תגית: חשבון

תומך תמימים – אשם תורם ואי הקטנת הנזק בתביעת פיצויים נגד אמונאי

בעניין ‏חטב נ' ד.י. דוידי השקעות בנדל"ן בע"מ תבעו רוכשים של מגרשים לבנייה עצמית את המוכרת בגין עיכוב במסירת המגרשים לידיהם. השופט פרידלנדר קיבל את התביעה בקובעו כי המוכרת הפרה חובת זהירות וחובת אמון כלפיהם, אולם הפחית מהפיצויים מחמת אשם תורם ואי הקטנת הנזק מצידם. זהו מהלך שגרתי בנזיקין ובחוזים, אך ביחסי אמונאות הוא מעורר עניין לנוכח משטר הסעדים הייחודי החל על הפרת חובות של אמונאים. בכך נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

האור בקצה המחילה – גילוי מלא של חומרי ועדה מייעצת לקראת פשרה בתביעה נגזרת

בעניין בנק איגוד לישראל בע"מ נ' גולובינסקי קבע השופט גרוסקופף, כי אין מקום להגבלת הפומביות של דוח ועדה מייעצת בהליך לקראת תביעה נגזרת בשם הבנק, במיוחד בשעה שהדוח גולה כבר בכתבי טענות של הצדדים. ההחלטה מקרקרת עוד נדבך במבנה המקורי, הרעוע ממילא, של הוועדות האלה, ובהעלם אחד מחזקת מתכונת אפשרית לשימוש בהן. רשימה זו מבקשת להבהיר יסוד נוסף ביחס לנסיבות שבהן דוח הוועדה וחומריה טעונים גילוי מלא – כאשר מדובר באישור פשרה בגדר ההליך.

להמשיך לקרוא

צרפתי, אנגלי וישראלי – האם נושא משרה שלא נמצא ראוי לשכר ראוי לשכר ראוי

בעניין שיליאן נ' צרפתי אישרה השופטת רונן פשרה בהליך בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד צבי צרפתי, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברת צבי צרפתי ובניו השקעות ובניין (1992) בע"מ, בטענה כי שכרו לא אושר כדין. במסגרת זו בחנה את "השכר הסביר שמר צרפתי היה זכאי לו" לנוכח חוות דעת מומחים. בפער זמנים קטן נדרש גם בית המשפט לערעורים באנגליה לשאלה דומה בעניין Gray v. Global Energy Horizons Corporation, ואגב כך הבהיר מדוע קו הפסיקה הישראלי, הנשען כנראה על טעמים של עשיית עושר ולא במשפט, מוקשה פוזיטיבית ונורמטיבית גם יחד.

להמשיך לקרוא

אין עבודה, אין שפה – תובענה ייצוגית נגד עורך דין שלא נתן גילוי מלא ללקוחה בכוח

בעניין ברניק נ' גורודיסקי אישר השופט רחמים כהן בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד עורכי דין, שפעלו כבאי הכוח של קבוצה בתובענה ייצוגית קודמת. המבקשת פנתה אליהם כדי שייצגו אותה בגביית סכומים לפי פשרה באותו הליך, וכעת טענה כי בקשר לכך הם ביצעו שורה של הפרות ובכללן גם הפרת חובת אמון. בהחלטה יש קביעה תקדימית חשובה בדבר תחולתם של חיובי אמונאות עוד לפני יצירת יחסי האמונאות וכן התייחסות ראשונית לשאלת השכר הראוי של אמונאי שהפר חובת אמון. באלה נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

מגדל פורח – כיצד (לא) להדוף תביעה נגזרת נגד מנכ"ל בקשר לעסקה עם החברה, וקצת על "ועדה עצמאית"

בפסק דין שקדי נ' הרודיום השקעות בע"מ אישר בית המשפט העליון דחייה של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד הדירקטורים והמנכ"ל של הרודיום (לשעבר אינטרקולוני זכורה לטוב), מכיוון שהמבקש לא החזיק במניות החברה במועד. לכך הוסיף השופט עמית אמרות אגב מפורטות על החלטת הדירקטורים הנוכחיים שלא לתבוע את המנכ"ל שסרח, ובהן נדרש להגנות מפני טענה להפרת חובת אמון, וכן הערה נוספת על "ועדה עצמאית" בנסיבות אלה. באלה נעסוק הפעם.

להמשיך לקרוא

תנו לשמש יד – חובת הגילוי בפנייה לבעלי מניות מהציבור

נקודתנו חוזרת לפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, שבו נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה. ברשימה קודמת עמדנו על כמה סוגיות במסגרת הכללית של הדיון המשפטי, ואילו הפעם נעסוק בקביעה מסויימת – כי "הגילוי לבעלי-המניות בקשר להצבעה באסיפה הכללית אינו צריך להתמקד באופן העבודה של הוועדה."

להמשיך לקרוא

בואו בנים – היקף האחריות בגין מעבר לקוחות לעובדים בכירים שפרשו

בעניין Ultra Management (Sports) Pty Ltd v. Zibara נידונה תביעה של סוכנות שחקני רוגבי נגד שני סוכנים שפרשו ממנה, ולאחר זמן עברו אליהם שחקנים שהסוכנות ייצגה. בית המשפט נתן לסוכנות סעד גם בגין חוזי ייצוג שנחתמו לאחר המעבר, ובכך ביטא את המדיניות המרחיבה שמגשים סעד החשבון. בימים טרופים אלה מבקשת רשימה זו לחדד את האחריות הראויה על הפרת חובת אמון.

להמשיך לקרוא

שניים סינים – תביעת שלילה בגין חריגה מהרשאה וטענת אי-ניקיון כפיים

בפרשת Wang v. Wang חברו מר וואנג וגברת וואנג לרכוש ביחד נכס מקרקעין בקנדה. האדון חרג מההרשאה בייפוי הכוח שקיבל מהגברת, ונטל בעזרתו הלוואה מובטחת במשכנתא לרכישת חלק מהנכס עבור עצמו. פסק הדין מספק דוגמה יפה לסעד של שלילת טובת הנאה בהעדר כל נזק לנהנה, שבתי המשפט בארץ התקשו בו מעט, ואגב כך דן גם בטענת הגנה נדירה של אי-ניקיון כפיים בתביעה נגד אמונאי מפר.

להמשיך לקרוא

רב מעללים – תביעה בעשיית עושר לעומת תביעת חשבון בגין הפרת חובת אמון

בעניין חברה קדישא גחש"א ראשון לציון נ' ברויאר נתבע מנכ"ל העמותה, הרב יוסף ברויאר, על מעשים חמורים של הוצאת כספים מהעמותה שלא כדין, העברות כספים למוסדות פיקטיביים, זיוף מסמכים ועוד כהנה וכהנה. המנהל המיוחד תבע השבה בגין הפרת חובת אמון, עשיית עושר ולא במשפט וגזל. בית המשפט אישר את מרבית העילות, והעמיד את חבותו של כבוד הרב לעמותה על כ-10.3 מיליון ש"ח. נקודתנו בוחנת מה הייתה יכולה להיות חבותו אילו נטענה ונידונה כדבעי בתביעת חשבון בדיני אמונאות.

להמשיך לקרוא

חברה אחות לנו קטנה – שלילת רווח מנושא משרה מפר לידי חברה שלא ניזוקה

בפרשת Parr v. Keystone Healthcare Ltd נידונה מערכת נסיבות פשוטה אך מעניינת, שבה דירקטור הפר חובת אמון כלפי החברה שבה כיהן, אך את הרווח בקשר להפרה הפיק מחברה אחות. תביעתה של החברה הניפרת לשלילת הרווח הוכרה. פסק הדין מחדד את ההבדל בין תביעת חשבון בדיני אמונאות לבין תביעת נזק או תביעת השבה בעשיית עושר ולא משפט – הבדל שבתי המשפט אצלנו אינם משגיחים בו לא פעם, ומכאן חשיבותו.

להמשיך לקרוא