בעניין Mochkin v. Klein (No. 2) נדרש בית המשפט לאמוד את היקף השלילה של רווח שעשה שותף, אשר הפר חובת האמון לשותפות בהקמת עסק מתחרה. האתגר המיוחד שניצב בפני בית המשפט, ואשר על החידוש שבו נעמוד הפעם, נבע מכך שהרווח עדיין לא מומש במלואו והוא צמח בקשר לנכסים שהלכו ואיבדו מערכם במרוצת הזמן.
להמשיך לקרואבעניין אלנקיב נ' טבצ'ניק וטבצ'ניק נ' אלנקיב נידון תרחיש פשוט של הפרת חובת אמון גסה על ידי נושא משרה בחברה, שהתחרה ישירות בעסקיה באמצעות חברה אחרת שניהל. סעד של מתן חשבונות מתבקש בנסיבות כאלה ואכן התבקש. ואולם, טיעון קלוקל וניתוח לא מיטבי בשתי הערכאות שנדרשו לבקשה הניבו כמה נקודות של אור וצל, שעליהן נעמוד הפעם.
להמשיך לקרואבעניין חזקי נ' חג'ג' דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בעלי השליטה ונושאי משרה בחברת אחים חג'ג' בטענה כי האחים חג'ג' ניצלו שלא כדין הזדמנויות עסקיות בחו"ל. זאת חרף העובדה שביניהם לבין החברה היה הסדר תיחום פעילות, ששלל מהם את הזכות לפעול בישראל אך לא בחו"ל. פסק הדין קובע כללים חשובים בסוגייה של עיצוב יחסי אמונאות בחברה בכלים חוזיים, ונקודתנו, כדרכה, עומדת על כמה מהם לצד נקודות העולות מהם.
להמשיך לקרואבפסק דין דהן נ' דהן דחתה השופטת רונן טענה כי נושא משרה ושותף בחברה פרטית גזל הזדמנות עסקית מהחברה, כאשר רכש עסק בעצמו ולא באמצעות החברה. בדחיית הטענה בנסיבות המקרה המיוחדות אין ייחוד, אך פסק הדין מצטיין בניתוח יסודי ועשיר של הסוגייה, שיש לו גם היבטים רחבים יותר. באלה נבקש לעסוק הפעם.
הצדדים בעניין יוניקלין בע"מ נ' הסה החזיקו בחלקים כמעט שווים בחברה פרטית שהתמחתה בהפעלת "חדרים נקיים", ומיכאל הסה כיהן בה גם כדירקטור וכמנכ"ל. זאת, עד שהתפטר מעבודתו כמנכ"ל ופנה לעסוק לבדו במתן ייעוץ בנושא "חדרים נקיים". צו מניעה זמני נגד כל פעילות שלו בתחום זה אמנם ניתן, כמבוקש וכמתבקש, אולם לא תמיד הדבר אפשרי או אף מיטבי בנסיבות. רשימה קצרה זו מצביעה על חלופה אפקטיבית יותר שראוי לשקול בעתיד.
בית המשפט העליון באוסטרליה פסק לפני ימים אחדים בסוגיה עקרונית בנושא של שלילת רווח בעקבות הפרת חובת אמון של נושאי משרה, אשר העבירו פעילות עסקית של מימון לוויות לחברה מתחרה. בפסק דין Ancient Order of Foresters in Victoria Friendly Society Limited v Lifeplan Australia Friendly Society Limited תיקן בית המשפט העליון את פסיקתה של ערכאת הערעור והרחיב את היקף השלילה למלוא שוויה של הפעילות העסקית, ובכלל זה גם רווחים עתידיים שצפויים בגדרה. רשימה זו עומדת על הגיונה של הפסיקה לנוכח הדין בישראל.
עניין תגר נ' יעקבי נדרש לניצול הזדמנות עסקית של חברה במסגרת מסכת שכונתה "פרשת רומניה". חברה פרטית לעיבוד שבבי התקשרה בעסקת תיווך עם חברה רומנית לביצוע עבודות ברומניה, בשעה שאחד משני בעליה ומנהליה של החברה נמנה עם בעלי החברה הרומנית. פסק דינה של השופטת רונן מכיל קביעות מעניינות לגבי חובת הגילוי ואישור של פעולה נגועה וכן לגבי הסעדים בעקבות הפרת חובת האמון. נקודתנו, כהרגלה, בוחנת קביעות אלה בעין ביקורתית.
הואיל ואין אדם יודע את יום פקודתו,
והואיל והוצאות לוויה מכובדת עשויות להיות נכבדות,
לפיכך מוצעים בכמה מדינות אפיקי השקעה וחסכון לכיסוי הוצאות אלה. שני מנהלים בכירים בחברה שמכרה מוצרים פיננסיים כאלה עברו לחברה מתחרה ופיתחו שם עסק דומה. בית המשפט נדרש אפוא לשאלה מעשית לא פשוטה: כיצד לקבוע את היקף השלילה של טובת ההנאה שצמחה לחברה המתחרה במסגרת העסק החדש שהקימה?
כהונה של דירקטורים בכמה חברות במקביל היא תופעה רווחת, שיש לה יתרונות מעשיים אך המצב המשפטי לגביה נחשב מעורפל מעט. לצד איסור תקיף על דירקטור לפעול לנוכח חשש לניגוד ענינים, הלכה אנגלית ישנה בפרשת Mashonaland מוכרת כאסמכתה לכך שאין כלל נוקשה נגד כהונה של דירקטור בחברות מתחרות. בית המשפט העליון לערעורים בהונג קונג נדרש לסוגיה לאחרונה בענין Cheng v. Poon בתביעת חשבון נגד יזם ודירקטור של מסעדת סושי, אשר פרס שתי רשתות של מסעדות סושי נוספות בלעדי שותפיו המקוריים. במהלך מרהיב, התופס שני דגים במכה אחת, מפיג בית המשפט את הערפל המשפטי אך מעצים את האתגר המעשי.
אחת התכליות של הבלוג היא לחדד בקרב עורכי הדין את התובנה שלצד העניין המשפטי המרתק, בדיני אמונאות יש גם כסף – הושט ידך וגע בו. או לא. סכסוך ייצרי בין בעלי משאיות שהוכרע בעיצומו של הקיץ המהביל בפרשת הובלות חץ ההר בע"מ נ' עגיל מבהיר נקודה זו ומצביע על החשיבות של טיעון משפטי מלא בעניינים גדולים כקטנים.
העובדות כאן היו פשוטות להפליא. חברה להובלת מטענים במשאיות פעלה בדומה לתחנת מוניות: המשאיות היו בבעלותם של בעלי המניות. סדרן עבודה שהחברה העסיקה חילק למשאיות עבודות הובלה, אשר בגינן החברה ניכתה עמלה מן התקבולים. בחברה הוקצו 17 מניות (שחלקן הוחזקו במשותף). תקנון החברה כלל תנייה שבמשפט כונתה "תניית אי תחרות":
נקודה בסוף משפט 