בעניין בכרך נ' זיקה תעשיות בע"מ התנצחו החברה ומנכ"לה לשעבר בשאלה מי ישלם למי – האם החברה למנכ"ל שפרש בגין דמי תיווך בעסקה לרכישת חברה זרה, או המנכ"ל לחברה בגין הפרת חובת אמון בקשר לאותה עסקה. השופט גונטובניק הכריע לטובת המנכ"ל בפסק דין המשופע בקביעות עובדתיות ותוך השענות על נטלי ראיה. נקודתנו עוסקת בשאלה אחת, עקרונית, שעמדה במחלוקת: עד כמה נדרש דיון סדור וממוסמך לשם דחיית הזדמנות עסקית?
להמשיך לקרואבעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחה בית המשפט העליון מפי השופטת ברון ערעור על פסק דינה של השופטת רונן, אשר בתורה דחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה בה, חברת נסטלה. אגב כך הביע בית המשפט עמדות בשורה של סוגיות יסוד, אשר ככל שהן ישפיעו על הדין הנוהג הן ישנו אותו באופן דרמטי. רשימה זו מבקשת להפנות את תשומת הלב לכמה מהן.
להמשיך לקרואבפסק דין גולדנר נ' אפלויג דחתה השופטת עובדיה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לעסקה, שבה חברה ציבורית רכשה מניות בחברת הזנק, בשעה שבעלת השליטה בחברה הרוכשת החזיקה גם במניות של החברה המוכרת. הדיון נערך במסגרת של כלל שיקול הדעת העסקי, והבקשה נדחתה, משנקבע כי לא הוכח ולו לכאורה שההחלטה התקבלה בניגוד עניינים, בחוסר תום לב, או שמדובר בהחלטה לא מיודעת. לכאורה, קב ונקי. למעשה, פסק הדין מאיר כמה נקודות שבהן הדין בדבר אישור עסקה נגועה בחברה ציבורית שרוי בעלטה.
להמשיך לקרואבעניין אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' חכמי (מס' 25, 26) הורה השופט אלטוביה על מחיקת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברה הציבורית, הבן, ג'ורג'י אקירוב, ודירקטורים שלה ביחס לעסקה של החברה, שהיטיבה עם הבן במשך שנים מבלי שאושרה כדין. זאת, לנוכח עסקה חדשה, שנועדה להסדיר את העניין וצלחה את כל שלבי "האישור המשולש" לפי חוק החברות. רשימה זו עומדת על כמה היבטים בפרשה, שלא נטענו כנראה ולא נידונו, אולם יש להם השלכה על הדין הכללי בנושא מעבר לפרשה עצמה.
להמשיך לקרואבפסק דין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך קבע סגן-הנשיא כבוב, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, שהוא בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. זהו מקרה ראשון מסוג זה לאחר שנפסקה הלכת ברדיצ'ב נ' פויכטונגר, אלא שלנוכח טיעון חלקי ודיון חלקי, נותר תוכנה של חובת ההגינות סתום כבעבר, אם לא יותר מכך.
להמשיך לקרואבעניין ברניק נ' גורודיסקי אישר השופט רחמים כהן בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד עורכי דין, שפעלו כבאי הכוח של קבוצה בתובענה ייצוגית קודמת. המבקשת פנתה אליהם כדי שייצגו אותה בגביית סכומים לפי פשרה באותו הליך, וכעת טענה כי בקשר לכך הם ביצעו שורה של הפרות ובכללן גם הפרת חובת אמון. בהחלטה יש קביעה תקדימית חשובה בדבר תחולתם של חיובי אמונאות עוד לפני יצירת יחסי האמונאות וכן התייחסות ראשונית לשאלת השכר הראוי של אמונאי שהפר חובת אמון. באלה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואבפסק דין שקדי נ' הרודיום השקעות בע"מ אישר בית המשפט העליון דחייה של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים והמנכ"ל של הרודיום (לשעבר אינטרקולוני זכורה לטוב), מכיוון שהמבקש לא החזיק במניות החברה במועד. לכך הוסיף השופט עמית אמרות אגב מפורטות על החלטת הדירקטורים הנוכחיים שלא לתבוע את המנכ"ל שסרח, ובהן נדרש להגנות מפני טענה להפרת חובת אמון, וכן הערה נוספת על "ועדה עצמאית" בנסיבות אלה. באלה נעסוק הפעם.
להמשיך לקרואנקודתנו חוזרת לפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, שבו נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה. ברשימה קודמת עמדנו על כמה סוגיות במסגרת הכללית של הדיון המשפטי, ואילו הפעם נעסוק בקביעה מסויימת – כי "הגילוי לבעלי-המניות בקשר להצבעה באסיפה הכללית אינו צריך להתמקד באופן העבודה של הוועדה."
להמשיך לקרואבית המשפט העליון בדלאוור נתן לאחרונה שני פסקי דין, העוסקים בהיקף הגילוי הנדרש מאמונאי כגון דירקטור ושותף. בעניין City of Fort Meyers General Employees Pension Fund v. Haley דובר בדירקטור שלא גילה לדירקטוריון את כל פרטי חבילת התגמול שציפתה לו עם השלמת עסקה, ועניין Dohmen v. Goodman דן בגילוי חלקי בחילופי דברים בין שותפים לקראת השקעה. ביני לביני הוזכרו חובות גילוי מסוגים שונים. רשימה זו עומדת על נקודות בפסקי הדין שיש להן נפקות לדין הישראלי, לצד נקודות מוקשות שיש בהם.
כל דרדק משפטי יודע לומר, שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ולהוסיף לכך שעקרון תום הלב קובע תקן התנהגות תובעני פחות מעקרון הנאמנות ביחסי אמונאות – "אדם" ולא "מלאך". אך מהו תקן ההתנהגות הנדרש במשא ומתן לקראת כינון יחסי אמונאות? בפרשת Rahme v. Benjamin & Khoury Pty Ltd נקבע לאחרונה, שמשרד עורכי דין הפר חובות אמונאות כבר בשלב המשא ומתן, כאשר נמנע מלתת ללקוחה עתידית גילוי מלא על עניין ממוני שהיה לו בהתקשרות. רשימה זו בוחנת האם הלכה זו חלה בדין הישראלי.
נקודה בסוף משפט 