תגית: חובת אמון

תומך תמימים – אשם תורם ואי הקטנת הנזק בתביעת פיצויים נגד אמונאי

בעניין ‏חטב נ' ד.י. דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ תבעו רוכשים של מגרשים לבנייה עצמית את המוכרת בגין עיכוב במסירת המגרשים לידיהם. השופט פרידלנדר קיבל את התביעה בקובעו כי המוכרת הפרה חובת זהירות וחובת אמון כלפיהם, אולם הפחית מהפיצויים מחמת אשם תורם ואי הקטנת הנזק מצידם. זהו מהלך שגרתי בנזיקין ובחוזים, אך ביחסי אמונאות הוא מעורר עניין לנוכח משטר הסעדים הייחודי החל על הפרת חובות של אמונאים. בכך נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

גם זו לטובה – טובת החברה באישור עסקה נגועה והחובה להתחשב בנושים

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דחה בית המשפט העליון תביעה של המנהל המיוחד של חברות בקבוצת חפציבה נגד שני בנקים בדרישה לבטל עסקות סיבוביות תמוהות ולהחזיר כספים לקופת הפירוק. במוקד הדיון ניצבה פרשנות הדרישה בסעיף 270 לחוק החברות, כי אישור עסקה נגועה יהיה "לטובת החברה". רשימה חגיגית זו עומדת על נקודות אור בפסק הדין לצד נקודות שנותרו עמומות, במיוחד ביחס לחובה להתחשב בנושים בגדר טובת החברה.

להמשיך לקרוא

כמו אגל טל זוהר – נקודות לאחריותם של דירקטור ובעל שליטה בחלוקה

בעניין סאני תקשורת סלולרית בע"מ נ' בן דב דחה סגן-הנשיא כבוב תביעה שהגיש בעל התפקיד בהסדר נושים של החברה נגד הדירקטורים שלה, ובראשם אילן בן דב, שהיה גם בעל השליטה בה. במוקד הדיון עמדו שלוש חלוקות דיבידנדים, שנטען כי היו חלוקות אסורות שבוצעו ברשלנות ותוך הפרת חובת ההגינות. רשימה זו מצביעה על נקודות מוקשות בתבניות האחריות שפסק הדין מתאר ביחס להפרת חובות הדירקטורים ובעל השליטה בקשר לחלוקה.

להמשיך לקרוא

אירקלי בישל דייסה – אימתי נושא משרה יידרש לגלות את תוכן הטלפון הנייד שלו?

בעניין Pipia v. BGEO Group Ltd נידונה בקשה לגילוי מסמכים בגדר סכסוך מסחרי בטענה שהחברה הנתבעת הוליכה את התובע שולל. במוקד המחלוקת עמדה בקשה, שהמנכ"ל לשעבר של החברה יעמיד את הטלפונים הניידים שלו לרשות מומחה, אשר יסרוק את כל הודעות הסמס, ווטסאפ וכו' בנוסף להודעות דואל. רשימה זו עומדת על נקודות בהחלטה, שיש להן השלכה להליכי גילוי בהתדיינות בישראל.

להמשיך לקרוא

והיה המישור לעקוב – הפרת חובת הגינות של בעל שליטה בעסקה משולבת

בפסק דין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך קבע סגן-הנשיא כבוב, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, שהוא בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. זהו מקרה ראשון מסוג זה לאחר שנפסקה הלכת ברדיצ'ב נ' פויכטונגר, אלא שלנוכח טיעון חלקי ודיון חלקי, נותר תוכנה של חובת ההגינות סתום כבעבר, אם לא יותר מכך.

להמשיך לקרוא

האור בקצה המחילה – גילוי מלא של חומרי ועדה מייעצת לקראת פשרה בתביעה נגזרת

בעניין בנק איגוד לישראל בע"מ נ' גולובינסקי קבע השופט גרוסקופף, כי אין מקום להגבלת הפומביות של דוח ועדה מייעצת בהליך לקראת תביעה נגזרת בשם הבנק, במיוחד בשעה שהדוח גולה כבר בכתבי טענות של הצדדים. ההחלטה מקרקרת עוד נדבך במבנה המקורי, הרעוע ממילא, של הוועדות האלה, ובהעלם אחד מחזקת מתכונת אפשרית לשימוש בהן. רשימה זו מבקשת להבהיר יסוד נוסף ביחס לנסיבות שבהן דוח הוועדה וחומריה טעונים גילוי מלא – כאשר מדובר באישור פשרה בגדר ההליך.

להמשיך לקרוא

צרפתי, אנגלי וישראלי – האם נושא משרה שלא נמצא ראוי לשכר ראוי לשכר ראוי

בעניין שיליאן נ' צרפתי אישרה השופטת רונן פשרה בהליך בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד צבי צרפתי, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברת צבי צרפתי ובניו השקעות ובניין (1992) בע"מ, בטענה כי שכרו לא אושר כדין. במסגרת זו בחנה את "השכר הסביר שמר צרפתי היה זכאי לו" לנוכח חוות דעת מומחים. בפער זמנים קטן נדרש גם בית המשפט לערעורים באנגליה לשאלה דומה בעניין Gray v. Global Energy Horizons Corporation, ואגב כך הבהיר מדוע קו הפסיקה הישראלי, הנשען כנראה על טעמים של עשיית עושר ולא במשפט, מוקשה פוזיטיבית ונורמטיבית גם יחד.

להמשיך לקרוא

כתום בעיניכם – חוסר תום לב ושיקול דעת עסקי בחלוקה אסורה

בפסק דין ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ דחה סגן הנשיא כבוב בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים של חברת דסק"ש בטענה כי ביצעו חלוקה, שהייתה אסורה מכיוון שלא עמדה במבחן הרווח. בדחותו את גירסת המבקש למבחן הרווח קבע בית המשפט כי הדירקטורים לא פעלו בחוסר תום לב. עוד העיר, בהמשך לקביעות קודמות בפסיקה, כי כלל שיקול הדעת העסקי אינו חל על החלטות חלוקה. בשתי נקודות אלה נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

אין עבודה, אין שפה – תובענה ייצוגית נגד עורך דין שלא נתן גילוי מלא ללקוחה בכוח

בעניין ברניק נ' גורודיסקי אישר השופט רחמים כהן בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד עורכי דין, שפעלו כבאי הכוח של קבוצה בתובענה ייצוגית קודמת. המבקשת פנתה אליהם כדי שייצגו אותה בגביית סכומים לפי פשרה באותו הליך, וכעת טענה כי בקשר לכך הם ביצעו שורה של הפרות ובכללן גם הפרת חובת אמון. בהחלטה יש קביעה תקדימית חשובה בדבר תחולתם של חיובי אמונאות עוד לפני יצירת יחסי האמונאות וכן התייחסות ראשונית לשאלת השכר הראוי של אמונאי שהפר חובת אמון. באלה נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

שירים עד כאן – מתי לחדול מניהול עסקי החברה ולהמנע מצימצום חדלות הפירעון?

בפסק דין Madsen-Ries v. Cooper הטיל בית המשפט העליון בניו זילנד אחריות על דירקטור בחברה פרטית, שהחליט לסיים כמה פרוייקטים וכך הקטין את היקף החובות שרבצו עליה אך לא חילץ אותה מחדלות פירעון. בין היתר, נידונה אחריותו של הדירקטור לפי סעיף 135 לחוק החברות הניו זילנדי, שהוא קרוב-רחוק של סעיף 288 לחוק חדלות פירעון הישראלי, המדיר שינה מעיני רבים. חרף הבדלים ניכרים בנוסח הסעיפים, יש בפסק הדין תובנות מעניינות הנוגעות לדין בישראל, ובהן נעסוק הפעם. בסוף הרשימה – בשורה משמחת.

להמשיך לקרוא