תגית: חובת תום לב

כהלכות גוברין יהודאין – חובותיה של חברה משכנת לדיירים בדיור הציבורי, או מתי קמה חובת אמון?

בפסק דין יהודאי נ' חלמיש קבע בית המשפט העליון כי המערערת ובעלה המנוח, דיירים בדיור הציבורי, רכשו מעמד של בני-רשות בדירה עד אריכות ימיהם, הגם שדמי השכירות החוזיים לא שולמו עוד. בין הנימוקים לכך ציינה השופטת ברק-ארז כי חלמיש הפרה כלפיהם חובת אמון. למרות שבית המשפט יוצא מגדרו כדי להבהיר שזהו מקרה חריג שאין ללמוד ממנו הלכה כללית לגבי זכויות דיירים בדיור הציבורי, יש בפסק דין כמה נקודות מעניינות מבחינת דיני האמונאות הכלליים והשאלה "חובת אמון – אימתי?".

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

חזרת הש"ץ – תום לב של תובע מייצג ובא כוח מייצג

היתכן אמונאי שאינו חב חובת אמון?
תשובה חיובית לכאורה לשאלה זו נתן בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים בעניין שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ. שם הוגשו בקשות לאישור תובענה ייצוגית דומות ביסודן לכמה בתי משפט מבלי לרושמן בפנקס התובענות הייצוגיות ומבלי ליידע את  המותבים השונים על כך, ונפסק כי הדבר עולה כדי חוסר תום לב ומטיל ספק ביכולת לייצג ייצוג הולם. משכך, הבקשות נדחו. הגם שהתוצאה נראית נכונה, עקרונות וכללים במשפט הפרטי שלנו ומקורות המשפט המשווה שבית המשפט פנה אליהם מצביעים על קשיים ניכרים בפסק הדין.

להמשיך לקרוא

מכירת חיסול – אחריות בעל שליטה בשל מכירתה לאדם שפגע בחברה

בפסק דין ברדיצ'ב (נאמן) נ' פויכטונגר דחה בית המשפט תביעה שהגיש הנאמן בהסדר הנושים של פויכטונגר תעשיות בע"מ נגד עזריאל פויכטונגר, שהיה חלק מקבוצת השליטה בחברה בטרם נמכרה השליטה בה לחבורת פלד-גבעוני. זאת, כחלק מ"בולמוס פרוע של רכישות ממונפות", שהסתיים בקריסה מימונית של החברה ושל קבוצת החברות בראשותה. פסק הדין מחדד את ההלכה האוסרת "מכירה חובלת", מחדש בה חידושים ומעורר שאלות לגבי המשטר המשפטי החל על בעלי שליטה ובכלל זה גם על מכירת שליטה.

להמשיך לקרוא

חובת האוּמנים – טיבן של "חובות אמון ונאמנות" בפסיקת בתי הדין לעבודה

בפסק דין קאנטרי פלורס בע"מ נ' נחמני נדרש בית הדין הארצי לעבודה לתרחיש שכיח של עובדת לא-זוטרה שפרשה מעבודתה והחלה לעסוק באופן עצמאי באותו תחום, ובמסגרת זו סיכמה עסקות עם לקוחות שטיפלה בהם אצל המעבידה הקודמת. בית הדין מצא כי הדבר "עולה כדי גזלה של ממש", ולמרות שלא הוכח כל נזק הטיל על העובדת תשלום נכבד "בגין הפרת חובת הנאמנות ותום הלב." רשימה זו דנה בפער ההולך ומתרחב בין "חובות אמון ונאמנות" כפי שבית הדין לעבודה תופס אותן לבין חובת האמון בדין הישראלי ובהשלכות אפשריות לגבי נושאי משרה.

להמשיך לקרוא

ספיידרמן בערבון מוגבל – האם בעל שליטה ובעל מניות חייבים לתמוך בחברה?

בפרשת האמה בע"מ נ' מולר התרעמה מולר, בעלת מניות מיעוט בחברה פרטית שנקלעה לקשיים, על כך שחלקה בהון המניות דולל בעקבות החלטת החברה על גיוס הון חדש. זאת, לנוכח תניה בהסכם המייסדים שפטרה אותה מהעמדת מימון לחברה. בית המשפט העליון הכשיר את הדילול מנימוקים חוזיים, ולכך הוסיף הערות לגבי חובותיהם של בעלי שליטה ובעלי מניות אחרים. אלה נוגעות בהבחנה בין איסור קיפוח לבין חובת אמון ובאחריותם של בעלי מניות אלה כלפי החברה, וראוי לעיין בהן.

להמשיך לקרוא

אמון ללא אמונאות – תשלום שוחד למנהל של הצד השני בחוזה מסחרי

פרשת יעקב יעקב ובניו קבלן לעבודות כבישים ותשתיות בע"מ נ' מנהלת בר לב בע"מ דנה בחוזה לביצוע עבודות פיתוח, שהמזמינה ביטלה כאשר התברר לה שהקבלן משחד את מנהלה הראשי. בית המשפט סבר כי החוזה מניח גם חובות אמון של הצדדים זה כלפי זה בהיותו הסכם מסגרת ארוך טווח. לפיכך קבע כי באי גילוי השוחד היה חוסר תום לב, המהווה הפרה יסודית שמצדיקה ביטול בלא מתן ארכה. רשימה זו מתמקדת בהבחנה בין יחסי אמון (trust) בחוזה מסחרי, הנשענים על חובת תום לב, לבין יחסי אמונאות (fiduciary), שבמרכזם חובת אמון (loyalty), ובנפקויות הכספיות שלה, שכאן גרמו לנפגעת "להשאיר כסף על השולחן".

להמשיך לקרוא

לחופש יוּלד? – אחריות של דירקטור ובעל מניות עם פרישתו מהמשרה

פסק הדין בענין Magnus Technologies AB  נ' מנשה קובע הלכה תקדימית לגבי אחריותו של בעל מניות מן השורה – בעל מניות "סתם", שאינו בעל שליטה או בעל כוח אחר – מחמת התנהגות בחוסר תום לב. מי שהיה בעל מניות מיעוט ודירקטור בחברה פרטית פרש ממשרתו על רקע סכסוך כספי עם בעל השליטה, והדבר גרם לחברה לאבד לקוח פוטנציאלי חשוב. בית המשפט, מפי השופט כבוב, ראה בכך הפרה של חובת תום הלב בניגוד לסעיף 192 לחוק החברות. רשימה זו מתמקדת בקביעתו של בית המשפט כי הנתבע, כנושא משרה, היה רשאי לפרוש – שלגביה הדין אינו פשוט – וביחס בין חירות זו של הדירקטור כאמונאי לבין אחריותו כבעל מניות.

להמשיך לקרוא