תגית: זר מעורב

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי – התניית מתן חשבונות בזכות לתבוע כספים ומתן חשבונות מצד שלישי

בתי המשפט נדרשים תדיר לבקשות לצו למתן חשבונות. לאחרונה התבקש צו כזה בפרשת אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע"מ נ' ח'ליל, שבה טענה התובעת כי הנתבע ניצל הזדמנות עסקית שלה בפועלו "כשלוח/נאמן/שותף" שלה. השופטת חן-ברק נעתרה לבקשה במהלך ההנמקה השגרתי, המצביע על מערכת יחסים המצדיקה מתן חשבונות ועל זכות לכאורה לתבוע כספים מהמשיב. ההחלטה מדגימה יסודות עודפים ויסודות חסרים בדין הנוהג לגבי מתן חשבונות ואת הצורך להבהירו בבית המשפט העליון.

להמשיך לקרוא

זמרי ופינחס – תום לב וטובת החברה באישור תביעה נגזרת ושידול להפרת חובת אמון

פסק דין רותם נ' עתיד והחלטה בענין Mali, שניתנו בהפרש של שלושה שבועות ובמרחק של אלפי מילין זה מזה, נדרשו שניהם לבקשות לאישור תביעה נגזרת. השופט שינמן בבית המשפט המחוזי מרכז והשופט אדלמן בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה דנו בבקשות תוך שהם מחילים כללים דומים, הנשענים על עקרונות זהים של דיני האמונאות הכא והתם, כך שרק השוני בנסיבות הביא לתוצאה שונה. את התביעה לסעד מקיף של חשבון ביסס המבקש באוסטרליה גם על עילה יפה ולא-שכיחה של שידול להפרת חובת אמון, אשר יש לה מקום גם בדין הישראלי.

להמשיך לקרוא

אמון ללא אמונאות – תשלום שוחד למנהל של הצד השני בחוזה מסחרי

פרשת יעקב יעקב ובניו קבלן לעבודות כבישים ותשתיות בע"מ נ' מנהלת בר לב בע"מ דנה בחוזה לביצוע עבודות פיתוח, שהמזמינה ביטלה כאשר התברר לה שהקבלן משחד את מנהלה הראשי. בית המשפט סבר כי החוזה מניח גם חובות אמון של הצדדים זה כלפי זה בהיותו הסכם מסגרת ארוך טווח. לפיכך קבע כי באי גילוי השוחד היה חוסר תום לב, המהווה הפרה יסודית שמצדיקה ביטול בלא מתן ארכה. רשימה זו מתמקדת בהבחנה בין יחסי אמון (trust) בחוזה מסחרי, הנשענים על חובת תום לב, לבין יחסי אמונאות (fiduciary), שבמרכזם חובת אמון (loyalty), ובנפקויות הכספיות שלה, שכאן גרמו לנפגעת "להשאיר כסף על השולחן".

להמשיך לקרוא

בל תשחית – אחריות אזרחית למעורבות בהתנהלות מושחתת

המאבק בשחיתות זכה לחיזוק מסוים כאשר היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, החליט לאמץ דין וחשבון של צוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי. המלצות הצוות מכסות קשת של נושאים, אך רובם ככולם נוגעים להיבטים מבניים של השלטון המקומי. האפשרות להתמודד עם בעיית השחיתות באמצעים של אכיפה אזרחית-כלכלית נבחנת בידי צוות-משנה, אשר יגיש את המלצותיו בנפרד. מבלי לגרוע מחשיבות ההמלצות המבניות, דווקא בכלים האזרחיים טמון פוטנציאל ייחודי ניכר מכיוון שהם מאפשרים להגיע אל מחוללי השחיתות – נותני שוחד ודומיהם.

להמשיך לקרוא

אדון האופל – קווים חדשים לאחריותם של דירקטור צללים, דירקטור דה פקטו ובעל שליטה

פסק דין הבי נ' מדינת ישראל סיים את הליכי האכיפה הציבורית בפרשת פלד-גבעוני. שם, כזכור, השתלטה חבורת אנשים על חברות ציבוריות מקבוצת פויכטוונגר תעשיות והביאה לקריסתן תוך ביצוע סדרה של מעשי גניבה והפרת אמונים. בית המשפט העליון אישר כעת את הרשעתם בעבירות אלה. רשימה זו מתמקדת בשני היבטים רחבים יותר העולים מפסק הדין: באחד פוסק בית המשפט הלכה אחידה לגבי כל מי שפועלים כדירקטורים, לאחר שתיקון מוקשה לחוק החברות יצר ערפל משפטי מסוים לגביהם; בשני בית המשפט מניח, בהערת אגב, תשתית לאחריות כללית לגבי צד זר המעורב בהפרת חובת אמון.

להמשיך לקרוא

דודי לי ואני לדודי – חיוב נושא משרה בפיצויים לנוכח פטור מאחריות בגין התרשלות

במסכת האירועים המסועפת שפקדה את חברת הבניה הציבורית עטיה גרופ בע"מ ונידונה בפרשת אשש נ' עטיה נימנו לא פחות מעשרים ושבעה נתבעים, ובהם בעלי מניות בשתי קבוצות שליטה, רואי חשבון ונושאי משרה לרוב. אף על פי כן, את תשומת הלב הציבורית משכה בעיקר המשיבה 15 בבקשה לאישור תביעה נגזרת, גב' מורן אטיאס (ראו כאן). מתוך הזדהות עם רחשי לב הציבור גם הרשומה הנוכחית תתמקד במשיבה 15 ובשתי קביעות שקבעה השופטת רונן לגביה. באחת נדחתה הבקשה, שהתבססה על טענה כי אטיאס התרשלה בהיותה חסרת מיומנות לתפקיד, לנוכח פטור שהחברה נתנה לנושאי המשרה. בשניה אושרה הבקשה לנוכח אפשרות שהיא השתתפה באישור עסקת בעל עניין לטובת דודהּ ומבעלי השליטה בחברה.

להמשיך לקרוא

החמצה מקו השער – או איך לנצח בתביעה נגד אמונאי (כמעט) בלי לזכות בה

אחת השאלות שאולי הטרידו את מבקרי הבלוג היא "ממשל תאגידי ניחא, אבל אמונאות? בשביל מה זה טוב?". פרשת כשדי נ' אונגר, שעסקה בנושא משרה שעבר לחברה מתחרה אגב הפרת חובת אמון, מדגימה היטב את היתרונות ששימוש מושכל בדיני אמונאות עשוי להקנות לעומת התבססות על עילות אזרחיות אחרות, נאותות כשלעצמן.

איש תוכנה בכיר, יהודה אונגר, כיהן כמנכ"ל וכדירקטור בחברה א' וגם החזיק במניותיה עם משקיעים נוספים. יחדיו הם חתמו על הסכם מייסדים שכלל תנית אי-תחרות. לצד קשיי מימון שהחברה ניצבה בפניהם, נתקל פרוייקט התוכנה שאותו הוביל בקשיי פיתוח. אונגר עזב את החברה במפתיע, תוך שהוא נשאר דירקטור ובעל מניות, ולאחר זמן קצר החל לעבוד בחברה ב' – חברה מתחרה שעמה ניסתה חברה א' לשווא לכונן שיתוף פעולה קודם לכן. חבילת התוכנה שפותחה בחברה א' ("ICM") עברה עמו לחברה ב'.

להמשיך לקרוא

קוף ושמו מייקל – אחריות בעלי שליטה להתנהלות דירקטור במורד הפירמידה

פסק דין חדש של מועצת המלכה בענין Central Bank of Ecuador v. Conticorp מדגים היטב כלים חזקים שדיני האמונאות עשויים להעמיד כדי להטיל על בעלי שליטה באשכול חברות אחריות להתנהלות פסולה של דירקטורים במורד הפירמידה, במיוחד כאשר אותם דירקטורים פועלים לפי הנחיות המגיעות "מלמעלה". דגם זה של אחריות אינו מפותח עדיין בדין שלנו, למרות שיש לו יתרונות על-פני דוקטרינות כגון הרמת מסך או דירקטור צללים.

באותו ענין שלטו בני משפחת אורטגה מאקוודור בכמה חברות מימון ובנקאות, וביניהן פירמידה בת חמש שכבות אשר בתחתיתה, בבעלות מלאה, ניצבה קרן השקעות המאוגדת באיי בהאמה. רואה חשבון מקומי בשם מייקל טיילור כיהן בקרן כדירקטור היחיד וכיועץ ההשקעות (משרה ססטוטורית בקרן השקעות). טיילור השתכר סכום זעום יחסית תמורת שירותיו, אשר כללו בעיקר ציות להנחיות מבני משפחת אורטגה שהגיעו אליו דרך מתווכים. [ראו והשוו כאן וגם כאן.]

להמשיך לקרוא