיון מחדש – מהלוואת בעלים להון מניות. זאת, הגם שלא התקיימו התנאים להדחיית חוב. למיטב הידוע, זהו שימוש תקדימי בדוקטרינה אמריקאית שעד כה נזכרה אצלנו רק דרך אגב. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות הטעונות ליבון לשם הפעלת הדוקטרינה באופן מיטבי.

להמשיך לקרוא

לא רוצה לזמביה – חבות של חברת אם לנזק שגרמה חברת בת באשכול חברות

בפרשת Vedanta Resources PLC v. Lungowe נדרש בית המשפט העליון באנגליה לתביעה שהגישו תושבים ממחוז צ'ינגולה שבזמביה בגין פליטה של מזהמים רעילים ממכרה נחושת במחוזם נגד החברה הזמבזית המפעילה את המכרה ונגד חברה אנגלית השולטת בה. כנגד שתי החברות נטענו עילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה. בהטילו אחריות אישית על חברת האם לפי עקרונות יסוד בנזיקין, מזכיר בית המשפט את קיומה של חלופה פשוטה וישירה להרמת מסך כלפי חברת אם באשכול חברות.

להמשיך לקרוא

חור במסך – הרמת מסך כלפי חברה-אחות

בפרשת ר-צ פלסטק בע"מ נ' איפראימוב פיטרה החברה ארבע עובדות בתואנת שווא, ולפני שאלה הספיקו לקבל ממנה את המגיע להן העבירה את כל נכסיה ועסקיה לחברה שפעלה באותו אתר ותחת אותו בעל שליטה. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, כי יש להרים מסך כלפי בעל השליטה וכלפי החברה האחות. רשימה זו עומדת על שתי נקודות מעניינות בפסק הדין, הנוגעות להיקף הסמכות להרים מסך וליסוד הנפשי המצדיק זאת.

להמשיך לקרוא

ספיידרמן בערבון מוגבל – האם בעל שליטה ובעל מניות חייבים לתמוך בחברה?

בפרשת האמה בע"מ נ' מולר התרעמה מולר, בעלת מניות מיעוט בחברה פרטית שנקלעה לקשיים, על כך שחלקה בהון המניות דולל בעקבות החלטת החברה על גיוס הון חדש. זאת, לנוכח תניה בהסכם המייסדים שפטרה אותה מהעמדת מימון לחברה. בית המשפט העליון הכשיר את הדילול מנימוקים חוזיים, ולכך הוסיף הערות לגבי חובותיהם של בעלי שליטה ובעלי מניות אחרים. אלה נוגעות בהבחנה בין איסור קיפוח לבין חובת אמון ובאחריותם של בעלי מניות אלה כלפי החברה, וראוי לעיין בהן.

להמשיך לקרוא

קוף ושמו מייקל – אחריות בעלי שליטה להתנהלות דירקטור במורד הפירמידה

פסק דין חדש של מועצת המלכה בענין Central Bank of Ecuador v. Conticorp מדגים היטב כלים חזקים שדיני האמונאות עשויים להעמיד כדי להטיל על בעלי שליטה באשכול חברות אחריות להתנהלות פסולה של דירקטורים במורד הפירמידה, במיוחד כאשר אותם דירקטורים פועלים לפי הנחיות המגיעות "מלמעלה". דגם זה של אחריות אינו מפותח עדיין בדין שלנו, למרות שיש לו יתרונות על-פני דוקטרינות כגון הרמת מסך או דירקטור צללים.

באותו ענין שלטו בני משפחת אורטגה מאקוודור בכמה חברות מימון ובנקאות, וביניהן פירמידה בת חמש שכבות אשר בתחתיתה, בבעלות מלאה, ניצבה קרן השקעות המאוגדת באיי בהאמה. רואה חשבון מקומי בשם מייקל טיילור כיהן בקרן כדירקטור היחיד וכיועץ ההשקעות (משרה ססטוטורית בקרן השקעות). טיילור השתכר סכום זעום יחסית תמורת שירותיו, אשר כללו בעיקר ציות להנחיות מבני משפחת אורטגה שהגיעו אליו דרך מתווכים. [ראו והשוו כאן וגם כאן.]

להמשיך לקרוא