תגית: התניה

לא על דעת הכלל – חובת הציות וחובת האמון של נאמן

בענין טרי (נאמן) נ' אי די בי חברה לפתוח בע"מ הורה בית המשפט לנאמן, המחזיק את מניות השליטה בקבוצת כלל ביטוח בנאמנות עבור אי די בי פיתוח, למכור 5% מהמניות לציבור. זאת, לפי הוראה של הממונה על שוק ההון אך בניגוד לרצונה של אי די בי פיתוח, שסברה כי הדבר יפגע בה. רשימה זו בוחנת את הניתוח המשפטי בפסק הדין לנוכח ההבחנה בין חובת הציות לבין חובת האמון של נאמן ושל אמונאים אחרים ובאשר לרציפות התחולה של חובת האמון.

להמשיך לקרוא

רסן הזהב – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: האחריות

בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ אישר בית המשפט להגיש נגד נושאי משרה בחברה לישראל ונגד בעל השליטה בה תביעה נגזרת, שבגדרה הם נדרשים להעביר לחברה את הבונוסים שבעל השליטה נתן לנושאי המשרה בעקבות מהלך עסקי מורכב. בהחלטה יש התפתחות חשובה לקראת אחריות צדדים המעורבים בהפרת חובת אמון, בפרט בדרך של "שוחד אזרחי". רשימה זו סוקרת פינות חמד לצד כמה מעקשים בדרך לתוצאה רצויה זו.

להמשיך לקרוא

לעילה מכל ברכתה – התשתית הראייתית לגילוי מסמכים באישור תביעה נגזרת בעילות שונות

השקעת הנפל של קבוצת גזית גלוב ברכישת קבוצת הבניה א. דורי התגלגלה בלא שיהוי לבקשה לאישור תביעה נגזרת בטענה להפרת חובת הזהירות של נושאי המשרה. לבקשה קדמה, כמקובל, בקשה לגילוי מסמכים מקיף. בהחלטה בענין ברק נ' גזית-גלוב בע"מ אישר בית המשפט העליון את דחיית הבקשה לגילוי מסמכים, ובמסגרת זו עמד על הקשר בין העילה הנטענת לבין מידת הראיה הנדרשת בהליך המקדמי המיוחד הזה – לאמור, אין דין עילה אמונאית כדין עילה רגילה במשפט הפרטי, כגון העילה הנזיקית שנטענה כאן. בכך יש כדי לבשר על הסתלקותה של "סברת רסיסי המידע" שהכבידה על בתי המשפט עד כה. רשימה זו עומדת על כמה השלכות חיוביות של ההחלטה מבחינה משפטית ומבחינת הממשל התאגידי בארץ.

להמשיך לקרוא

צדיק נעזב – פטור ומחילה על הפרת חובות של מנהל עזבון

לנוכח העיסוק התכוף במתן פטור מאחריות לנושאי משרה ראוי להזכיר שהדין הישראלי לגבי אמונאים אחרים, כגון נאמן, מנהל עזבון או אפוטרופוס, עשוי להיות שונה ובחלקו הוא אינו ברור. שני פסקי דין אנגליים חדשים מספקים הזדמנות לעמוד על עקרונות הכלליים של דיני האמונאות בנושא ועל היבטים מיוחדים בדין שלנו. לכך יש חשיבות מעשית כאשר המוריש מבקש למנות קרוב משפחה או מנהל עזבון מקצועי לנכסים בהיקף גדול או כאשר מתמנה אפוטרופוס לחסוי אמיד, ולאחד הצדדים יש ענין להתנות על היקף אחריותם של אמונאים אלה.

להמשיך לקרוא

עיזה פזיזה – אחריות נושא משרה לשיקול דעת עסקי פזיז

ההחלטה בענין אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ לאשר את הבקשה לתביעה נגזרת נגד דירקטורים בחברת דסק"ש לגבי החלטתם לרכוש את העיתון "מעריב" התמודדה עם אתגר משפטי קשה אך לא נדיר – לאמור, טענה כי הדירקטורים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה לנוכח פטור שהחברה נתנה להם מחבות בגין הפרות כאלה בדיוק. בהחלטה מדוייקת ועדינה (במובן delicate, ולאו דווקא gentle) קבע בית המשפט כי המבקש הניח בסיס לעילה במידת הראיה הדרושה בשלב זה, משקבע כי "דירקטוריון המקבל החלטה מבלי שתהיה לפניו ולו תשתית עובדתית מינימאלית לצורך קבלת החלטתו איננו פועל ברשלנות גרידא, הוא פועל בפזיזות", וכי בהחלטה על עסקת מעריב הצטבר מספר ניכר של ליקויים פרוצדורליים המצדיקים מסקנה חמורה כזו. הרשימה הנוכחית בוחנת את טענת הפזיזות ומתמקדת בנקודה שהשופט גרוסקופף השאיר פתוחה: "ונשאלת השאלה האם תתכן בכלל הפרה מכוונת של חובת הזהירות שאינה מהווה הפרה של חובת אמון?"

להמשיך לקרוא

גילגול מחילות – הפטר במסגרת פשרה בתביעה נגזרת

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה בענין רובין נ' בנק הפועלים את הפשרה שגיבשו הצדדים בתביעה הנגזרת בפרשת הבנק התורכי פוזיטיף, אשר בגידרה גם הורשע דני דנקנר, שהיה אז יו"ר בנק הפועלים, בהפרת אמונים בתאגיד. רשומה זו מתייחסת לנקודה אחת בהחלטתה של השופטת שבח בקשר לטיבו של ההפטר במסגרת פשרה עם אמונאי ולדין המסדיר אותו.

בבסיס הבקשה לאישור תביעה נגזרת ניצבת טענה כי נושאי משרה בבנק הפועלים, לרבות דנקנר, הפרו חובות אמון וזהירות כלפי הבנק כאשר אישרו הסכם, אשר בעטיו שילם הבנק לחברת RP הקשורה לדנקנר 25 מיליון דולר במקום 5 מיליון דולר שהיה עשוי לשלם לה לפי הסכם קודם. במסגרת הפשרה המוצעת ניאותו המבטחים של נושאי המשרה לשלם 6 מיליון ש"ח כנגד סילוק מוחלט של כל הטענות והתביעות כלפי כל נושאי המשרה ו"כל צד שלישי אחר", לרבות חברת RP, שכלל לא היתה צד להליך, וכן "חברות הקשורות אליה".

להמשיך לקרוא

דודי לי ואני לדודי – חיוב נושא משרה בפיצויים לנוכח פטור מאחריות בגין התרשלות

במסכת האירועים המסועפת שפקדה את חברת הבניה הציבורית עטיה גרופ בע"מ ונידונה בפרשת אשש נ' עטיה נימנו לא פחות מעשרים ושבעה נתבעים, ובהם בעלי מניות בשתי קבוצות שליטה, רואי חשבון ונושאי משרה לרוב. אף על פי כן, את תשומת הלב הציבורית משכה בעיקר המשיבה 15 בבקשה לאישור תביעה נגזרת, גב' מורן אטיאס (ראו כאן). מתוך הזדהות עם רחשי לב הציבור גם הרשומה הנוכחית תתמקד במשיבה 15 ובשתי קביעות שקבעה השופטת רונן לגביה. באחת נדחתה הבקשה, שהתבססה על טענה כי אטיאס התרשלה בהיותה חסרת מיומנות לתפקיד, לנוכח פטור שהחברה נתנה לנושאי המשרה. בשניה אושרה הבקשה לנוכח אפשרות שהיא השתתפה באישור עסקת בעל עניין לטובת דודהּ ומבעלי השליטה בחברה.

להמשיך לקרוא