תגית: התחרות

צ'או צ'אושסקו – גילוי, חשבון, פיצויים והשבה בעקבות ניצול הזדמנות עסקית של חברה

עניין תגר נ' יעקבי נדרש לניצול הזדמנות עסקית של חברה במסגרת מסכת שכונתה "פרשת רומניה". חברה פרטית לעיבוד שבבי התקשרה בעסקת תיווך עם חברה רומנית לביצוע עבודות ברומניה, בשעה שאחד משני בעליה ומנהליה של החברה נמנה עם בעלי החברה הרומנית. פסק דינה של השופטת רונן מכיל קביעות מעניינות לגבי חובת הגילוי ואישור של פעולה נגועה וכן לגבי הסעדים בעקבות הפרת חובת האמון. נקודתנו, כהרגלה, בוחנת קביעות אלה בעין ביקורתית.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

לוויית חן – שלילת רווח מצד שפיתח עסק בעקבות הפרת חובת אמון של מנהל

הואיל ואין אדם יודע את יום פקודתו,
והואיל והוצאות לוויה מכובדת עשויות להיות נכבדות,
לפיכך מוצעים בכמה מדינות אפיקי השקעה וחסכון לכיסוי הוצאות אלה. שני מנהלים בכירים בחברה שמכרה מוצרים פיננסיים כאלה עברו לחברה מתחרה ופיתחו שם עסק דומה. בית המשפט נדרש אפוא לשאלה מעשית לא פשוטה: כיצד לקבוע את היקף השלילה של טובת ההנאה שצמחה לחברה המתחרה במסגרת העסק החדש שהקימה?

להמשיך לקרוא

ארץ משונה – חובותיו של דירקטור המכהן בכמה חברות

כהונה של דירקטורים בכמה חברות במקביל היא תופעה רווחת, שיש לה יתרונות מעשיים אך המצב המשפטי לגביה נחשב מעורפל מעט. לצד איסור תקיף על דירקטור לפעול לנוכח חשש לניגוד ענינים, הלכה אנגלית ישנה בפרשת Mashonaland מוכרת כאסמכתה לכך שאין כלל נוקשה נגד כהונה של דירקטור בחברות מתחרות. בית המשפט העליון בהונג קונג נדרש לסוגיה לאחרונה בענין Cheng v. Poon בתביעת חשבון נגד יזם ודירקטור של מסעדת סושי, אשר פרס שתי רשתות של מסעדות סושי נוספות בלעדי שותפיו המקוריים. במהלך מרהיב, התופס שני דגים במכה אחת, מפיג בית המשפט את הערפל המשפטי אך מעצים את האתגר המעשי.

להמשיך לקרוא

תחרות בין משאיות – תניית אי תחרות בין בעלי המניות בתקנון חברה

אחת התכליות של הבלוג היא לחדד בקרב עורכי הדין את התובנה שלצד העניין המשפטי המרתק, בדיני אמונאות יש גם כסף – הושט ידך וגע בו. או לא. סכסוך ייצרי בין בעלי משאיות שהוכרע בעיצומו של הקיץ המהביל בפרשת הובלות חץ ההר בע"מ נ' עגיל מבהיר נקודה זו ומצביע על החשיבות של טיעון משפטי מלא בעניינים גדולים כקטנים.

העובדות כאן היו פשוטות להפליא. חברה להובלת מטענים במשאיות פעלה בדומה לתחנת מוניות: המשאיות היו בבעלותם של בעלי המניות. סדרן עבודה שהחברה העסיקה חילק למשאיות עבודות הובלה, אשר בגינן החברה ניכתה עמלה מן התקבולים. בחברה הוקצו 17 מניות (שחלקן הוחזקו במשותף). תקנון החברה כלל תנייה שבמשפט כונתה "תניית אי תחרות":

להמשיך לקרוא

"התחרות!" צווחה הג'ירפה – מתן צו מניעה זמני נגד דירקטור-לשעבר המתחרה בחברה

הִתחרות של נושא משרה בחברה היא אחת הצורות הבוטות של הפרת חובת האמון, לצד נטילת הזדמנות עסקית של החברה. אך מה דינו של נושא המשרה הפורש מן החברה ואז פונה להתחרות בעסקיה? החלטה יפה בהליך מקדמי לצו מניעה זמני בענין Allfiled UK Ltd. v. Eltis מבהירה את התקיפות שבה בתי המשפט מחילים את חובת האמון גם בנסיבות כאלה. אגב כך ההחלטה מדגימה התנהלות מיומנת בהתדיינות על הפרת חובת אמון, המביאה לתוצאה חזקה, צודקת, ומעשית מבחינה עסקית.

להמשיך לקרוא

החמצה מקו השער – או איך לנצח בתביעה נגד אמונאי (כמעט) בלי לזכות בה

אחת השאלות שאולי הטרידו את מבקרי הבלוג היא "ממשל תאגידי ניחא, אבל אמונאות? בשביל מה זה טוב?". פרשת כשדי נ' אונגר, שעסקה בנושא משרה שעבר לחברה מתחרה אגב הפרת חובת אמון, מדגימה היטב את היתרונות ששימוש מושכל בדיני אמונאות עשוי להקנות לעומת התבססות על עילות אזרחיות אחרות, נאותות כשלעצמן.

איש תוכנה בכיר, יהודה אונגר, כיהן כמנכ"ל וכדירקטור בחברה א' וגם החזיק במניותיה עם משקיעים נוספים. יחדיו הם חתמו על הסכם מייסדים שכלל תנית אי-תחרות. לצד קשיי מימון שהחברה ניצבה בפניהם, נתקל פרוייקט התוכנה שאותו הוביל בקשיי פיתוח. אונגר עזב את החברה במפתיע, תוך שהוא נשאר דירקטור ובעל מניות, ולאחר זמן קצר החל לעבוד בחברה ב' – חברה מתחרה שעמה ניסתה חברה א' לשווא לכונן שיתוף פעולה קודם לכן. חבילת התוכנה שפותחה בחברה א' ("ICM") עברה עמו לחברה ב'.

להמשיך לקרוא