בעניין קרן קיימת לישראל נ' דבוש דן בית המשפט בתביעה של קק"ל ושל חברת הבת שלה, הימנותא, נגד משה דבוש, שכיהן כדירקטור בשתיהן. הלה קיבל מאחד גאנם פלאח כמה טובות הנאה בקשר למשרתו, ונקבע כי זוהי "התנהגות חמורה, ואפשר שהיא עולה אף כדי קבלת שוחד." נקודתנו עוסקת בסעד שבית המשפט ראה לפסוק בקשר לכך ובכמה היבטים הניבטים ממנו.
להמשיך לקרואבעניין מדינת ישראל נ' יזיד נידונה תביעה אזרחית של המדינה נגד מי שכיהן כקצין תיאום בגזרת בית לחם והורשע בלקיחת שוחד עבור הנפקת היתרי כניסה לישראל. לנוכח פסק דין מדינת ישראל נ' אבנון הטילה עליו השופטת מצא אחריות בעשיית עושר ולא במשפט וגם בדיני אמונאות, אולם הפחיתה מהיקף חבותו מטעמי צדק לפי חוק עשיית עושר. רשימה זו עומדת על התפתחות מעניינת שיש בפסק הדין לצד שגגה שנפלה בו, שתיהן על רקע הפסיקה בעניין אבנון.
להמשיך לקרואבעניין בן יהודה נ' ויטנר קבע סגן-הנשיא כבוב, כי נושא משרה בחברה הפר חובת אמון כלפי בעלי מניות בה באי גילוי של ניגוד עניינים שבו היה שרוי, אך הלה הופטר מחבות בהעדר קשר סיבתי להפסד שהם טענו לו. על רקע זה דן בית המשפט באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים מחמת הפרת חובת אמון בנסיבות דומות בעתיד. חרף היותם אמרת אגב מפורשת יש בדברים חשיבות רבה. רשימה זו עומדת על כמה היבטים העולים מהם.
להמשיך לקרואבעניין מדינת ישראל נ' אבנון קבע בית המשפט העליון, כי שוחד שקיבל עובד ציבור יישלל ממנו ויועבר למדינה, בין אם כסעד על הפרת חובת אמון ובין אם כהשבה בעשיית עושר ולא במשפט. זוהי פסיקה חשובה מבחינה ציבורית לא פחות מאשר משפטית. רשימה זו עומדת על כמה נקודות בפסק הדין, שחלקן מאששות דוקטרינות מוכרות וחלקן ראויות לפיתוח נוסף.
להמשיך לקרואבעניין שיליאן נ' צרפתי אישרה השופטת רונן פשרה בהליך בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד צבי צרפתי, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברת צבי צרפתי ובניו השקעות ובניין (1992) בע"מ, בטענה כי שכרו לא אושר כדין. במסגרת זו בחנה את "השכר הסביר שמר צרפתי היה זכאי לו" לנוכח חוות דעת מומחים. בפער זמנים קטן נדרש גם בית המשפט לערעורים באנגליה לשאלה דומה בעניין Gray v. Global Energy Horizons Corporation, ואגב כך הבהיר מדוע קו הפסיקה הישראלי, הנשען כנראה על טעמים של עשיית עושר ולא במשפט, מוקשה פוזיטיבית ונורמטיבית גם יחד.
להמשיך לקרואבעניין ברניק נ' גורודיסקי אישר השופט רחמים כהן בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד עורכי דין, שפעלו כבאי הכוח של קבוצה בתובענה ייצוגית קודמת. המבקשת פנתה אליהם כדי שייצגו אותה בגביית סכומים לפי פשרה באותו הליך, וכעת טענה כי בקשר לכך הם ביצעו שורה של הפרות ובכללן גם הפרת חובת אמון. בהחלטה יש קביעה תקדימית חשובה בדבר תחולתם של חיובי אמונאות עוד לפני יצירת יחסי האמונאות וכן התייחסות ראשונית לשאלת השכר הראוי של אמונאי שהפר חובת אמון. באלה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבעניין חברה קדישא גחש"א ראשון לציון נ' ברויאר נתבע מנכ"ל העמותה, הרב יוסף ברויאר, על מעשים חמורים של הוצאת כספים מהעמותה שלא כדין, העברות כספים למוסדות פיקטיביים, זיוף מסמכים ועוד כהנה וכהנה. המנהל המיוחד תבע השבה בגין הפרת חובת אמון, עשיית עושר ולא במשפט וגזל. בית המשפט אישר את מרבית העילות, והעמיד את חבותו של כבוד הרב לעמותה על כ-10.3 מיליון ש"ח. נקודתנו בוחנת מה הייתה יכולה להיות חבותו אילו נטענה ונידונה כדבעי בתביעת חשבון בדיני אמונאות.
בפרשת Parr v. Keystone Healthcare Ltd נידונה מערכת נסיבות פשוטה אך מעניינת, שבה דירקטור הפר חובת אמון כלפי החברה שבה כיהן, אך את הרווח בקשר להפרה הפיק מחברה אחות. תביעתה של החברה הניפרת לשלילת הרווח הוכרה. פסק הדין מחדד את ההבדל בין תביעת חשבון בדיני אמונאות לבין תביעת נזק או תביעת השבה בעשיית עושר ולא משפט – הבדל שבתי המשפט אצלנו אינם משגיחים בו לא פעם, ומכאן חשיבותו.
בעניין חורב נ' בי קומיוניקיישנס בע"מ אישרה השופטת רונן להגיש תביעה נגזרת בגין חלוקה אסורה של דיבידנד בחברה ציבורית. הבקשה אושרה ביחס לבעלת השליטה בחברה אך נדחתה ביחס לדירקטורים. זאת, בעיקר בנימוק שסכום הדיבידנד אינו נזק המקים חבות ותוך דחיית הטענה שכלל שיקול הדעת העסקי חל על חלוקה. רשימה זו מתמקדת בנקודות אלה לנוכח תבנית האחריות המיוחדת החלה על חלוקה.
בפסק דין BTI 2014 LLC v. Sequana SA דן בית המשפט לערעורים באנגליה בחברה שביצעה חלוקת דיבידנד גדולה והגיעה לאחר מכן לחדלות פירעון. הנושה העיקרית תבעה את בעלת השליטה ואת הדירקטורים בעילות שתכליתן להגן על הנושים, במיוחד בסמיכות לחדלות פירעון. שתי עילות – הברחת נכסים והתעלמות מטובת הנושים – מעוררות עניין מיוחד לנוכח הוראות חדשות בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר מבוססות על מקור אנגלי, ובהן נעסוק הפעם.
נקודה בסוף משפט 