תגית: חובת גילוי

אנחת האדמה – כלום יש פסול בענין אישי של עורך דין ונאמן?

בפרשת שגב נ' קדמת עדן בע"מ נדרש בית המשפט העליון למחלוקת סבוכה בין שותפים למיזם נדל"ן. קבוצת יזמים נעזרה בעו"ד שגב לקידום המיזם, שבו היה לו חלק כשותף בנוסף לשירותו כעורך דין וכנאמן שלהם. במסגרת זו הוא נמנע מלדווח לרשויות המס במועד על נאמנויות ביניהם והדבר גרר כפל מס. בית המשפט אישר את אחריותו של שגב לנזק מחמת התרשלות ואת הפחתתה מחמת אשם תורם של השותפים, אולם הטיל ספק בהפרת חובת אמון בנסיבות המקרה. רשימה זו מצביעה על כמה נקודות חולשה בדיונו בסוגיה.

להמשיך לקרוא

רסן הזהב – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: האחריות

בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ אישר בית המשפט להגיש נגד נושאי משרה בחברה לישראל ונגד בעל השליטה בה תביעה נגזרת, שבגדרה הם נדרשים להעביר לחברה את הבונוסים שבעל השליטה נתן לנושאי המשרה בעקבות מהלך עסקי מורכב. בהחלטה יש התפתחות חשובה לקראת אחריות צדדים המעורבים בהפרת חובת אמון, בפרט בדרך של "שוחד אזרחי". רשימה זו סוקרת פינות חמד לצד כמה מעקשים בדרך לתוצאה רצויה זו.

להמשיך לקרוא

עיניים עצומות לרווחה – היסוד הנפשי בחובת הדיווח המיידי בניירות ערך

בפסק דין ברנדיס נ' בבילון בע"מ חולל בית המשפט העליון שינוי מרחיק לכת בחובת הגילוי בדיני ניירות ערך בקובעו, כי משטר האחריות החל על פרסום דוחות מיידיים בשוק המשני הוא של ידיעה בפועל או עצימת עיניים, אך לא של רשלנות. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בדרישת היסוד הנפשי החדשה וביחס בינו לבין ה-scienter האמריקאי ולבין פזיזות.

להמשיך לקרוא

סטטוס קוו: אקס אנטה – חישוב הנזק מחמת הטעיה בניירות ערך ותביעה בעילות אזרחיות כלליות

בפרשת טי.אר.די אינסטרום בע"מ נ' זאבי אישר בית המשפט העליון לנהל תובענה ייצוגית בטענה כי החברה לא דיווחה לציבור על שינוי קיצוני במדיניות ההשקעות שלה, שסטה מהתחייבותה בתשקיף. בית המשפט מצא שיש יסוד לקיומו של קשר סיבתי בין אי הדיווח לבין נזק למשקיעים. אגב כך הוא התייחס לקביעת הנזק באופן שתואם כנראה את העמדה כי יש לאמוד אותו בגישת "אקס אנטה", לפי מועד ההטעיה. בד בבד אושרה גם הגשת תובענה ייצוגית בעילות של הפרת חוזה ורשלנות, אך זאת בלא דיון מפורט.

להמשיך לקרוא

ולכן הציבור משלם – החובה להגיב לשמועות ודיוקן המשקיע כאיש סביר

בפרשת קידוחי סי.אפ.איי. בע"מ נ' כימיקלים לישראל בע"מ נטען כי היה על כיל לדווח על קרטל בשוק האשלג העולמי, וכן כי נדרש דיווח מיידי בעקבות ידיעה עתונאית והודעה של חברת אוּראלקאלי, אחת השחקניות המשמעותיות בשוק מעוט-מתחרים זה, על כוונתה למכור אשלג באופן עצמאי במקום דרך חברת שיווק משותפת. לדעת המבקשת היה זה איתות לשבירת הקרטל, שבעקבותיו צנח מחיר המניה של כיל. שתי הטענות נדחו. נקודתנו עוסקת בטענה השניה ובחובה להתייחס לפיסות מידע חלקיות ולשמועות.

להמשיך לקרוא

מוחלשת, מוחלשת, מוחלשת? – הערות אגב חובת ההגינות של בעל שליטה

פסק דין ורדניקוב נ' אלוביץ', שעסק בפעולות מימוניות שנקט הדירקטוריון של חברת בזק לאחר רכישת שליטה ממונפת בחברה על ידי שאול אלוביץ', מתייחס אגב אורחא לכמה שאלות המנסרות בחלל האוויר אף כי לא נדרשו להכרעה בסכסוך. נקודתנו בוחנת הפעם אמרות של השופט עמית לגבי חובת ההגינות של בעל שליטה כחובה מוחלשת לעומת חובת האמון, ומצביעה על כברת דרך שיש עוד לעשות עד להבהרת הדין בנושא.

להמשיך לקרוא

אמונאי על תנאי – אימתי חוזה מסחרי אינו יוצר חובת אמון?

עוצמתם של חובת האמון ושל הסעדים על הפרתה גורמים לעתים לצדדים לטעון לקיומם של יחסי אמונאות גם ביחסים מסחריים רגילים ואף לקבוע בחוזה חובת אמון לגבי אחד הצדדים לפחות. נקודתנו עוסקת בשני פסקי דין חדשים – האחד לגבי חברה שהפעילה מערכת לחילופי יחידות נופש והשני לגבי סכסוך בין רשת חנויות נוחות לבין זכיין שלה. בשניהם מפגינים בתי המשפט רגישות ונחישות בהקפידם על כך שרק כאשר מתקיימים תנאים מהותיים ליחסי אמונאות הם יוכרו למעשה. זאת, גם לנוכח תניה מפורשת בחוזה.

להמשיך לקרוא