עזרת נושים – תמורות בתכלית החברה באזור חדלות הפירעון

לאחר ציפיה ממושכת פרסם בית המשפט העליון באנגליה את פסק הדין בעניין BTI 2014 LLC v. Sequana SA, אשר לדעת כל שופטי המותב, נוגע באבני השתיה של דיני התאגידים ויש לו חשיבות עיונית ומעשית מרחיקת לכת. על הפרק ניצבה השאלה המשולשת האם, מתי וכיצד על הדירקטורים להביא בחשבון את עניינם של הנושים לנוכח אפשרות לחדלות פירעון של החברה. לתשובות ולמהלך הניתוח שפסק הדין מציג יש השלכות ישירות לדין הישראלי. רשימה זו מבקשת להפנות את תשומת הלב לכמה מהן.

ימי הביניים – הערות לאחריות נושאי משרה להפרת חובת אמון בסמיכות לחדלות פירעון

בפסק דין בטר פלייס ישראל נ' אגסי קבע בית המשפט העליון, כי המפרקים של החברות בקבוצת בטר פלייס יוכלו לבקש תיקון של כתב התביעה, שאותו הגישו נגד נושאי המשרה וצדדים נוספים בטענות שונות בדבר אחריותם לקריסת הקבוצה. בכך בוטלה החלטתו של השופט גרוסקופף בערכאה קמא לסלק את התביעה על הסף מכוח כלל שיקול הדעת העסקי. אגב כך הצביע בית המשפט העליון על סוג הטענות שעשויות לעורר ביקורת שיפוטית של פעולות נושאי המשרה בתקן ביניים לפי הלכת ורדניקוב נ' אלוביץ', במיוחד בנסיבות של סמיכות לחדלות פירעון. בכך נעסוק הפעם.

מסך הכסף – הרמת מסך, חדלות פירעון ותכלית החברה

בעניין נס נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון, כי יש לתת סעד הצהרתי המכיר בזכותם של מפרקי חברת אגרקסקו להרים מסך כלפי בעלות מניותיה, הלוא הן מדינת ישראל, מועצת הצמחים ומועצת ענף הלול. זאת ביחס לתביעות חוב שלא התיישנו, והגם שלפחות חלק מהנסיבות שנטענו כטעמים להרמת מסך אירעו לפני שנים רבות. נקודתנו מבקשת להאיר כמה סוגיות יסוד שדברי בית המשפט מעוררים לגבי הרמת מסך, היחס בינה לחדלות פירעון ובינה לבין תכלית החברה.

גם זו לטובה – טובת החברה באישור עסקה נגועה והחובה להתחשב בנושים

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דחה בית המשפט העליון תביעה של המנהל המיוחד של חברות בקבוצת חפציבה נגד שני בנקים בדרישה לבטל עסקות סיבוביות תמוהות ולהחזיר כספים לקופת הפירוק. במוקד הדיון ניצבה פרשנות הדרישה בסעיף 270 לחוק החברות, כי אישור עסקה נגועה יהיה "לטובת החברה". רשימה חגיגית זו עומדת על נקודות אור בפסק הדין לצד נקודות שנותרו עמומות, במיוחד ביחס לחובה להתחשב בנושים בגדר טובת החברה.

שירים עד כאן – מתי לחדול מניהול עסקי החברה ולהמנע מצימצום חדלות הפירעון?

בפסק דין Madsen-Ries v. Cooper הטיל בית המשפט העליון בניו זילנד אחריות על דירקטור בחברה פרטית, שהחליט לסיים כמה פרוייקטים וכך הקטין את היקף החובות שרבצו עליה אך לא חילץ אותה מחדלות פירעון. בין היתר, נידונה אחריותו של הדירקטור לפי סעיף 135 לחוק החברות הניו זילנדי, שהוא קרוב-רחוק של סעיף 288 לחוק חדלות פירעון הישראלי, המדיר שינה מעיני רבים. חרף הבדלים ניכרים בנוסח הסעיפים, יש בפסק הדין תובנות מעניינות הנוגעות לדין בישראל, ובהן נעסוק הפעם. בסוף הרשימה – בשורה משמחת.

כיצד יינגף הנגיף – כפפות, מסכות והשעיית החובה לצמצם את היקף חדלות הפירעון

ממשלת הוד מלכותה, באמצעות השר לענייני עסקים, הכריזה לפני ימים אחדים על תכנית פעולה להגברת המאבק בנגיף הקורונה. במסגרת זו נכללים קיצור הליכי רישוי לציוד מיגון אישי לצוותים רפואיים, הקלה בייבוא כוהל המשמש לייצור אמצעי חיטוי, וגם כוונה להשעות לשלושה חודשים את החובה החלה על דירקטורים בחברה חדלת פירעון למזער את הנזק לנושיה. חובה דומה חלה על דירקטורים בישראל מכוח סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מכיוון שגם רעיונות עלולים להתפשט באופן ויראלי, בוחנת רשימה זו בקצרה את החובה ואת מידת הטעם בהשעייתה.

ונאמן אתה לנכות מיסים – חובותיו של נאמן בתכנית הקצאת ניירות ערך לעובדים

בעניין נבון נ' סול צ'יפ בע"מ נידונה תביעה של עובד בחברת הזנק, שניירות ערך שלה הוקצו לו באמצעות נאמנות, אשר דרש להפעיל בעצמו את הזכויות כבעל מניות. בדחותו את התביעה תיאר בית המשפט דגם של נאמנות בתכניות הקצאת ניירות ערך לעובדים ובו שלושה נהנים: רשויות המס, החברה והעובד עצמו. רשימה זו עומדת על קשיים בדגם שהוצג, ומציעה דגם חלופי פשוט יותר, שבו רק העובד הוא הנהנה.

מימון חברה שלא כדרכה – איפיון מחדש והדחייה של הלוואת בעלים

בפסק דין סמרה יזמות וקרמיקה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי קבע הנשיא אורנשטיין חידוש חשוב, כאשר פסק שסכומים שהזרימו בעלי חברה פרטית לחברה לשם הצלתה טעונים איפיון מחדש – מהלוואת בעלים להון מניות. זאת, הגם שלא התקיימו התנאים להדחיית חוב. למיטב הידוע, זהו שימוש תקדימי בדוקטרינה אמריקאית שעד כה נזכרה אצלנו רק דרך אגב. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות הטעונות ליבון לשם הפעלת הדוקטרינה באופן מיטבי.

יש מקום לשניים על עמוד החשמל – חילוט פלילי וסעד אזרחי בגין כספי שוחד

בפסק דין חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כהן (מס' 242) נידון אחד מספיחיה של מסכת השוחד הגדולה בחברת החשמל, שעודנה מתנהלת בבתי המשפט. חברת סימנס העבירה כספים לתשלום שוחד לבעלי תפקיד בחברה, וחלקם הגיעו לידי דן כהן, שכיהן בה כדירקטור. הוא הורשע לפי הסדר טיעון, ובגדר גזר הדין חולט חלק מהשוחד שקיבל. כעת תובעת אותו החברה בגין מלוא סכום השוחד. כהן שלח הודעת צד ג' נגד המדינה ביחס לסכום שחולט, אולם סגן הנשיא שינמן פסק כי יש לסלק את ההודעה על הסף. רשימה זו דנה בהיבטים של דיני האמונאות החלים על המקרה, ובוחנת אם יש בהם כדי לשנות את התוצאה.

רומנסרו אזורי – חלוקת דיבידנד, הברחת נכסים, וחובות דירקטורים באזור חדלות הפירעון

בפסק דין BTI 2014 LLC v. Sequana SA דן בית המשפט לערעורים באנגליה בחברה שביצעה חלוקת דיבידנד גדולה והגיעה לאחר מכן לחדלות פירעון. הנושה העיקרית תבעה את בעלת השליטה ואת הדירקטורים בעילות שתכליתן להגן על הנושים, במיוחד בסמיכות לחדלות פירעון. שתי עילות – הברחת נכסים והתעלמות מטובת הנושים – מעוררות עניין מיוחד לנוכח הוראות חדשות בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר מבוססות על מקור אנגלי, ובהן נעסוק הפעם.