תגית: השבה

רב מעללים – תביעה בעשיית עושר לעומת תביעת חשבון בגין הפרת חובת אמון

בעניין חברה קדישא גחש"א ראשון לציון נ' ברויאר נתבע מנכ"ל העמותה, הרב יוסף ברויאר, על מעשים חמורים של הוצאת כספים מהעמותה שלא כדין, העברות כספים למוסדות פיקטיביים, זיוף מסמכים ועוד כהנה וכהנה. המנהל המיוחד תבע השבה בגין הפרת חובת אמון, עשיית עושר ולא במשפט וגזל. בית המשפט אישר את מרבית העילות, והעמיד את חבותו של כבוד הרב לעמותה על כ-10.3 מיליון ש"ח. נקודתנו בוחנת מה הייתה יכולה להיות חבותו אילו נטענה ונידונה כדבעי בתביעת חשבון בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא

חברה אחות לנו קטנה – שלילת רווח מנושא משרה מפר לידי חברה שלא ניזוקה

בפרשת Parr v. Keystone Healthcare Ltd נידונה מערכת נסיבות פשוטה אך מעניינת, שבה דירקטור הפר חובת אמון כלפי החברה שבה כיהן, אך את הרווח בקשר להפרה הפיק מחברה אחות. תביעתה של החברה הניפרת לשלילת הרווח הוכרה. פסק הדין מחדד את ההבדל בין תביעת חשבון בדיני אמונאות לבין תביעת נזק או תביעת השבה בעשיית עושר ולא משפט – הבדל שבתי המשפט אצלנו אינם משגיחים בו לא פעם, ומכאן חשיבותו.

להמשיך לקרוא

כספי החלוקה – כלל שיקול הדעת העסקי בחלוקה והאם דיבידנד אסור לנזק ייחשב

בעניין חורב נ' בי קומיוניקיישנס בע"מ אישרה השופטת רונן להגיש תביעה נגזרת בגין חלוקה אסורה של דיבידנד בחברה ציבורית. הבקשה אושרה ביחס לבעלת השליטה בחברה אך נדחתה ביחס לדירקטורים. זאת, בעיקר בנימוק שסכום הדיבידנד אינו נזק המקים חבות ותוך דחיית הטענה שכלל שיקול הדעת העסקי חל על חלוקה. רשימה זו מתמקדת בנקודות אלה לנוכח תבנית האחריות המיוחדת החלה על חלוקה.

להמשיך לקרוא

רומנסרו אזורי – חלוקת דיבידנד, הברחת נכסים, וחובות דירקטורים באזור חדלות הפירעון

בפסק דין BTI 2014 LLC v. Sequana SA דן בית המשפט לערעורים באנגליה בחברה שביצעה חלוקת דיבידנד גדולה והגיעה לאחר מכן לחדלות פירעון. הנושה העיקרית תבעה את בעלת השליטה ואת הדירקטורים בעילות שתכליתן להגן על הנושים, במיוחד בסמיכות לחדלות פירעון. שתי עילות – הברחת נכסים והתעלמות מטובת הנושים – מעוררות עניין מיוחד לנוכח הוראות חדשות בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר מבוססות על מקור אנגלי, ובהן נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

תרבחו ותסעדו – סעדים על הפרת חובת אמון בהעדר נזק

אחת הסברות המפורסמות לגבי דיני החברות בדלאוור גורסת שהם "חזקים בדיבורים", כלומר, מתגאים בקביעת כללי אחריות ביד רמה אך בכל הקשור להטלת אחריות בפועל ידם רפה. פסק דין של הצ'נסרי מהחודש שעבר בעניין Ravenswood Inv. Co., L.P. v. Estate of Winmill עוסק לכאורה במסכת עובדות מסוג זה. חרף קביעות נוקבות כי נושאי המשרה הפרו חובת אמון בהקניית תגמולים לעצמם, יצאה החברה וידיה על ראשה. רשימה זו בוחנת אם ראוי לייחס את הכשל לבית המשפט או שמא לעורכי הדין. בסופה – הודעה משמחת.

להמשיך לקרוא

שלילה כפולה – חבות בעל שליטה הגורם להפרת חובת אמון של נושא משרה

פסק הדין בעניין דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ אישר הסכם פשרה בנוגע לתביעה נגזרת שהוגשה נגד נושאי משרה בחברה לישראל ונגד בעלי השליטה בה, אשר שילמו להם בונוס על הצלחת מהלך עסקי מורכב – בונוס שהוגדר "שוחד אזרחי". רשימה זו עוסקת בכמה נקודות העולות מפסק הדין בקשר לחבותו של צד זר הגורם להפרת חובת אמון – סוגייה שלגביה עוררה החלטת אישור התביעה הנגזרת קשיים, שעסקנו בהם בעבר.

להמשיך לקרוא

צ'או צ'אושסקו – גילוי, חשבון, פיצויים והשבה בעקבות ניצול הזדמנות עסקית של חברה

עניין תגר נ' יעקבי נדרש לניצול הזדמנות עסקית של חברה במסגרת מסכת שכונתה "פרשת רומניה". חברה פרטית לעיבוד שבבי התקשרה בעסקת תיווך עם חברה רומנית לביצוע עבודות ברומניה, בשעה שאחד משני בעליה ומנהליה של החברה נמנה עם בעלי החברה הרומנית. פסק דינה של השופטת רונן מכיל קביעות מעניינות לגבי חובת הגילוי ואישור של פעולה נגועה וכן לגבי הסעדים בעקבות הפרת חובת האמון. נקודתנו, כהרגלה, בוחנת קביעות אלה בעין ביקורתית.

להמשיך לקרוא

לא יבקשו, לא יקבלו – האם מנהל שמשך דמי ניהול בלא אישור זכאי לשכר ראוי?

בעניין ק.ר.נ.א. בע"מ נ' סלע קפיטל אינווסטמנט בע"מ קבעה השופטת רונן שהסכם ניהול בין קרן השקעות בנדל"ן מניב לבין בעלת השליטה בה בטל מכיוון שלא אושר ב"אישור משולש". על בסיס זה אושרה תביעה נגזרת נגד בעלת השליטה שפעלה כמנהלת – להשבת דמי ניהול בהתאם ל"גובה הנזק" ותוך התחשבות בזכותה לשכר ראוי. נקודתנו בוחנת את הניתוח המשפטי של יסודות אלה, שנטענו מעבר לצורך ושמטו יתרונות משמעותיים לתובעת.

להמשיך לקרוא

הנשר והכריש – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: הסעדים

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שבה נקבע כי אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה תשלום המסכל את מדיניות התגמול בחברה ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה. תשלום זה, בדומה לתשלום שוחד, גרם לנושאי המשרה להיות שרויים בניגוד ענינים וכך להפר את חובת האמון שלהם. לאחר שרשימה קודמת עסקה בבסיס להטלת האחריות על נושאי המשרה ובעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בסעדים הרלוונטיים ובמרכזם השבה בעשיית עושר ולא במשפט וחשבון בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא

שבחי מעוז – חשבון תקיף נגד אמונאי שסרח ושאלת שכרו

בעקבות רשימה קודמת על תגמול דירקטורים שלא אושר כדין בחברת פייסבוק, רשימה זו חוזרת לפסק הדין בפרשת מעוז נסיעות בע"מ נ' יו.בי. אמ. טרוול בע"מ. יזם הקים שם את החברות הנתבעות כדי לרכז רשת של סוכנויות נסיעות שתפנה בשמן במאוחד לספקים של שירותי תיירות בכוונה להגדיל את התקבולים עבור הסוכנויות. משהתברר שהנתבעים עשו בתקבולים כבשלהם שלל מהם בית המשפט, מפי השופט שינמן, כמעט כל זכות לתגמול מעבר לדמי החבר שנקבעו במקור. לנוכח אי-הבהירות בסוגית התגמול לאמונאי-מפר שנזכרה ברשימה הקודמת, רשימה זו עומדת על הדיוק והטעם בגישה שננקטה בענין מעוז נסיעות ואגב זאת – גם על הבסיס למתן סעד של חשבון (מתן חשבונות) כלפי אמונאי.

להמשיך לקרוא