כתום בעיניכם – חוסר תום לב ושיקול דעת עסקי בחלוקה אסורה

בפסק דין ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ דחה סגן הנשיא כבוב בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים של חברת דסק"ש בטענה כי ביצעו חלוקה, שהייתה אסורה מכיוון שלא עמדה במבחן הרווח. בדחותו את גירסת המבקש למבחן הרווח קבע בית המשפט כי הדירקטורים לא פעלו בחוסר תום לב. עוד העיר, בהמשך לקביעות קודמות בפסיקה, כי כלל שיקול הדעת העסקי אינו חל על החלטות חלוקה. בשתי נקודות אלה נעסוק הפעם.

כמה דינים כבר אפשר להמציא בכלל – דמותן החדשה של חובות ההגינות של בעל שליטה

בפסק דין ברדיצ'ב נ' פויכטונגר ביצע בית המשפט העליון מהלך שכמוהו רואים רק אחת לכמה דורות, או מאות. זאת, כאשר החליט לעצב את חובת ההגינות של בעל שליטה בחברה בתבנית חדשה, בנפרד מחובת האמון ומחובת הזהירות ותוך ביטול הלכת קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, כבסיס ליישום חובת ההגינות ביחס למכירת שליטה בחברה. רשימה זו עומדת על קווי המתאר של הדוקטרינה החדשה, ומצביעה על כמה השלכות מרחיקות לכת שיש לה לכאורה.

חובות הלבבות – איסור קיפוח, תום לב וחובת תום לב של בעלי מניות

שתי פרשות מהעת האחרונה נדרשו לטענות בדבר חובות בעלי מניות בחברות פרטיות. בעניין טופז (יוכט) נ' יוכט דן בית המשפט העליון בהחלטות האספה לשנות זכויות הצמודות למניות, הכשיר אחת משמצא כי לא הפרה את חובת תום הלב, ופסל אחרת בקובעו כי הייתה מקפחת. בעניין מימון נ' אונבו טכנולוגיות מזון בע"מ נקבע כי החלטה על גיוס הון שידלל בעל מניות נגועה בניגוד עניינים ועלולה להיות מקפחת. פסיקה זו מעוררת סוגייה קשה במיוחד ביחס לדרישת תום הלב בקשר לאיסור הקיפוח, והתפתחויות מאוחרות בישראל אף העצימו את הסבך המשפטי המאפיין אותה. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בנושא, ומצביעה על נקודות הטעונות הבהרה.

אחרי מות – הייתכנו חיובי אמונאות לאחר פקיעת יחסי האמונאות?

לקראת סוף השנה וסוף העשור נקודתנו הולכת אל מעבר לקצה, ובוחנת אם לאחר שיחסי אמונאות תמו – בפרט, מחמת מותו של אחד הצדדים – יש עדיין מקום לחיובי אמונאות הנובעים מהם. מענה חיובי מעניין לשאלה ניתן בפסק דין Filkow v. D’Arcy & Deacon LLP, שעסק בשותפות של עורכי דין. רשימה זו דנה בהלכה שנפסקה ובתחולתה בדין הישראלי.

עובדים נאמנים – "חובות אמון ונאמנות" וחיובי אמונאות של עובדים בכירים

בעניין Alesco Risk Management Services Ltd v. Bishopsgate Insurance Brokers Ltd נידונה שאלה שהעסיקה את הפסיקה בארץ לא פעם: האם עובד בכיר חב חובת אמון למעביד? בתי הדין לעבודה נטו להשיב לשאלה בחיוב בלתי-מסוייג. רשימה זו עומדת על האופן שבו הסוגייה מוסדרת בדין האנגלי ועל התפתחות בדין הישראלי בזמן האחרון לקראת התכנסות בין הדינים.

יחס חם – חובת אמון וחובת תום לב בהסכם הפצה בלעדי וחוזי יחס אחרים

בעניין יעד פירזול 1984 בע"מ נ' Taiming Enterprise Holding Co. Ltd התגלע סכסוך בין יצרן זר של מסילות למגירות לבין שתי חברות שפעלו כמפיצים בלעדיים שלו בישראל. בית המשפט קבע כי בין הצדדים נוצר "חוזה יחס", וכי החברות הפרו חובת אמון כאשר הפיצו מוצרים של מתחרה, בשעה שגם היצרן הזר לא בחל בהפרת החוזה מצידו. פסק הדין מעורר כמה סוגיות בקשר להחלת חובות אמונאות ביחסים עסקיים מתמשכים, כגון הסכמי הפצה, ובקשר לסעדים על הפרתן.

בנים גידלתי ורוממתי – חובותיו של בעל מניות מיעוט בחברה פרטית

בעניין פלוני ושות׳, עו״ד נ' אלמוני סירב בעל מניות מיעוט בחברת עורכי דין לייפות את כוחה של החברה לגבות שכר טירחה בגין פעולותיו כמפרק, שהוערך במיליוני שקלים. החברה ובעל מניות הרוב תבעו אותו בטענה להפרת חובותיו לפי סעיף 192 לחוק החברות, והשופט אלטוביה אכן ציווה עליו לחתום על מסמכים הדרושים לגביית שכר הטירחה. נקודתנו בוחנת את הטעמים המשפטיים למתן הסעד, שהרחיקו מעבר לחובת תום הלב ולאיסור הקיפוח.

אי המטמון – תביעת חשבונות מבעל שליטה ודירקטור בחברה פרטית זרה

בפרשת סאדק נ' הורביץ חברו שלושה יזמים להקים קרן גידור באמצעות חברות שהקימו באיי הים. כחלוף כמה שנים של שגשוג וגם קשיים גילה התובע, שהיה "המשקיע הפסיבי", שהספינה הפליגה בלעדיו. את עלבונו תירגם לתביעה למתן חשבונות נגד מי שהיה בעל מניות עיקרי, דירקטור והרוח החיה במיזם. כך נדרש בית המשפט לשאלות מעניינות באשר לדין החל, התנאים למתן חשבונות ויסודות העילה הנדרשים לכך כלפי בעל מניות ודירקטור, ובהן נעסוק הפעם, לצד כמה תקלות בהתדיינות שפגמו כנראה בתוצאה.

אמונאי בקליק? – הדחיית חוב של בנק ונושה מקצועי אחר

בפסק דין שמס נ' כונס נכסים רשמי תל אביב נקבעה הלכה תקדימית, כאשר השופט מאור החיל את הדוקטרינה של הדחיית חוב על הלוואות שנטל לווה יחיד מבנק הפועלים במסגרת "אשראי בקליק" במרשתת. בכך סטה בית המשפט במודע מעקרון השיוויון בין הנושים שקובע סעיף 76 לפקודת פשיטת הרגל. נקודתנו מצביעה על כמה היבטים כלליים לגבי הדחיית חוב של נושים שאינם אנשי פנים בחברה, ומבקרת את השימוש שנעשה בחובת האמון לביסוס ההכרעה.

כהלכות גוברין יהודאין – חובותיה של חברה משכנת לדיירים בדיור הציבורי, או מתי קמה חובת אמון?

בפסק דין יהודאי נ' חלמיש קבע בית המשפט העליון כי המערערת ובעלה המנוח, דיירים בדיור הציבורי, רכשו מעמד של בני-רשות בדירה עד אריכות ימיהם, הגם שדמי השכירות החוזיים לא שולמו עוד. בין הנימוקים לכך ציינה השופטת ברק-ארז כי חלמיש הפרה כלפיהם חובת אמון. למרות שבית המשפט יוצא מגדרו כדי להבהיר שזהו מקרה חריג שאין ללמוד ממנו הלכה כללית לגבי זכויות דיירים בדיור הציבורי, יש בפסק דין כמה נקודות מעניינות מבחינת דיני האמונאות הכלליים והשאלה "חובת אמון – אימתי?".